בסוף העולם, בהר הנגב הגבוה, נמצא אזור שנדמה לפעמים שכף רגל לא דרכה בו. אלא ששרידי החקלאות המדברים העתיקה, בורות המים ושפע הפריחה באביב מעידים שאת סגולות אזור זה גילו כבר לפני אלפי שנים. מסלול טיול המשלב פריחה, ארכיאולוגיה ונוף מדברי מרהיב, מאפשר טיול מעגלי, קצר או ארוך ומומלץ במיוחד באביב, אז החום נצבע בשלל צבעים.
מפת האזור
איך מגיעים
נוסעים מבאר שבע על כביש 40 לעבר מצפה רמון, מעט לפני מצפה רמון, בצומת הרוחות פונים מערבה (ימינה לבאים מבאר שבע), לכביש 171. לאחר הפניה תוכלו לראות בצד שמאל אל בית הספר לקצינים – בהד 1. סמוך לק"מ ה-19 תוכלו להבחין בשלט לחניון יום בור חמת. מומלץ מאוד לעצור בצד הדרך ולצאת לחלץ את העצמות בבור המים הגדול הנמצא בסמוך לכביש.
לאחר הביקור בבור המים, ממשיכים בנסיעה מערבה עד שמגיעים לדרך עפר ימינה, המסומנת בסימון שבילים כחול עם שלט המפנה לחניון הלילה של בורות לוץ [1]. בחניון זה ניתן לחנות ללינת לילה בשקי שינה ויש בו שירותים ומים. מנקודה זו נתחיל את טיולינו.
איך מטיילים
מסלול קצר – 3 ק''מ – טיול מעגלי עם סימון השבילים האדום המתחיל ומסתיים בחניון הלילה. במסלול זה נפגוש בבורות המים והממגורות וכן בצמחיית המדבר הייחודית לאזור זה.
מסלול ארוך - 9 ק''מ – טיול מעגלי המתחיל כמו המסלול הקצר, ממשיך בסימון השבילים הכחול ובהמשך בסימון השבילים השחור, בדרך עובר בתצפית מרהיבה בראש אלות ובנחל אלות. תאור המסלול להלן הוא לפי המסלול הארוך יותר.
בורות לוץ
בורות לוץ נמצאים בהר הנגב המערבי. אזור זה זוכה למעט יותר מים בזכות גובהו. עובדה זו נוצלה כבר לפני יותר מ 3000 שנים לפיתוח כפרים חקלאיים. גם אז נדרש היה למצוא פתרונות לאגירת מים ומזון לתקופת הקיץ. בארות וממגורות, מהם נראה בשפע במסלול, היו האמצעי לעשות זאת.
מחניון הלילה [2] נתחיל ללכת עם סימון השבילים האדום לכיוון דרום [3] ועד מהרה נגיע לבורות הראשונים. בריכות המים, 17 במספר, חפורות בסלע קרטון ומדופנות באבני גויל. אל הבורות, מגיעות תעלות המנקזות את מימי הנגר העילי (גשמים ושיטפונות). בדרך כלל טרם הכניסה לבור המים, עברו המים דרך בריכת שיקוע סחף קטנה.
בורות המים מלמדים על התיישבות עתיקה. נראה כי ההתיישבות באזור זה החלה כבר לפני 10000 אז הסתובבו באזור זה ציידים ומלקטים אשר השתמשו בכלי צור. הארכיאולוגים מכנים את המתיישבים ראשונים האלו בשם התרבות החריפאית על שם הר חריף הסמוך.
נראה שעיקר ההתיישבות החלה בתקופת שלמה המלך, במאה ה-10 לפנה"ס, או מעט מאוחר יותר במאה ה-8 לפנה"ס, תקופה המלך עוזיהו, ומטרתה הייתה ככל הנראה ליצור חיץ ומגן בין נוודי המדבר לבין תושבי הארץ ולספק הגנה ושליטה על שטח זה של הממלכה. נראה שהתיישבות זו החזיקה מעמד עד לשנת 586 לפנהס – גלות בבל. אחד הסימנים המעידים על ההתיישבות בתקופה זו הוא בית ארבע המרחבים – בית ולו 3 חדרים וחצר, לפעמים מקורה. סגנון בניה זה אופייני לתקופת המלוכה הישראלית.
פרט לבורות המים, אשר רובם מתמלאים מדי חורף עד עצם היום הזה, כ-3000 שנים לאחר בנייתם, סכרו בני המקום את אפיקי הנחלים וגידלו בטראסות שנוצרו דגנים (חיטה, שעורה), עצי פרי וגידולים חקלאיים נוספים. חלק מבורות המים הם מסוג מאגורה – בור חצוב תחת שכבת סלע המשמשת לו כתקרה. את התבואה אכסנו בגורן אשר נמצא במקום וכן נמצאו שרידי מגורים וחרסים של בני המקום.
מקור השם בורות לוץ
השם נקבע בימינו עי ועדת השמות הממלכתית. בעקבות שמו הערבי של נחל לוץ – נחל לוצאן (לוסאן). השאלה היא מהו מקור השם של הנחל?
מעלים מס' אפשרויות. הראשונה היא הסבירה ביותר.
-
לוז – פירושו אגוז, שקד. בחודש פברואר צומח במרחב זה שקד רמון. נחל לוסאן הנמצא בסביבה מקבל את שמו בגין השקדים.
-
בשנות ה – 50 המקום היה גבול פעיל, משמע מעבר של נודדים מאילת לאל עריש. נחל לוסאן מרמז בשמו על הליסטים – שודדים שהסתובבו באזור.
-
השם לוסאן (שם הנחל) מרמז על מים מלוכלכים. הסברים הניתנים עי הבדואים.
נמשיך עם השביל האדום, בינות לשרידים החקלאיים בכעין מסלול מעגלי הפונה צפונה. לאורך המסלול נוכל להנות מצמחיית מדבר, חלקה ייחודית לאזור זה בלבד, הנהנת גם היא מהגובה ושפע הגשמים היחסי. בין השאר נוכל לראות את הצמחים הבאים (רובם פורחים באביב): שמשון השלחופית (פריחה וורודה), לענת המדבר, אכילאה ערבתית, עיריוני צהוב, נץ-חלב שעיר, חרחבינה מגובבת, צבעוני ססגוני (בתחילת מרץ), צבעוני ההרים (סוף מרץ), זהבית דקת-עלים, הרדופנין הציצית, כחלית ההרים, קרקש צהוב, זמזומית המדבר, ערטנית השדות, ריבס המדבר ועוד ועוד.
ראש אלות
לאחר כ 2.5 ק"מ הליכה עם השביל האדום, נגיע למפגש עם דרך עפר המסומנת בסימון שבילים כחול [5]. לאלו אשר בוחרים במסלול הקצר, ניתן להמשיך עם השביל האדום בחזרה לחניון הלילה, השאר יפנו ימינה עם דרך העפר צפונה.
תוך כדי הליכה נוכל להבחין בשרידי חקלאות מדברית עתירה, בטראסות, סכירת אפיקים ועוד. נמשיך עם דרך העפר ולאט לאט יתגלה לנו ראש אלות, פסגה מרשימה אשר צופה מעל האזור בגובה של 980 מטרים מעל פני הים.
לאחר כק''מ ומחצה, נבחין בשביל ברור אשר עולה מצידו המערבי (השמאלי) של השביל ואפיק הנחל אשר לידו, לעבר הפסגה. השביל אינו מסומן במפת סימון השבילים אך הוא מסומן בשטח בצבע ירוק. אנו נבחר להתאמץ בעליה הקצרה אך התלולה לעבר הפסגה.
הנוף שווה הכל. סביב סביב רק מדבר ועוד מדבר! מצפון הר הנגב והר חורשה, בדרום מזרח מכתש רמון ובדרום הר לוץ.
נחל אלות
לאחר התצפית, המנוחה (והסעודה), פונים לרדת לעבר נחל אלות. יורדים מעט מהפסגה בדרך בה באנו ועד מהרה פוגשים פיצול ימינה לשביל חדש המסומן בסימון אדום היורד לעבר נחל אלות בו עובר סימון שבילים שחור.
השרידים החקלאיים, מעידים כי גם מימי נחל זה שימשו לפעילות חקלאית. הנחל עצמו נקראה על שם עצי האלה האטלנטית, עץ גדול מימדים המנצל את המים הזורמים באפיק כדי לגדול. העץ, אשר מצל על הסביבה מהווה בית גידול לחרקים שונים, וצבי ארצישראלי ומכרסמים שונים נהנים מעליו. בין הענפים (וגם סמוך לבורות המים) נוכל לראות ציפורים שונות: קורא, חוגלה, יונת סלע, עורב חום-עורף, חנקן, עפרוני, סלעית, וגם דורסים כגון רחם, עיט הסלעים, חיוויאי, נשר בז מצוי אוח וכוס.
חזרה לחניון
לאחר כשני ק"מ הליכה במעלה נחל אלות, נבחין בערוץ נחל הפונה שמאלה (מזרחה) [7]. נוכל לעלות עם ערוץ הנחל ולהמשיך עם השביל (שאינו מסומן) עד לחניון הלילה [2]. אם איננו מבחינים בערוץ, נמשיך עם סימון השבילים השחור, עוד כק"מ עד שהוא הופך לדרך עפר טובה . לאחר כ-800 מטרים כבר נוכל לראות את חניון הלילה מצפון לנו, אליו נשים פעמינו.
תצפית על מכתש רמון
לאחר סיום הטיול, נוכל לבחור להנות מתצפית על מכתש רמון. נסע עם הרכב בחזרה לכביש 171, נפנה לעבר מצפה רמון (מזרחה) ולאחר כ-2 ק"מ נבחין בדרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום [10] נסע עם דרך זאת עד למקום בו משאירים את הרכב, ונטפס רגלית עוד כק"מ ומחצה עד לנקודת תצפית מרהיבה בגובה 1023 מטרים מעל פני הים לעבר מכתש רמון [11]. בסתיו נבחין בדרכנו בסתוונית הנגב.
 |
דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא:
|  |
|
|
|
|
|
|
077-333-4555
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
להדפסת המסלול
אלה אטלנטית בנחל אלות
