עין גדי היא שכיית חמדה מקסימה בנוף של מדבר יהודה. בעין גדי תוכלו למצוא מעיינות זורמים, בית כנסת עתיק, מקדש מהתקופה הכלקוליתית, יעלים, שפנים ונוף יפה. המסלול המוצע כאן כולל הליכה בת 8 קמ והוא ברמת קושי בינונית-קשה. למי שזה קצת ארוך לו אין כל בעיה לקצר ולעשות מסלול מעגלי בשמורת עין גדי עצמה.
עין גדי או אין גדי
הלכנו לעין גדי חיפשנו גדיים
בגאיות צעדנו טיפסנו על הרים.
ולאחר שלא מצאנו - החלטנו
שהשם עין גדי בכלל לא שם,
פשוט החליפו בין הא' לע'
וצריך לקרוא אין גדי בינתיים.
איך מגיעים
ניתן להגיע בשתי דרכים:
מירושלים: נוסעים לירושלים על כביש 1 עד הכניסה לעיר ונוסעים בעקבות השלטים לכיוון ים המלח (ימינה בכניסה, שוב ימינה בשדרות יגאל ידין). אחרי צומת הגבעה הצרפתית (שנקראת עש הגנרל הבריטי french ולא על-שם הצרפתים שמעולם לא היו בירושלים) ממשיכים ישר עם הכביש לארוך כ-30 ק"מ בדרך היורדת לים המלח (בדרך אפשר לראות את מעלה אדומים (הישוב), מעלה אדומים (המעלה עצמו), ח'אן השומרוני הטוב, מצפה יריחו ונחל אוג). בצומת בית-הערבה פונים דרומה ונוסעים עד עין-גדי. (בדרך אפשר לראות את הקיבוצים אלמוג, קליה - קם לתחייה ים המוות, מצפה שלם וכמובן ים המלח) - תשומת לב, לעיתים ניתן לחשוב כי הנסיעה בדרך זו היא פחות בטוחה. מי שחש כך יכול להגיע בדרך השנייה.
מערד: נוסעים דרומה לכיוון באר-שבע עד צומת להבים ופונים מזרחה לכביש 31 נוסעים עליו כל הזמן עד שמגיעים כעבור כמה עשרות ק"מ (ובדרך אפשר לראות את בעיקר ישובים בדואים ואת תל ערד שיש בו שרידם מתקופת המקרא) עד לנווה זוהר שלחוף ים המלח. שם פונים צפונה ונוסעים 40 ק"מ.
מידע מנהלתי
שעות פתיחה:
-
אפריל-ספטמבר 08:00-17:00
-
אוקטובר-מרץ 08:00-16:00
עלות:
-
יחיד מבוגר 25 ₪, ילד 13 ₪.
-
קבוצה מבוגר 21 ₪, ילד 12 ₪.
* דמי הכניסה לנחל ערוגות זהים לדמי הכניסה לנחל דוד - הכרטיס מאפשר כניסה לנחל דוד, נחל ערוגות ובית הכנסת - באותו יום בלבד.
המסלול
בשמורה ישנם מספר מסלולי טיול. חלקם קלילים ומתאימים למשפחות ולילדים בכל גיל, אחרים דורשים כושר טוב, זמן מספק לפני החשיכה וציוד ומים מספיקים. תוכלו תמיד להעזר בפקחי הרשות כדי לקבוע את המסלול המתאים לכם. המסלול למפל שולמית וחזרה הינו מסלול קצר המתאים לכולם, המסלול לתל גורן דרך המקדש הכלכוליתי הינו קשה יותר ולא מתאים למשפחות עם ילדים קטנים. שימו לב כי הכניסה בתשלום.
המסלול מתחיל במגרש החניה של שמורת עין גדי [1]. הכניסה לשמורה היא מכביש הנוסע לאורך ים המלח, סמוך לק"מ ה-245. השמורה היא בתשלום והיא פתוחה עד שעה לפני רדת החשיכה, השמורה נסגרת לטובת מנוחה של בעלי החיים. מתחילים ללכת ומגיעים עם השביל בשמורה עד למפל [2]. אחרי שנהנים מהמים ממשיכים בשביל עד שמגיעים לפיצול המורה בחזרה לשער השמורה או בשביל המטפס למעיין עין גדי למקדש הכלקוליתי. בוחרים, כמובן, בשביל המטפס. בראש השביל נמצא מעין שולמית שאפשר (ויש אף הממליצים) לשתות ממימיו הצלולים ואף למלא מימיות. מעט מעליו נמצא המקדש הכלקוליתי.
המקדש הכלקוליתי [3]
בתקופה הכלקוליתית (לפני כ-6000 שנים) או בעברית, תקופת הנחושת, המקדש שימש ככל הנראה את החקלאים שגרו בסביבת המעיין וניצלו את מימיו. אמנם לא נמצאו שרידי מבני מגורים מהתקופה הזאת באזור אך משערים כי המגורים היו במערות הרבות שבהרים. נראה שהמקדש נעזב בצורה מסודרת כי לא נמצא בו כל שריד לכלי הפולחן. ב-1960 במסגרת מבצע החיפושים אחר מגילות גנוזות במדבר יהודה נמצאו במערה בנחל משמר הסמוך מטמון של 429 כלי פולחן מפוארים מנחושת עטופים במחצלת ובינהם שרביטים וכלי שנהב. החוקרים מאמינים שכלים אלו (הנמצאים היום במוזיאון ישראל בירושלים) שנמצאו במערה (הנקראת היום מערת המטמון) שימשו במקדש בעין גדי.
ממשיכים עם השביל ומגיעים למעין עין גדי – מי המעיין טובים לשתיה ומסביבם עצי שיזף, שיטה וקנה. ליד המעיין שרידי טחנת קמח. במעיין עצמו החלק העליון חסום בצורת תעלה (כדי לשמור את מימיו נקיים למי שרוצה לשתות) והמשכו הוא בריכה נחמדה שאפשר לשבת בה. בעלי חיים רבים מוצאים במעיין ובעין גדי בכלל מקום מחייה נוח. אפשר לראות את היעל הנובית מטפסת בקלות על ההרים ואת שפן הסלע מתחמם על הסלעים. בעבר ניתן היה לראות גם את נמרי מדבר יהודה מסתובבים באזור אך היום הם כמעט ונכחדו לחלוטין.
דרומית מזרחית למעיין, במורד ההר נמצא תל גורן - (אפשר לרדת אליו בשביל כבר עכשיו ולקצר את המסלול או להגיע אליו בהמשך).
תל גורן [7]
בתל גורן נוצלו תנאי האקלים המיוחדים של האזור כמו גם המים המצוינים לגידול חקלאות שלחין (בניגוד לחקלאות בעל שנסמכת על ירידת מי הגשמים) מפותחת אשר כללה צמחי בושם וצמחי מרפא נדירים. בתל נמצאו שרידי כלים לרקיחת בשמים וכלים נוספים ששימשו לחקלאות זו.
לאורך תקופת המלכים עין גדי לא זכתה לתשומת לב רבה, אך בתקופת מלכי החשמונאים החל פיתוחו המואץ של הנווה אשר כלל התקנת אמות מים, גידול האפרסמון (לא זה המוכר כיום) שהיה שיח ליצור בושם נדיר. עושרה של עין גדי תפס את עינה של הקיסרות הרומית אשר דאגה לכבוש אותו בהמשך ולטפח אותה גם לאחר חורבן בית המקדש (יוספוס פלוויוס מספר באריכות כיצד היהודים ניסו שסוד גידול האפרסמון לא יגיע לידי הרומאים).
תעודות רבות יש לנו מתקופת מרד בר-כוכבא (132-135 לספירה) אז שימשה עין גדי למרכז אזורי ובסיס אספקה.
מעין גדי עולים מערבה בשביל השחור הנקרא מעלה עין גדי (הדרך שימשה בעבר כנתיב קשר וסחר עם ירושלים) בראש המעלה נמצא מצפה עין גדי [4] ממנו יש נוף של כל האזור. מכאן ממשיכים עם השביל השחור עוד כשני קמ עד לראש מעלה בני המושבים (על שם בני תנועת הנוער אשר פרצו אותו בשנות ה60-) אשר מוביל לנחל ערוגות. הולכים מעט במעלה הנחל בשביל האדום עד שמגיעים למפל הנסתר [5] – אחד המקומות המומלצים להפסקה מנוחה וטבילה.
מכאן ממשיכים בחזרה במורד הנחל עוד כשעת הליכה עד שמגיעים ליציאה מהשמורה של נחל ערוגות [6].
הליכה קצרה מובילה בחזרה לחניה של שמורת עין גדי.
בית הכנסת העתיק [8]
מומלץ לבקר גם בבית הכנסת העתיק של עין גדי שנמצא בסמוך לתל גורן. בית הכנסת שבו נמצאו כתובת פסיפס מרהיבות בעברית ובארמית אשר הוצבו בשלבי ההתפתחות וההרחבה השונים של בית הכנסת. אחת הכתובות היא של רשימת השמות של אבות האנושות (מאדם ועד אברהם) והשניה היא כתובת מעניינת שאומרת (בתרגום חופשי מארמית) יקולל מי שיגלה את סוד העיירה. הכוונה היא לסוד גידול האפרסמון שהיה הסוד המקצועי של העיירה ואם הוא היה מתגלה מקור פרנסתה העיקרי היא אובד. בסוף התקופה הצלבנית ננטש הישוב ובאזור חיו בעיקר שבטים בדווים.
במלחמת העצמאות, במקביל לכיבוש אילת, נכבשה עין גדי במסגרת מבצע ייצוב בסירות מן הים ב-10/3/49 על ידי פלוגה מחטיבת אלכסנדרוני אותה הוביל הסייר שמריה גוטמן. עין גדי היוותה מוצב צפוני לגבול עם ירדן בעמק הירדן עד מלחמת ששת הימים.
הלינה אפשרית בשטח (יש חניונים מוסדרים), אכסניית בית ספר שדה עין גדי או בבתי המלון שנמצאים לאורך ים המלח.
מפת האזור
 |
דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא:
|  |
|
|
|
|
|
|
077-333-4555
יש כרגע 101
להדפסת המסלול
הוסף למפת הטיולים שלי
עין גדי
