בזמן שאנחנו חוגגים את חג הפורים ומתקשטים באינספור עזרים ותחפושות שונות ומגוונות, יש כאלה שמתחפשים בשביל לשרוד. כן, עולם הטבע הוא אכזר: היפרוחית הצהובה מתחבאת בתוך חרציות ושבתאי השקד פורש את כנפיו ומתפלל שהתרמית תעבוד. בואו לגלות אותם יחד איתנו בכמה מהטיולים הכי מיוחדים שיש.
למי תרצו להתחפש:
- שבתאי השקד – נחל קטלב
- יפרוחית צהובה – עין אניעם
- זיקית ים תיכונית – המכתש הקטן
- זעמן המטבעות – שווצריה הקטנה
- דבורנית גדולה – שמורת המסרק
שבתאי השקד: העש והאגדה
הבחור החביב הזה, בעל מוטת כנפיים של כ-15 סנטימטר, הוא ללא ספק הפרפר הכי גדול בארץ. גם בשבילו פורים הוא לא חג, אלא שגרת חיים, ובהתאם לכך הוא חי חיי לילה מסעירים. בגזרת התחפושות, שבתאי השקד הוא אולי אחד המעצבים הגדולים ביותר בדורו. מתוך כנפיו הרחבות ניבטות עיניים גדולות ומדומות, שמטרתן העיקרית היא לתת לעש הנחמד הזה צ’אנס אל מול טורפים גדולים וחזקים ממנו. כשהוא מרגיש מאויים, הוא פורש את כנפיו הרחבות וגורם לטורף שמולו להתבלבל ולחשוב שמדובר בבעל חיים מאיים.
כשמו כן הוא, שבתאי השקד אוהב להקים את ביתו הצנוע על עצי השקד. אם נאמר את האמת ייתכן שלא תצליחו לחזות בשבתאי השקד, מכיוון שהוא פעיל בעיקר בלילה – מה שבטוח – אתם הולכים לראות מרבדים ורודים ולבנים, תחת עצי שקד מרהיבים!
שקדיות בנחל קטלב | צילום: יוחאי כורם
יפרוחית צהובה: עכביש שהתחפש לפרח
היפרוחית היא עכביש ממשפחת הסרטבישיים (המכונים כך בשל מספר תכונות המזוהות עם משפחת הסרטנים), והיא אחת המתחפשות הטובות ביותר שיש לטבע להציע. גודלה המינורי מאפשר לה להעביר חיים שלמים על אותו פרח מבלי שיבחינו בה טורפים כאלה ואחרים. היפרוחית הצהובה, שבשבילה פורים הוא עניין שבשגרה, יושבת בדפנות הפרח, לרוב חרצית או צפורני חתול וממתינה לדבורה תמימה שתבוא לנשנש קצת צוף, ועל הדרך תיהפך לארוחה קרה ומתוקה.
איפה אפשר לראות את היפרוחית הצהובה? נצפין כל הדרך אל רמת הגולן הפרחונית. שם, בעין אניעם, יש פריחה מרשימה ביותר של חרציות שעל אחת מהן, מי יודע, אולי מתגוררת אחת מחברותינו הצהובות. אם תרגישו שנמאסו עליכם החיפושים בעקבות היצור הזעיר, אתם מוזמנים לקפוץ לטבילה מרעננת בבריכה (המים קרים!) ולכרסם איזה חטיף שוקולד ממשלוח המנות שהבאתם אתכם.
יפרוחית צהובה בזמן ארוחת הצהריים:
זיקית ים תיכונית
אמרתם פורים ותחפושות, אמרתם זיקית ים תיכונית. מי מאיתנו לא מכיר את החיה מחליפת הצבעים הזו, שכל עין שלה הולכת לכיוון אחר, בזווית לא הגיונית. הזיקית הים-תיכונית, או “הזיקית המובהקת”, כמו שנהגו לכנות אותה בעבר, היא המין היחידי ממשפחת הזיקיים החי בארץ ישראל. צבעיה מתחלפים בהתאם לגורמים שונים כמו: נוכחות של טורפים, טמפרטורה ומזג אוויר, אור, סביבה והימצאותן של זיקיות אחרות. צבעה בשעות הלילה עשוי להיות אפור או צהבהב, במרבית המקרים ללא כתמים. עם עלות השחר צבעה מתחלף לאפור כהה, על גבול השחור, ובהמשך היום הצבעים הופכים בהירים יותר – חום או ירוק.
הזיקיות נפוצות במיוחד, ותוכלו למצוא אותן כמעט בכל מקום בארץ, אולי למעט המדבר. לכן, נדלג על הקטע המרגש של לצפות בזיקית בטבע וניגש היישר אל הזיקית של הטיולים – המכתש הקטן! החולות הצבעוניים שתגלו במכתש, ייראו לכם כגן עדן של צבעים: אדום, ירוק, סגול וכתום הם רק חלק מהצבעים שהטבע מייצר בעצמו, ונמצאים שם בשפע.
זיקית ים תיכונית | צילום: איתי דר
זעמן המטבעות: קבצן שהתחפש למלך
בקטגוריית התחפושת המדויקת ביותר, אין שום צל של ספק שזעמן המטבעות יזחל כל הדרך אל התואר הנכסף. אם תפתחו את המחסן מאחורי הבית ובמקרה תיתקלו בבחור הזועם הזה, הלב שלכם יחסיר עשר פעימות ואתם תברחו עוד לפני שהוא יספיק לשרוק “נחש נשך נחש”. אם הייתם נשארים לכוס קפה עם זעמן המטבעות, סביר להניח שכל העניין היה מסתיים בשיחה רגועה ללוכד נחשים ובפאניקה מועטה. אבל האינסטינקט לברוח מוצדק ביותר, זעמן המטבעות מתחפש בצורה מרשימה למדי לנחש אחר שרובנו מכירים: צפע ארצישראלי. למה הוא עושה זאת אתם שואלים? מהסיבה הפשוטה שצפע הוא נחש ארסי, שנמצא גבוה בשרשרת המזון ואילו הזעמן אינו ארסי ומידת ההרתעה שלו נמוכה בהרבה. הדמיון לצפע ארצישראלי מזכה אותו בכמה נקודות זכות אצל טורפיו המבולבלים.
זעמן המטבעות נפוץ כמעט בכל רחבי הארץ, מהחרמון ועד צפון – מרכז הנגב. הוא חי במחילות ורוב היום מסתתר מתחת לאדמה. לכן ההמלצה שלנו תהיה המלצה ברוח זעמן המטבעות, מתמודד מספר אחת שלנו לתואר התחפושת המדויקת ביותר. בעולם הטיולים, הזוכה הנכסף בתואר התחפושת המדויקת ביותר הוא...היא..הם: נחל כלח ונחל גלים! הידועים בשמם “שוויצריה הקטנה”. שני מסלולים נהדרים בכרמל שלא לשווא מכונים כך. יערות ירוקי עד, נחלים מפכפכים בעונה, צמחייה עבותה וסלעי ענק מכל עבר הם רק חלק ממה שמחכה לכם בשני הנחלים הללו.
צפע או זעמן? | צילום: fillipe ramos
מעולם הצומח: דבורנית גדולה
נורית יובל כתבה בשירה “הדבורנית”: דבורנית, בת ההרים | היא גברת מנוסה | יש לה שיטות למשוך גברים | ראו איך התחפשה | היא התלבשה והתאפרה | וכך נוכל להכירה | גם בריחות, גם בצורה | נראית ממש כמו דבורה
הדבורנית היא צמח רב שנתי ממשפחת הסחלביים. היא פורחת בחודשים מרץ – מאי והיא נפוצה בעיקר באיזורים ההרריים של המדינה. הקטע הבאמת מעניין בדבורנית הוא הדרך שלה להמשיך את השושלת. כולנו יודעים איך זה עובד, בגדול: בפרח יש אבקנים, הדבורה מגיעה, לוקחת את הצוף, אבקנים נדבקים אליה והיא ממשיכה אל הפרח הבא. שם היא משאירה חלק מהאבקנים מהצמח הקודם וכך ממשיכה את תהליך הרבייה של הצמחים. הצמחים מתחרים על המאביקים וכל צמח מנסה לשווק את עצמו בצורה הטובה ביותר. זאת אחת הסיבות לכך שיש פרחים בצבעים בוהקים ויפים או צמחים המדיפים ניחוחות נפלאים, הכל על מנת למשוך מאביקים פוטנציאליים.
אך יש גם צמחים, שחושבים מחוץ לקופסא: הדבורנית משתמשת בתעתוע כפול על מנת למשוך דבורים. הפרח שלה מעוצב בצורת נקבת הדבורה ומפיץ ריח אופייני לה, הדבר מושך אליו דבורים זכרים שחפצים להזדווג וכשהם מגיעים אל תוך פרח הדבורנית אבקנים נדבקים אליהם והם נחרדים לגלות את התרמית שנפלו בה.
הדבורנית הגדולה נפוצה בישראל ויש לה כמה מוקדים מרכזיים שבהם היא גדלה. אחד המוקדים הוא שמורת המסרק על יד המושב גן מאיר בפרוזדור ירושלים. אם חפצה נפשכם לקפוץ לביקור ולחזות בפרח המתוחכם אז כדאי שתתכננו היטב, כי האיזור שופע בנקודות חן מסקרנות וייחודיות. אנחנו ממליצים להתחיל את היום בטיול מפתיע אל נחל כרמילה ונחל כסלון ולהמשיך משם אל שמורת המסרק ואל הדבורנית הגדולה.
דבורנית גדולה(משמאל) ונחל כסלון
(מימין) | צילום: יוחאי כורם
היי,
מה תרצה לכתוב על "פורים מקורי: 5 התחפושות הכי טובות בטבע, ואיפה תוכלו למצוא אותן"?