לוח אירועים
יש כרגע 51 אירועים
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
נובמבר 2014
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

הצג את דצמבר

דצמבר 2014
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   
מזג האויר באזור הטיול
לתחזית מזג האויר בכל הארץ
אטרקציות סמוכות
לכל האטרקציות
מסעדות סמוכות
לכל המסעדות
נקודות חן באזור
לכל הטיפים ונקודות החן
חניוני לילה סמוכים
לכל חניוני הלילה
מדריכים באזור
לכל המדריכים
צימרים וחדרי אירוח באזור
לכל הצימרים
מסלולים קרובים
 
מסלול הצומח והחי תגובות למסלול

סיור ברובע היהודי

חבל ארץ:  ירושלים - ירושלים
משך המסלול:  עד חצי יום
רמת קושי:  קל, 3 ק"מ
עונות:  סתיו, אביב, קיץ, חורף
מפת סימון שבילים:  9 - מבואות ירושלים
מאפיינים:  מעגלי, מתאים למשפחות, הגעה בתחבורה ציבורית, ניתן לעשות בחשכה, טיול עירוני, מתאים לכלבים
נקודות ציון:  (221615, 631528) / (35.2273, 31.7765)
לוח ירח:  זריחת ושקיעת הירח והשמש לחודש זה
עודכן לאחרונה:  3/4/2014
איזור:  ירושלים
מפת אזור ירושלים
strName למפת המסלול למפת המסלול
אזור המסלול במפות Google אזור המסלול במפות Google
מתוך אתר עמוד ענן למפה טופגרפית של אזור המסלול מתוך אתר עמוד ענן
למפת המסלול
להדפסת המסלול
הוסף למפת הטיולים שלי


תחילתו של היישוב היהודי בירושלים חל עם כיבוש דוד את העיר לפני 3,000 שנה. בתחילה התרכז היישוב בכפר השילוח ועם בניית בית המקדש התפשטה האוכלוסייה היהודית גם לרובע היהודי של ימינו. במשך השנים נדלדלה אוכלוסייה זו, אך תמיד נותרו בה מעט יהודים ששמרו על הגחלת. לאחר מלחמת העצמאות, נפל הרובע בידי הירדנים ולראשונה לא נותרו בה יהודים. רק לאחר מלחמת ששת הימים חזרו היהודים להתגורר ברובע ויחד עם האכלוס נעשו חפירות שגילו מחדש את ההיסטוריה היהודית במקום. הסיור מהווה, אם כן, מעין הצצה לפסיפס תרבותי מרהיב.

את מסלול הטיול כתבה גלית קרליבך, מורת דרך וסופרת המתמחה בירושלים וסביבותיה.

אתרים בתשלום: הרובע ההרודיאני, מוזיאון הקראים


כיצד מגיעים:

את הסיור נתחיל בשער יפו. למגיעים מחוץ לעיר: לחלוף על פני בניני האומה לנסוע עד לרחוב רמב"ן לפנות בו שמאלה ומשם להגיע לרחוב אגרון להמשך ישר ולהחנות את הרכב בחניון קרתא.


שער יפו [1]

השער החשוב בשערי העיר. שמו מורה לנו על היותו פתח יציאה וכניסה ליפו-הנמל- ומכאן חשיבותו הרבה. השער נבנה כחלק משבעה שערים ששובצו בחומת העיר העתיקה על ידי סולימאן המפואר. עם שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, הציע בן גוריון לנתץ את החומה ועמה השערים, כדי לאחד את חלקי העיר. למזלנו, הצעתו לא נתקבלה.

ניכנס בשער, נמשיך מעט ונקיף את מגדל דוד מימין. נמשיך ישר לאורך החומה הדרומית עד שנגיע לשער ציון.


שער ציון [2]

עם פרוץ מלחמת העצמאות נותקה העיר המערבית משער יפו ושער ציון היה לעורק היחיד ששימש להעברת תגבורת ואספקה. ב- 13.5.1948 יצאו הבריטים מהאיזור ומסרו את מפתחות השער לוינגרטן- ראש ועד יהודי העיר העתיקה. אך עד מהרה התברר שאם לא תגיע מיד תגבורת ייפול הרובע בידי הירדנים. מפקד חטיבת עציוני, דוד שאלתיאל, החליט לפרוץ את הרובע דרך שער יפו כשבמקביל תערוך חטיבת הראל התקפת הסחה על הר ציון.
ב-17.5 נעצרה הפריצה לשער יפו עוד  טרם החלה. במקביל, תקפה חטיבת הראל את הר ציון.

לאחר 40 שעות ללא שינה, גם פיצוץ שער ציון לא העיר את החיילים המותשים. לאחר פיצוץ השער התגלע סכסוך מי יישאר להחזיק בשער: חטיבת עציוני או הפלמ"ח. לבסוף, לוחמי הראל של הפלמ"ח עזבו את השער וב-19.5 נכנסו הירדנים דרכו וגורל הרובע היהודי נחרץ.

רק לאחר מלחמת ששת הימים נפתח השער וחזר לידיים יהודיות. על השער נבחין בסימני הפיצוץ והקליעים.

נמשיך מזרחה ונפנה לרחוב משמרות הכהונה.


בתי הכנסת הספרדים [3]

המתחם שלפנינו מכיל ארבעה בתי כנסת שנבנו על ידי מגורשי ספרד. נבחין שבתי הכנסת נמצאים במפלס נמוך מהרחוב שבו אנו  נמצאים, כנראה בשל האיסור העות'מאני  לבנות בתי כנסת גבוהים. ניכנס אל המתחם.

בית הכנסת אליהו הנביא

האגדה מספרת על יום כיפור אחד שבו היה חסר איש למניין, המתפללים הצטערו שדווקא ביום הקדוש לא יהיה מנין. המתפללים החלו בתפילה והנה נכנס אל בית הכנסת יהודי מזוקן. הוא התפלל עמם ובסופה של כל תפילה נעלם, ורק לאחר מכן, משלא מצאו אותו התברר שהיה זה אליהו הנביא ועל שמו נקרא בית הכנסת.

בית הכנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי

נבנה בתחילת המאה השבע עשרה וקרוי על שם יוחנן בן זכאי, מנהיג העם לאחר חורבן בית המקדש השני. כאן, על פי המסורת היה בית מדרשו.

בית הכנסת האמצעי

קרוי כך על שם מיקומו.

בית הכנסת האיסטמבולי

נבנה על ידי יוצאי תורכיה אך משמש את כל עדות הספרדים. התיבה היפה הגיעה מאיטליה.

נמשיך לאורך משמרות הכהונה ונגיע למרכז של חנויות. כמה מפלסים מתחתינו נמצאים שרידי עמודים מרשימים מרחוב הקרדו, נרד למפלס שלהם.


הקרדו [4]

הקרדו היה הרחוב הראשי בירושלים בתקופה הרומית והביזנטית. לאחר מרד בר כוכבא הקים הקיסר אדריאנוס את העיר האלילית 'איליה קפיטולינה' במתכונת הערים הרומיות באותה עת. משני צדדי הקרדו היו שדרות עמודים מקורות בהן מכרו סחורות. במאה השישית האריך יוסטיניאנוס את הקרדו עד להר ציון. שרידי הקרדו נמצאו בחפירות על ידי פרופסור אביגד.

אם נמשיך ברחוב נבחין במפת מידבא- מפה עתיקה שנמצאה בעבר הירדן וממחישה יפה את העיר הביזנטית על כל כנסיותיה שנבנו לצידי הרחוב המרשים.


בית כנסת החורבה [5]

בשנת 1700 עלתה מפולין לירושלים קבוצת חסידים ובראשה רבי יהודה חסיד. חברי הקבוצה לוו מערביי המקום כסף לבניית בית כנסת אך לא הצליחו להחזיר את חובותיהם. לאחר עשרים שנה פקעה סבלנותם של המלווים והם העלו את בית הכנסת באש. שרידי המקום נקראו 'חורבת רבי יהודה החסיד' וחברי הקהילה נאלצו להימלט מהעיר. בגלל פרשה זו, במשך תשעים שנה, התחפשו יהודים אשכנזים ליהודים ספרדיים ורק כך הצליחו להגיע לירושלים.

בתחילת המאה התשע עשרה הגיעה קבוצת אשכנזים מתמידי הגר"א, חלק מאנשי הקבוצה גייסו תרומות ,שילמו את חובות הקהילה האשכנזית ובנו בית כנסת קטן בחצר שנקרא "מנחם ציון". אך בית הכנסת לא הספיק לקהילה המתרחבת ובשנת 1856 השיג השר מונטיפיורי רישיון לבניית בית כנסת גדול. התורמים לבית הכנסת זה היו כמובן בני משפחת רוטשילד ובית הכנסת נקרא על שם אבי המשפחה "בית יעקב".

כשנכנסו הירדנים אל הרובע הם הפציצו את בית הכנסת. עם חזרת היהודים לרובע, שוחזרה קשת המבנה הגדול. בשנים האחרונות נבנה בית הכנסת שוב ולאחרונה נחנך מחדש בצורתו המקורית מהמאה התשע עשרה.

נמשיך מזרחה ונפנה לרחוב המקובלים משם נמשיך לרחוב חיי עולם עד שנצא לרחבה גדולה ובה שני בתי ספר.


כיכר בתי מחסה [6]

הצפיפות הגדולה ששררה ברובע היהודי הרעה את התנאים שהיו קשים בלאו הכי. באמצע המאה התשע עשרה נרכשה הקרקע על ידי כולל הו"ד- הולנד דויטשלנד. חברי הכולל הקימו את 'חברת בתי מחסה לעניים בהר ציון' והחלו בבניית בתים למגורים שהיו מרווחים יחסית לבתים האחרים. הדירות חולקו כך: שליש לבני כולל הו"ד, שליש ליהודי הונגריה ושליש לעניי ישראל. אך גם הבתים המרווחים לא נתנו פיתרון מספק, והפיתרון ההכרחי היה לצאת  מהחומות, תהליך שהתרחש אט- אט.

כיכר בתי המחסה הייתה המקום האחרון שנפל בידי הירדנים. כאן רוכזו האנשים ב 28.5.1948 ומכאן נלקחו אחרוני הלוחמים אל השבי הירדני.

פועה שטיינר מתארת בספרה 'מתוך ההפיכה' את הרגעים האחרונים ברובע:

"ההפגזות שרעמו כל הלילה פסקו לפתע ואז מתוך החשיכה בקע קול....היכנעו... לפני שנשחט את כולכם.הכרזה זו נאמרה שוב ושוב....ישבנו קפואים על הרצפה בלי לדבר או להתפלל צמרמורת עלתה בי וידיי רעדו..."

נצא מהכיכר דרך רחוב גלעד.


הגלעד  [7]

רק לאחר מלחמת ששת הימים הועברו מכאן 48 הלוחמים שנהרגו בקרב על הרובע ונטמנו כאן בחופזה. הגופות הועברו לקבר אחים בהר הזיתים.

נצא בחזרה אל כיכר הרובע. משם נתחבר לרחוב הקראים.


בית הכנסת תפארת ישראל [8]

החסידים האשכנזים בנו כאן בית כנסת מפואר מאוד כדוגמת בית הכנסת העתיק בברעם אך ללא כיפה. כשהגיע הקיסר פרנץ יוזף לביקור בארץ ביקר גם את נתיניו היהודים בבית הכנסת הזה. לשאלתו מדוע אין לבית הכנסת כיפה, ענו החסידים שבית הכנסת הסיר את הכובע בפני כבוד הקיסר. פרנץ יוזף הבין את הרמז ומיד תרם את הסכום הנדרש, גם בית כנסת זה כבכל בתי הכנסת האחרים נהרס על ידי הירדנים.

ממול בית הכנסת הקראי


בית הכנסת הקראי [9]

ראשיתה של העדה הקראית במאה השמינית ומנהיגה ענן בן דוד. הקראים, כשמם, אינם מקבלים את ההלכה וקוראים את התורה ככתבה וכלשונה בלבד.

 כך למשל, המזוזה שלפנינו איננה כמזוזות בבתים רגילים, והיא מכילה את עשרת הדברות ככתוב: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך". הקראים אינם חוגגים את חנוכה שבכלל אינו נזכר במקרא ועל הנכנסים לבית הכנסת לחלוץ נעליים שכן הוא משמש כמקדש והוא בבחינת "של נעליך מעל רגליך". למעוניינים להרחיב את ידיעותיהם אודות הקראים מומלץ להיכנס אל המוזיאון.

נחזור על עקבותינו ונגיע לרובע ההרודיאני


הרובע ההרודיאני [10]

החפירות חשפו חלק מהעיר העליונה כפי שנקראה אצל יוסף בן מתתיהו ובמקורות שונים, ושרידי פאר של בתי התושבים התגלו. נשוטט באתר ונבחין בשרידי מרתף ששימש כמחסן או כבור מים או כמקווה.בכלל, נתגלו הרבה מתקני רחצה והתגלית מיוחסת לכך שרבות מהמשפחות שגרו כאן השתייכו למעמד הכהונה מה שחייב הקפדה על טהרה. בנוסף, אפשר לשער שהתרבות הרומית העוסקת רבות בניקיון ובפינו הגוף חלחלה גם לכאן. את חדרי הרחצה נהגו לרצף בפסיפס כדי למנוע היווצרות בוץ, הפסיפסים, כיאה לתרבות ששוללת דמויות ומסכות, מעוטרים בדגמים גיאומטרים בלבד. בחלונות התצוגה שלפנינו נבחין בכלי אבן רבים שהיו נפוצים מכיוון שאינם מקבלים טומאה ולכן השימוש בהם משתלם יותר מאשר השימוש בכלי החרס.

ממצא נדיר נוסף הוא כד זכוכית-שכמותו שרדו מהעולם העתיק רק שלושה כדים.

נצא מהרובע ההרודיאני ונתקדם מזרחה נרד אל תצפית הכותל המערבי, על אלו המעוניינים להתפלל ברחבה ללבוש בגדים  צנועים.


הכותל המערבי [11]

הכותל הוא שריד של קיר התמך האדיר שהקיף את רחבת הר הבית- הפודיום שבנה הורדוס. הורדוס לא היה אהוב במיוחד על נתיניו היהודיים אך על דבר אחד אין מחלוקת: בית המקדש שלו היה בין המפוארים שבמקדשי העולם העתיק ולא לחינם נאמר ש"מי שלא ראה בנינו של הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו".

הכותל המערבי אינו שריד של בית המקדש עצמו כפי שרבים סבורים, אלא שריד מהקיר עליו נשען קודש הקודשים של בית המקדש. הורדוס לא חסך במאמצים, בעזרת מילוי אדיר של חומר הוא הגדיל את שטח הר הבית והגביהו. 
ניתן לראות שבבסיס הכותל אבנים גדולות ומסותתות באופן מרשים. אם ניטיב להתבונן בפינה הדרום מערבית נבחין בשרידי אבן היוצאים מהקיר זוהי קשת רובינסון, המחלף הראשון בעולם הרומי שחיבר את הר הבית עם העיר העליונה. מתחת למחלף העצום ישבו חלפני הכסף וסוחרי הבקר ועולי הרגל שוטטו ביניהם ,החליפו את הכספים למטבע חצי השקל וקנו בהמות לקורבנות. אפשר לתאר ולדמיין את ההתרגשות העצומה של המפגש עם קרובי המשפחה וכן לאלו שהיה זה הביקור הראשון בבית המקדש.

כאן נסיים את סיורנו ונחזור על עקבותינו. העייפים והמותשים יוכלו לצאת דרך שער האשפות ולנסוע בתחבורה ציבורית עד לחניון קרתא או עד למרכז העיר.

לאכול באזור

זכרו להגיד שהגעתם דרך אתר טיולי!

מפת האזור

הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב  הצג במפה גדולה עם מידע נוסף מסביב

טוען את המפה

קופונים והטבות באזור

קופון מאתר טיולי
קרייזי מרי - אטרקצית הפחד של ירושלים
50% הנחה על הפקת DVD
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
גבעת התחמושת - סיורים יומיים
15% הנחה !
לפרטי הקופון
קופון מאתר טיולי
טרקטורוני ירושלים
10% הנחה
לפרטי הקופון

הוספת תגובה הוספת תגובה  | פורום טיולים פורום טיולים  | הדפסה הדפסה  | מפה  | המלצה לחבר המלצה לחבר

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר


דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא
נושא מספר צפיות תגובה אחרונה זמן בפורום
סיורי חנוכיות בירושלים החל מ 23-12-2008
טיול חנוכיות
סיור חנוכיות

 
Share
גגות הרובע היהודי מעל רחבת הכותל המערבי
גגות הרובע היהודי מעל רחבת הכותל המערבי

צילום: אישי חזני
גגות הרובע היהודי מעל רחבת הכותל המערבי



כיכר בתי מחסה
כיכר בתי מחסה

צילום: מיכאל הלפרין
כיכר בתי מחסה


בית הכנסת החורבה בשיפוצים 2009
בית הכנסת החורבה בשיפוצים 2009

צילום: גידי אבינערי
בית הכנסת החורבה בשיפוצים 2009


הקארדו הפתוח
הקארדו הפתוח

צילום: מיכאל הלפרין
הקארדו הפתוח


מקווה פרטי ברבע ההרודיאני
מקווה פרטי ברבע ההרודיאני

צילום: מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה
מקווה פרטי ברבע ההרודיאני


פסיפס המיאנדרים בטרקלין ברובע ההרודיאני
פסיפס המיאנדרים בטרקלין ברובע ההרודיאני

צילום: מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה
פסיפס המיאנדרים בטרקלין ברובע ההרודיאני


זריחה מעל ישיבת הכותל
זריחה מעל ישיבת הכותל

צילום: גורה ברגר
זריחה מעל ישיבת הכותל


בית כנסת תפארת ישראל
בית כנסת תפארת ישראל

צילום: החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היה
בית כנסת תפארת ישראל