לוח אירועים
יש כרגע 36 אירועים
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
אוקטובר 2014
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

הצג את נובמבר

נובמבר 2014
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      
מסלולים קרובים
אטרקציות סמוכות
לכל האטרקציות
מסעדות סמוכות
לכל המסעדות
חניוני לילה סמוכים
לכל חניוני הלילה
 
(לכל הטיפים ונקודות החן) כללי תגובות

עיר אובות

חבל ארץ:  הערבה הצפונית - עיר אובות
סוג:  אתר היסטורי / ארכיאולוגי
מאפיינים:  תצפית, משפחתי, מבנים מיוחדים
נקודות ציון:  (35.2454, 30.8075)
מחבר:  פייטוש
תאריך הוספה:  24/09/2011
עדכון אחרון  24/9/2011
איזור:  מרכז הנגב והמכתשים
מפת אזור מרכז הנגב והמכתשים
הדפסה
רוצה להוסיף תמונה, כל שעליך לעשות הוא להתחבר
הוסף למפת הטיולים שלי


מד החום הראה 40 מעלות בשמש , זעתי הקולחת מילאה למחצה את ברכת המים הרומאית בחדר הקר , ופנטזתי שאני צף ומשתכשך במי הפאטה מורגנה , ממש כשם שהרומאים שלקחו את המים מעין אל חוצוב שפירושו בערבית עין השפע , הנקרא כיום עין חצבה הממוקם מעט מצפונה לעץ השיזף הענק, מהמעיין נותר רק שמו איך שתרצו בערבית או בעברית, חכמי הדור הישראלים חצבו בשנת 1952 בקרבת המעיין על מנת לשאוב את מי התהום, ברצונם לספק מים לתושבי האזור, וכיוון שיינקו יניקת יתר מפטמת המעין הותירו אותו יבש לאחר תקופה קצרה, והמעין נותר יבש כשם ששרידי חמש תקופות המחייה במקום שנתגלו בחמש שכבות שחפרו הארכיאולוגים.

בעת ההליכה, מבטי נדדו לאוטובוס הממוזג שעזבתי ונשרכתי לאיטי לשרידי העיר אובות בערבה, צביטה מהפולנייה החזירה אותי לעולם המציאות, רק אז הבנתי שאני בין שרידים של ישוב עתיק בדרכי לאילת ולא בבריכה .

השלט שהוריד אותנו מהכביש לאילת ,הנחה אותנו לעיר אובות,שרידי הצריפים המאובקים נותרו ממחנה צבאי ישראלי ישן ומשרידי המחנה הבריטי, אך המקורות היהודיים קשורים לתנך בפסוק ויסעו בפנון ויעברו באבות ,בספר במדבר המספר את מסעות ונדידת היהודים בדרכם לישראל, עמותה ארץ ישראל פורחת והקרן הקיימת משמרים את המקום ,נוטעים שותלים ודואגים לאספקת מים לצמחייה ולעץ השיזף.

כיוון שעץ השיזף אינו מצמיח טבעות גדילה לספירה של מניין שנותיו, נותר לנו רק להיזון מן האגדות ולספר כי העץ נחשב לעץ המבוגר בישראל, על פי המסורת הוא בן אלף שנים, ידוע הוא שאין פוגעים בעץ השיזף, בשמו המדעי סיסיפוס-ספינה-קריסטי.

ההיסטוריה של המקום

כרגיל כאשר שני יהודים נפגשים נוצרות שלוש תיאוריות להיסטוריה של המקום, יש הרואים במקום את הישוב תמר המקראית שבגבול שבט גד, או תמרה מהתקופה הביזנטית, המקום אף מצוין במפת מדבא מהמאה השישית לספירה כרצפת כנסייה מפסיפס בעבר הירדן המזרחי, מיקומו של הישוב שמוקם בנקודת מעבר והימצאות המים שימש את מתיישבי המקום לאורך הדורות, בעת החפירות לעומק חמש שכבות, נתגלו שרידי שלוש מצודות אחת מעל השנייה, כאשר משערים כי התחתונה מתוארכת למאה השביעית שמינית לפני הספירה, בימי המלך חזקיהו.

מצודה זאת ואלו שנבנו לאחריה החזיקו עד שנת 586 לפני הספירה, בתקופת נפילת הבית הראשון, בממצאי החפירות נתגלו שרידי מקדש אדומי, כך משערים ,הממצאים נתגלו מחוץ לחומת המצודה, בשרידי המקדש נמצאו שברי חרסים ,כלים וצלמיות, כיוון שהממצאים נתגלו מנופצים משערים שהם נופצו בידי תושבי המקום היהודים, על פי הידוע האדומים הגיעו לאזור בתקופת סוף ימי בית הראשון .

על חורבות ההרס הרומאי בנו הנבטים תחנת מעבר ואכסניה בדרך הבשמים בין תימן לבין עזה, כאשר דרך המלך הובילה מהעבר המזרחי של הירדן ופנתה לחציית המדבר במסלול הבשמים לעזה, נקודות שמירה ועמדות משמר הוקמו באזורי הערבה ובאזור ים המלח במאה השלישית רביעית לפני הספירה, המצודה הרומאית כללה חומות רחבות ומגדלי שמירה חזקים, בניית מצידיות אלו בידי הרומאים על מנת להגן על גבולם מפני כיבוש, בישוב הרומאים ניתן לראות מחסני אחסון גדולים ובורות מים , וכמנהג הרומאים נבנה במקום בית רחצה מחוץ לחומות הישוב, המבנה שאני פנטזתי עליו בתחילת סיורי ובור המים שאליו נאגרו מי המעיין .

על מנת להגן על העוברים ועל תושבי המקום נבנתה מצודה מרובעת מוקפת חומה וחצר, במאה השלישית לספירה ,שאת שרידיה אנו רואים בין שרידי ההתיישבויות השונות כיוון שהמקום עבר שתי רעידות אדמה בין המאה השלישית והרביעית .

לאחר הכיבוש המוסלמי המוקדם של האזור במאה השביעית לספירה, הוקם במקום ישוב חקלאי כחווה, אך הוא ננטש במהרה והמקום שימש שבטיים בדואיים שגרו באזור, בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1930 הוקם מוצב צבאי למשטרת הרוכבים הבריטית , במבני המוצב הבריטי שהוקם, השתמשו הבונים באבני  שרידי המצודות , שופצה הבאר,הוקמה משאבה לשאיבת המים,שוקת להשקיית הגמלים והסוסים, כמו כן הוקמה במקום קנטינה לשימוש המחנה הבריטי במקום, התחנה נעזבה לפני קום המדינה כיוון שאת החיילים הכריעה מחלת הקדחת ,בעייה נוספת הייתה אי הסתגלות הסוסים לאזור .

המקום עבר לידיים ישראליות בשנת 1948 בעת מבצע לוט, נקודת הישוב שימש את חטיבת גולני כנקודת היציאה במסלול לכיבוש העיר אילת, בסוף שנות השישים הגיע למקום יהודי והקים חווה חקלאית בשם עיר אובות, הצטרפו לישוב יהודים דתיים ואנשים מארצות הברית בעלי השקפות דתיות על פי אמונתם, לאחר מותו של היהודי התימהוני התפזרה הקהילה, כיום במקום פועל מרכז ללימוד המדבר וחיי המדבר בדגש על סיורים בסביבה ולימוד ושימור שיטות מחייה מדבריות מימים ימימה .

הסיור בעיר אובות

תחילת הסיור כוללת עצירה להתבוננות מתחת לסככת הצל מעל לבונקר התת קרקעי מהתקופה הישראלית, בעת ההתבוננות נצפה בחומה המערבית שנתגלתה בחפירות, נתבונן בשרידי המגדל הצפוני מערבי, נרד למתחם דרך שרידי השער הישראלי המורכב משני חדרים  במדרגות, אל הבית הטיפוסי היהודי בית ארבעת המרחבים בחלק הצפון מזרחי, נמשיך לעץ השיזף המושקה באמצעים מלאכותיים עקב ייבוש המעיין, נמשיך קמעה לסככה התחתונה, נתבונן בשרידי בית המרחץ הכולל שלושה חדרים ,שמדרומו נבחין בבורות המים המשוחזרים.

איך מגיעים

בנסיעה בכביש 90 לאילת באבן הקילומטר 160 פונים בעקבות השילוט לכוון מזרח אל כביש 227, לאחר מכן פונים שמאלה אל מצודת חצבה.

לאכול באזור

זכרו להגיד שהגעתם דרך אתר טיולי!

מפה

טוען מפה
הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב  הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב

קופונים והטבות באזור

קופון מאתר טיולי
מלא הטנא - חממה מדברית אורגנית
10% הנחה!
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
בית האלוורה - מוצרי טבע מעין יהב
סיור והדרכה חינם לקבוצות!
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
חוות האנטילופות
15% הנחה
לפרטי הקופון

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר


דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא
נושא מספר צפיות תגובה אחרונה זמן בפורום
טיול לערבה
טיול משפחות לשלושה ימים לים המלח והערבה
הרחצה הוירטואלית בעיר אובות
מסלולים במכתשים הגדול והקטן
עצירות ביניים לאילת
טיול בערבה בסוף השבוע

 
Share
עיר אובות
עיר אובות

צילום: יוחאי כורם
עיר אובות



עיר אובות
עיר אובות

צילום: יוחאי כורם
עיר אובות


עיר אובות
עיר אובות

צילום: יוחאי כורם
עיר אובות


עיר אובות
עיר אובות

צילום: יוחאי כורם
עיר אובות


עיר אובות
עיר אובות

צילום: יוחאי כורם
עיר אובות


עיר אובות
עיר אובות

צילום: יוחאי כורם
עיר אובות


השיזף העתיק
השיזף העתיק

צילום: יוחאי כורם
השיזף העתיק


עיר אובות
עיר אובות

צילום: יוחאי כורם
עיר אובות