לוח אירועים
יש כרגע 45 אירועים
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
אוקטובר 2014
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

הצג את נובמבר

נובמבר 2014
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

נושא: חדרה בית אבשלום פיינברג

הבית ממוקם ברחוב הגיבורים פינת רחוב הגיבורים 74 ורחוב זבוטינסקי 34 בחדרה

הכניסה בתשלום

טלפון לתאום.052-5602310, 04-6322330  04-6324562 

המוזיאון פתוח בימים

מידע

 

המוזיאון המחודש אשר בבית פיינברג החל בשיקומו  בשנת 2007 ,הבית בשנת 2010 עבר שיפוץ מסיבי נוסף , כיום המוזיאון בבית פיינברג מופעל בחסות מוזיאון החאן, במוזיאון אבשלום פיינברג פועלים בית קפה גינתי וסינמטק.

מוזיאון בית ישראל פיינברג ,שכונה לוליק ואשתו פאני לבית בלקינד שהיו מראשוני המתיישבים במושבה חדרה לאחר שהגיע לחדרה כשומר,פניה וישראל החלו לבנות בשנת 1896 בשלבים שונים עקב הקושי לבניית בתי אבן כורכר במושבה ,עקב סירובם של העותומאניים לתת רישוי לבנייה .

לכן על פי הידוע ,הוקם בתחילה על שטחם , מבנה מאבן כורכר  לבעלי החיים במשק החקלאי, מצבם של בני המשפחה  היה קשה עקב סכסוך אלים בין ישראל פיינברג לצרקסים כאשר עזר לחבר במושבה שאדמתו נגזלה ממנו , אי לכך נתבקשה המשפחה לעזוב עד יעבור זעם,בידי שאר התושבים שפחדו מנקמה בהם, לכן נדדה המשפחה בשנת 1898 לשנתיים מהישוב.

למרות זאת האב ישראל פיינברג ,המשיך להתגורר בחלקה לסירוגין ועבד בייבוש ביצות חדרה  , ישראל – לוליק ניהל את פרויקט נטיעת עצי האיקליפטוס בביצות חדרה ,מספר סיבות נוספות היו לנדידת המשפחה שכללו את הקשיים בייבוש חלקותיה בביצות ,בנוסף לקושי בגידול גידולים חקלאיים ובעיות פרנסה ,מחלת המלריה אשר קיננה בגופו .

 

בתחילה הנדודים מחדרה ,עברה המשפחה לעיר יפו לאחר העזיבה ,לאחר מכן למושבה ראשון לציון למגורים אצל בני משפחת בלקיינד  ואפילו שהות קצרה של המשפחה בירושלים.

ספור שאינו ידוע כמעט הוא הספור לתקופת המגורים הזמנית של משפחת פיינברג ביפו

שמות שישים וששה איש חתמו על הקמת שכונת אחוזת בית שהפכה ברבות הימים לעיר תל אביב,שמותיהם חקוקים על אנדרטת המייסדים בשדרות רוטשילד בתל אביב,בין החותמים אנו מוצאים שת שמו של ישראל פיינברג ממייסדי המושבה חדרה ,למעשה על האמנה ההדדית לתשלום כספי ההלוואה שניתנה בידי בנק אפק בערבות הקקל ,חתומים כשישים אנשים ,מתוך שישים וששה האנשים ,שזכו בהגרלה לרכישת החלקות באחוזת בית,לכן בסיפורת העממית ,נקראים ששים מייסדי העיר תל אביב ,בעת שמספרים על הקמת שכונת אחוזת בית.

אך בפועל היו שישים ושישה אנשים שזכו וחתמו על החלקות ,כיוון שבחלק מהמקרים על החלקות בנות הרבע דונם ,נבנו בתים דו משפחתיים,כיוון שחלק מהזוכים בחלקות ,לא נזקקו להלוואה של בנק אפק והשתמשו במקורותיהם לרכישת החלקות  ,

ששה אנשים אלו גם הם אינם מופיעים ברשימת השישים של לוקחי ההלוואה, שנלקחה לצורך הקמת שכונת אחוזת בית, מתוך שישים וששה הזוכים, בפועל שלושה מבין זוכי ההגרלה בחלקות,לא השלימו את הביצוע ולא בנו בפועל את בתיהם על החלקות שרכשו.

על פי סיפורי זקני העיר תל אביב, ישראל פיינברג, שהיה מושרש במושבה חדרה, סרב לבנות את ביתו בשכונת אחוזת בית ,אומנם בהגרלה הבתים השתתף ישראל פיינברג בתקופה שהתגורר בעיר יפו עם משפחתו ,לאחר עזיבתו הזמנית של נחלתו בחדרה ,עקב סכסוך עם התושבים הערביים באזור חדרה ומחלת הקדחת שקיננה באותה העת בגופו.

סופו של הסיפור לחלקה שרכש פיינברג באחוזת בית ,כפי שידוע לאחר ההגרלה בשכונת אחוזת בית, פיינברג ישראל מכר את חלקתו ,לסימון אפל שבנתה על החלקה, בית בשנים 1911-12 ולכן איננה ברשימת מייסדי השכונה.


תאור הבית של פיינברג בחדרה

ישראל פיינברג החילוני ואשתו פנייה אחותו של בלקיינד ישראל שלאביה הדתי מאיר היה בית ספר ביפו השנים התאהבו בעת שנפגשו במושבה ראשון לציון,פנייה הייתה מבוגרת מישראל בתשע שנים,ישראל נפטר בשנת 1911 ונקבר בחלקת ראשונים בחדרה ופניה נפטרה בשנת 1942 ונקברה בראשון לציון, אורח החיים בבית היה חילוני .

 


המבנה ששופץ כיום על אגפיו למגורים,נבנה בתחילה בצורת האות העברית חת ,המבנה כלל גם חצר חקלאית פנימית, תחילת בניית המבנה הנרחב למגורים נבנה כך סוברים בשנת 1906 מאבני כורכר ותמיכות קורות עץ , הקירות כוסו בסוג של טיח ,החצר הפנימית כללה גינה מטופחת בידי האם פאני ,אשר שמה יצא למרחוק בגידולי פרח האירוס ובמיוחד בצבע השחור הנדיר.

זקני חדרה מספרים ,בלא מעט גאווה ,כי עד כדי כך יצא שמה בגידול האירוסים ,שאפילו הברון רוטשילד ,בעת ביקורו במושבה ובביתם בחדרה בשנת 1914 ,בעת שפני העניקה לרעייתו זר פרחי אירוסים ,החליט לבקש ליטול מידיה של פאני, כלי מלא בפקעות האירוס השחור על מנת לשתלם באחוזתו באירופה .

המבנה שנבנה בהמשכים והוכנס בו רהוט אירופאי מיובא ,כלל ארבעה חדרי מגורים בסגנון מערבי ,לכוון רחוב גיבורים של היום,בחלק הדרומי של המבנה שנבנה בעזרת כספים ששלחה המשפחה מרוסיה בעיקר אחיו בוריס,חובר אליו חדר אוכל ומטבח בסגנון מזרחי ראו את החלונות הקשתיים, עוד כלל המטבח תנור גדול מסורתי בסגנון רוסי ,בתחילת המגורים השתמשה המשפחה בחלק המבנה הראשון שהוקם לבעלי החיים כמקום הבישול בבית,עד אשר הוקם המטבח וחדר האוכל, לחדר האוכל הוליכה כניסה נפרדת בהידור רב לכוון הגינה.

 

בנוסף ליחידה המטבח וחדר האוכל צורף חדר לעוזרת והטבחית צמוד,לכול היחידה הדרומית נתווסתה אמבטיה ופינה לשטיפת כלים וכדי החלב.

מרתף המבנה הגדול שתקרתו הייתה מקומרת עם קשתות ,כול כך גדול היה המרתף שבעת שגורשו תושביה היהודים של העיר יפו בידי התורכים בשלהי מלחמת העולם הראשונה , פונה המרתף ונכנסו לתוכו קרובי משפחתם וחברים , עוד מספרים זקני העיר כי במרתף נבנה קיר דמה להטמנת רכוש המשפחה , בהמשך לאחר המלחמה נהרס הקיר המדומה.

 

בבית נחפר מרתף מצרכים מרשים בגודלו, בעל תקרה מקומרת. בשנת 1917, כשהתורכים גירשו את תושבי דרום הארץ, באו קרובי משפחת פיינברג מיפו לחדרה והשתכנו, ביחד עם מכרים נוספים של המשפחה בבית,האגדות מספרות כי את דברי הערך הטמינו בני המשפחה והאורחים במרתף ובנו קיר הסוואה, אותו הרסו עם תום המלחמה.

בהמשך הבנייה בשלבים צורפו למבנה המרכזי ,שני חדרי מגורים קטנים באגף הצפוני וברוח הקדמה צורף אליהם חדר שירותיים,לאגף הצפוני התווספה קומה שנייה ,שעל פי העדויות בקומה העליונה התגורר אבשלום פיינברג.

בעת המאורעות והפרעות ,על חדרה בשנת 1921 ,נשדד המבנה וקומתו השנייה הוצתה ונשרפה,פניה ובני ביתה עזבו לאחר הפרעות ושריפת הקומה העליונה לא חזרו לביתם , הם עברו להתגורר בבתי משפחתה בחיפה ובראשון לציון שבו נפטרה פניה בהמשך ,היא נקברה בראשון לציון .

 

לאחר שעזבו בני משפחת פיינברג את ביתם ,הם לא שקמו את הקומה השנייה שנהרסה ונשרפה,מבנה המשפחה הושכר ושימש כאכסניה לדיירים חדשים אשר הכניסו בו שינויים שונים וכיסו את ציורי הקיר במיוחד לאחר הכנסת צינורות קווי החשמל למבנה בשנות העשרים ,הגדילו השוכרים והביאו צבעים לכסות את ציורי הקיר המקוריים בשכבות צבע חדשות שהסתירו את הציורים הישנים.

סיפור ציורי הקיר בבית משפחת פיינברג

בעת שעבר המבנה שחזור ושיפוץ , אז גילה שי פקרש את סיפור הציורים ,בעקבות עדויות של הנכדה זוהר וילבוש ,נכדתה של הבת הבכורה שושנה של פניה וישראל פיינברג , אמא של שושנה פיינברג ,שקבלה את שם בעלה נחום וילבוש – וילשוביץ בעת נישואיה ,בנם אבשלום וילבוש נישא לצילה ונכדתם היא זוהר וילבוש. 

 

זיכרונותיה של הנכדה ,מתקופת מגוריה במבנה ומסיפורי אמא צילה , נתנו את הדחף לחיפוש וגילוי ציורים אלו ,בעת החיפוש נחשפו ציורים נוספים על הקירות בחדרים נוספים מתקופה מאוחרת יותר כאשר בני המשפחה שפצו את המבנה בתחילת המאה העשרים, הציורים שוחזרו בידי אמנים ומוצגים לקהל המבקרים.

הציורים הראשונים צוירו בשנת כך חושבים בשנת 1909 בעת שהמשפחה ערכה שיפוץ במבנה שנתיים לפני מותו של אבי המשפחה בשנת 1911, חדר האוכל קושט בחלקם התחתון של הקירות בציורי חיקוי ציפוי עץ או אולי לוחות שיש, בחלק העליון של הקירות צוירו פרחים בשבלונה חוזרת של ציור הפרחים והצבעים.

בחדרה של הבת צילה מופיעים ציורי פרחי האירוס שאמם פנייה גידלה בגינה , בחדרו של אבשלום מופיע המוטיב של פירות הערמונים ,חדרם של ההורים פניה ולוליק פיינברג קושט בחיקוי של לוחות שיש לאורך החלק התחתון של החדר.

 

לאחר שגורדו שכבות הצבע שנוספו בתהליך איטי וממושך, החלו להתגלות ציורי הקיר המקוריים, חלקם לא שרד ושוחזר חלקם שרד ולא נצבע מחדש אלא נשמר כפי שהיה בעבר

צוות של מומחי רסטורציה עמלו תקופה ארוכה על מנת לאפשר למבקרים לחוות בעיצוב הפנימי כפי שהיה נהוג בתחילת המאה העשרים בישראל.



נערך על ידי פייטוש - 31/3/2012 בשעה 17:04


נשלח בתאריך: 31/3/2012 בשעה 16:02 | IP רשוּם

לפייטוש  כרגיל  יישר כח וחג שמח.

ולהשלמת התמונה עם נופך של דמיון-  "אות מאבשלום" ספרה של נאוה מקמל-עתיר...קריאה מהנה.


נשלח בתאריך: 31/3/2012 בשעה 17:38 | IP רשוּם

אם ברצונך להגיב לנושא זה עליך קודם להתחבר
אם אינך רשום/ה כבר עליך להרשם



העמוד הזה נוצר וחושב תוך 0.5000 שניות.