רחוב הנביאים בירושלים

בשלהי המאה ה-19, בעקבות הצפיפות ותנאי המחייה הקשים, החלה היציאה מחוץ לחומות העיר העתיקה בהן התגוררו עד אז. רחוב הנביאים וסביבתו הפכו למוקד רכישת קרקעות ובתים, בשל קרבתו לעורק התחבורה הראשי של ירושלים, רחוב יפו ועובדת היותו רחוב שקט ושלו. בתים נאים ביותר נבנו ברחוב ורבים מבני המעמד הגבוה עברו אליו. בסיורנו היום ניווכח ששקט ושלווה אינם מאפיינים עוד את הרחוב הסואן, אך כשנשוטט בין הבתים העתיקים ונאזין לסיפורים היפים שעדיין נושבים מהם, נוכל לשוות לעינינו את רוח התקופה
עודכן לאחרונה: 18/1/2013

משך המסלול


עד חצי יום

רמת קושי


קל, 3 ק"מ

עונות


כל השנה

מאפיינים: מתאים למשפחותניתן לעשות בחשכהמתאים לנכים / עגלות תינקותטיול עירונימתאים לכלביםהגעה בתחבורה ציבורית

דרכי הגעה

רחוב הנביאים מקביל לרחוב יפו מצפון. למגיעים מחוץ לעיר כדאי להחנות את הרכב בכניסה לעיר ולנסוע בתחבורה ציבורית מהתחנה המרכזית. בשל בניית הרכבת הקלה וסגירת רחוב יפו לתנועה כמעט כל האוטובוסים חולפים ברחוב. נתחיל את המסלול בקונסוליה האתיופית.

[1] הקונסוליה האתיופית

כתובת: רחוב הנביאים 38.

מאז התקופה הביזנטית הקהילה האתיופית היא חלק בלתי נפרד מירושלים, וברחוב הנביאים ובסביבתו יש בתים רבים השייכים לה. 

המבנה היפה והמרשים שלפנינו נבנה בשנים 1925-1928 על ידי הקיסרית זאודיתו, שהייתה נוצרייה אדוקה. המבנה כולל לא פחות מתשעים חדרים. בחזיתו ניצב אריה הנושא צלב וכתובת בשפת הגעז – ניב קדום של התפילה הנוצרית בשפה האתיופית: "ניצח אריה משבט יהודה". הקיסרית זאודיתו תכננה להשתכן במבנה המפואר, אך הדבר לא עלה בידה. בשנת 1936 נכבשה אתיופיה על ידי האיטלקים, בני משפחת המלוכה נאלצו לברוח מארצם, ומשנת 1948 עד 1973 שימש המבנה כקונסוליה האתיופית. מאז ועד ימינו מושכרים החדרים למגורים.

נמשיך מערבה ברחוב הנביאים.

[2] בית החולים רוטשילד ומכללת הדסה

כתובת: רחוב הנביאים 37.

בית החולים הזה מוזכר ברומן "שירה" של ש"י עגנון, כאשר גיבור הרומן, הרבסט, מביא את אשתו ללדת בו ופוגש את האחות שירה. זהו אחד מבתי החולים הראשונים שהוקמו בעיר העתיקה ונקרא "בית חולים מאיר רוטשילד". עם הגידול באוכלוסיית העיר העתיקה, הצפיפות והתנאים הגרועים ששררו בבית החולים, ביקש מנהלו, ד"ר יצחק שוורץ תרומה מהברון להקמת מבנה חדש. משפחת הברון הסכימה, ובשנת 1887 הונחה אבן הפינה כאן ממולנו.

נוכח סל הבריאות והמאבקים שמתקיימים סביבו כיום, מעניין לדעת שהחולים שהגיעו לבית החולים הזה טופלו ללא תשלום.

בשנת 1918 עברה הבעלות על בית החולים לידי ארגון הדסה, ואחד מהרופאים המפורסמים שטיפלו בו היה ד"ר אברהם טיכו, רופא עיניים נודע שעליו נשמע בהמשך. בשנת 1939 הועבר בית החולים להר הצופים וכיום שוכנת בבניין זה מכללת הדסה.

נמשיך ישר ונפנה ימינה לרחוב אתיופיה.

[3] הכנסייה האתיופית

כתובת: רחוב אתיופיה 10.

האתיופים נמנים עם הכנסייה הנוצרית מזרחית. על פי המסורת האתיופית, בעת ביקורה בירושלים, ילדה מלכת שבא לשלמה המלך בן בשם מנליק, והוא המייסד של השושלת הקיסרית באתיופיה. הקהילה האתיופית סבלה מדיכוי וקשיים רבים עד לשלהי המאה ה-19, אז החלו לזרום כספים לפיתוח הקהילה בירושלים. המקום שאנו עומדים נקרא בשפתם "דברת-גנת" – הר גן העדן. הכנסייה שנבנתה הוקדשה למרים. בשטחה נמצא מבנה "בית הלחם", בו אופים הנזירים את לחם הקודש. 

לפני הכניסה לכנסייה יש לחלוץ נעליים.

ממול לכנסייה נמצא ביתו של מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה.

[4] בית אליעזר בן יהודה

כתובת: רחוב אתיופיה 11.

בבית זה התגורר הבלשן והסופר אליעזר בן יהודה, האיש שמזוהה יותר מכל עם תחיית השפה העברית. הוא נולד בשם אליעזר פרלמן אך שינה את שמו, וכבר בהיותו על סיפון האונייה החליט לדבר בארץ החדשה רק בשפה העברית. בבית הזה, בו התגורר עם אשתו דבורה, כתב בן יהודה את מילונו המפורסם. את דעותיו כנגד בני היישוב הישן שהשתמשו בכספי החלוקה במקום לצאת ולעבוד, ובעד השימוש הבלעדי בשפה העברית הוא פרסם בעיתונים "החבצלת", "מבשרת ציון" ועוד.

אין חדש תחת השמש, וכמובן שזעמם של בני היישוב הישן לא איחר להגיע: הם נידו והחרימו את משפחת בן יהודה, וסירבו לקבור את אשתו הראשונה ובתו כשחלו ומתו. בן יהודה נפטר בגיל 65 ממחלת השחפת, בעודו שוקד על כתיבת הכרך השמיני של מילונו. אילולא אדם זה, ייתכן שהשפה בה אתם קוראים עכשיו לא הייתה כפי שהיא היום.

נצא מרחוב אתיופיה לרחוב הנביאים נפנה שמאלה לרחוב הרב קוק ומיד ימינה לרחוב טיכו.

[5] בית הרב קוק

כתובת: סמטת טיכו.

בית זה היה מעונו הרשמי של הרב קוק כאשר נתמנה לרבה האשכנזי הראשון של ארץ ישראל. הוא נודע באהדתו לחלוצים למרות חילוניותם מה שעורר כלפיו כעס מצד חוגים חרדיים. 

נעלה לבית. הבית הצנוע והדל משמש כמוזיאון קטן המנציח את פעלי הרב קוק: מספריו הרבים העוסקים בתשובה ובציונות ועד לשירה ולמסות הפיוטיות שכתב. בין השנים 1921-1965 פעלה במקום ישיבת הרב קוק אותה הקים, הישיבה הראשונה בארץ שבה למדו בעברית ומאוחר יותר עברה לשכונת קריית משה.

נצא מהבית ונמשיך לפי השילוט לבית טיכו.

[6] בית טיכו

כיום, ככל שהרופא נחשב יותר בתחומו כך המחירים עולים בהתאם. אך דוקטור אברהם טיכו, רופא העיניים הידוע, טיפל בכל מטופליו באופן שווה וללא משוא פנים ולא גבה תשלום ממי שידו לא הייתה מספקת.

משפחת טיכו עלתה מווינה ורכשה את הבית בשנת 1912. מרפאתו של הדוקטור שכנה בקרבת שער מנדלבאום, אך בשנת 1929 הותקף הרופא בידי מוסלמי, ואז הוחלט להעביר את המרפאה לביתו. אירוע הדקירה זכה להדים רבים בעיתונות, ומוסלמים נוצרים ויהודים כאחד הוקיעו את האירוע – מה שמלמד על האהבה ולרופא המסור. כיום משמש הבית למוזיאון ובו תערוכת החנוכיות של דוקטור טיכו ויצירותיה של אשתו, אנה טיכו  שהייתה ציירת מפורסמת.

נחזור על עקבותינו לרחוב הנביאים ונמשיך מערבה.

[7] בית תבור

כתובת: רחוב הנביאים 58.

על הבית הזה שפארו ניכר גם היום, אמר פעם טדי קולק כי "אם הייתי יכול לבחור בית אחד בירושלים זה הבית שבו הייתי בוחר". ואכן, לא בכדי הבית הזה נחשב למפואר שמכל בתי ירושלים של המאה התשע עשרה. מי שבנה אותו, האדריכל קונרד שיק, היה אוטודידקט מחונן, אדריכל, ארכיאולוג ומחשובי חוקרי ירושלים וארץ ישראל. למחייתו התפרנס גם מבניית דגמים שונים של ירושלים, ממכירת דגם בית שני הרוויח שיק הון עתק-800 לירות זהב שהוקדשו כולן לבניית בית חלומותיו. בהשראת הפסוק "צפון וימין אתה ראתם, תבור וחרמון בשמך ירננו" נקרא הבית 'בית תבור'.

הסגנון האדריכלי משלב גותיקה גרמנית עם אדריכלות מזרח תיכונית. את הבית מקיפה חומה מה שמקנה לו תחושת מבצר. בכל המתחם משולבים ממצאים ארכאולוגים ששיק אסף, ביניהם לוח גזר שנתלה במהופך. שיק התגורר בבית זה עד ליום מותו בשנת 1901.

במלחמת העולם הראשונה הפקיעו התורכים את הבית לטובת קצינים טורקיים ובמלחמת העצמאות שימש הבית את מפוני הרובע היהודי לזמן קצר.

בשנת 1951 נרכש הבית על ידי הכנסייה הפרוטסטנטית וכיום פועל במקום המכון התיאולוגי השוודי המכשיר צעירים סקנדינביים בלימודי מקרא וחקר ארץ ישראל.

[8] מנזר סן ג'וזף

כתובת: רחוב הנביאים 66.

מתחם קתולי צרפתי ובו מנזר, אכסניה ובית ספר. קרוי על שם יוסף הנגר אבי ישו. המסדר נוסד במרסיי במטרה לסייע ליתומים ולחולים. הוא החל לפעול בעיר העתיקה, אך בשל הצפיפות נבנה מחדש ברחוב הנביאים. הוא כונה "בית החולים של 25 גרוש" על שום התשלום הסמלי ששילמו החולים. במלחמת העצמאות שימש המנזר כבית חולים צבאי לכוחות הישראלים ועד שנת 1961 שימש המבנה כבית הספר לאחיות של הדסה. כיום נמצאות במבנה מחלקות של בית החולים 'ביקור חולים'.

ממשיכים ומצד שמאל מבחינים בבית החולים

[9] בית החולים ביקור חולים

כתובת: רחוב שטראוס 6.

ריבוי מוסדות הרפואה המיסיונרים הגבירו את חששם של היהודים ודרבנו את העסקנים שבהם להקים מוסדות משלהם.  כמו מבנים ומוסדות אחרים גם ביקור חולים נדד מהעיר העתיקה אל מחוץ לחומות. בגלל בעיות תקציב נבנה הבית בשלבים – אבן הפינה הונחה בשנת 1910 ורק  בשנת 1925 נערכה חנוכת הבית בנוכחותו של הנציב העליון הרברט סמואל.  כדי להגדיל את זרם התרומות נכתבו בעיתונים דברי שבח המהללים את המבנה המתוחזק ואת הרופאים הטובים והמומחים ביותר בתחומם.

כאן מסתיים מסלולנו. לבאים מהתחנה המרכזית ניתן להגיע עם התחבורה הציבורית המצויה בשפע.


מסלול הטיול באדיבות גלית קרליבך, מורת דרך וסופרת המתמחה בירושלים וסביבותיה.

מפת האזור

טוען את המפה

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר


דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא

תגובות: 2 צפיות: 4409 אחרונה: 16/05/2015 18:52:25
תגובות: 1 צפיות: 5172 אחרונה: 03/03/2015 21:09:31
תגובות: 0 צפיות: 4657 אחרונה: 23/11/2014 21:52:40
תגובות: 0 צפיות: 2637 אחרונה: 11/10/2014 08:48:30
תגובות: 5 צפיות: 3941 אחרונה: 10/07/2013 17:42:45
תגובות: 0 צפיות: 3390 אחרונה: 12/01/2013 10:29:20
תגובות: 0 צפיות: 2037 אחרונה: 31/12/2012 13:13:40
תגובות: 0 צפיות: 2644 אחרונה: 05/12/2012 07:51:05
שירותי תיירות מומלצים
הצעות ששווה לבדוק