אפילו בקיץ: הכירו את הקסם המדברי של הר הנגב

רוצים לשנות כיוון ולטייל באזור מיוחד הקיץ הזה? הכירו את שמורת הטבע הר הנגב, שגם בקיץ תספק לכם הפתעות. איך תוכלו לשכשך במים קרירים כשמסביב נוף מדבר ואיפה תצאו לטיול לילי שכמו לקוח מספרי אגדה? הנה כל התשובות
| 16/07/2020

על הר הנגב שמעתם?

בין מצפה רמון, צומת ציחור וגבול מצרים משתרעת שמורת הטבע הגדולה בישראל, הלוא היא שמורת טבע הר הנגב. ירוחם, שדה בוקר ומצפה רמון נכללות בשטחה המשתרע על-פני 1,045,000 דונם! הנופים במרחבים הפראיים משנים צורה לאורך השמורה והיא זכתה לכינוי ארץ המכתשים, שנחשבת לתופעה ייחודית בעולם. כל זאת הודות לשישה קמרים גיאולוגיים הפרוסים בה מצפון מזרח לדרום מערב, במרכזם – רכס הרמון. 

את רכס הרמון הנישא לגובה שיא בדרום הארץ, 1,037 מטר בהר רמון, מאפיינים סלעי גיר ודולומיט קשים. במרכז הרכס פעור לתפארת מכתש רמון, שנוצר מתהליכי סחיפה. ביקור במכתש יחשוף אתכם לשכבות גיאולוגיות מיוחדות, ביניהן הגבעות הבזלתיות בקרני רמון, הר ערוד והר שן רמון.

הקמר הדרומי, קמר עריף-בתור, משתרע לאורך בקעה ארוכה דרומית לרכס רמון ובו שני מכתשים עובריים. אם תפנו דרומה או מערבה תראו פסגות מבודדות, ביניהן הר שגיא, הר כרכום והר צוריעז. ומצפון לרכס רמון –רמת עבדת.

מזרח הרמון | צילום: יוחאי כורם

מזרח הרמון | צילום: יוחאי כורם

רגע של היסטוריה: התיישבות בהר הנגב

אבל שלא תטעו, הצחיחות המדברית לא מנעה מבני אדם להתיישב כאן בתקופה הפריהיסטורית. על כך מעידים שרידים שנמצאו באזור הר רמון, הר חריף והר כרכום. גם בתקופות מאוחרות יותר שימשו פסגות ההרים את התושבים. שרידי התיישבות, מקומות פולחן, ציורי סלע, בורות מים פתוחים וקברים נמצאו בתקופת הברונזה הקדומה ובתקופת הברזל ב’. הגדילו עשות התושבים בתקופות הביזנטית והערבית הקדומה, שהקימו יישובי קבע וחיו מחקלאות. מאוחר יותר, עד מלחמת העצמאות, הבדווים הנודדים החליפו את ישובי הקבע.

טריוויה #1 גבול בינלאומי בהר הנגב: מקורות מים קבועים באזור הר הנגב, למעט עין המערה, הפכו לקו גבול בינלאומי בשנת 1906 בין השלטון העות’מאני בארץ ישראל לשלטון הבריטי במצרים. מקורות המים נשארו מעבר לגבול, וכך זה עד היום.

טבע מדברי

למרות התנאים המדבריים צומחים כאן עצים, בעיקר אלה אטלנטית, שנשארה כשריד לתקופה גשומה וקרירה יותר ושקד רמון. אליהם מצטרפים עשבוניים ובני-שיח, שאופיינים לאזור הר הנגב הגבוה –סתוונית רמון, אזובית רמון, כלך רמון, זוגן השיח ולענת המדבר.

מלונות בארץ במחיר מעולה

בשיתוף הוטלס קומביינד ובוקינג

טריוויה #2 ההסתגלות של הצמחייה למדבר: איך העצים גדלים פה, כשבממוצע הם נאלצים להסתפק במי שיטפון גדול אחד בממוצע לעונה? שורשים עמוקים מאוד המגיעים עד 20-30 מטרים ועלים מאוד דקים, המאפשרים לעצים לא לאבד הרבה מים. 

לא רק חול וחול | צילום: נאור שקד

לא רק חול וחול | צילום: נאור שקד

במרחבים הפתוחים תמצאו לא מעט בעלי חיים. חלקם פעילים ביום, אחרים – דווקא בלילה. מלבד הפרא, שנחשב לבעל החיים הבולט ביותר בשמורה, חיים כאן ראמים, יעלים, צבאי נגב, זאבים, צבועים, קרקלים ועופות דורסים כמו נשר ורחם. ולבסוף – הקטנטנים שבחבורה, מכרסמים, זוחלים וחסרי חוליות. אותם, הכי כדאי לראות בלילות, בסיורי ספארי מיוחדים.

איפה כדאי לטייל בהר הנגב?

בין הנופים הבראשיתיים עוברים לא מעט מסלולי טיול, חלקם אפילו מתאימים לטיולי לילה. לכל טיול הקסם שלו והייחוד שלו. לאן כדאי לטייל? אספנו עבורכם את המסלולים הכי שווים ברמת נגב.

הפתעה צוננת במדבר: נחל ימין וגב ימין

אין כמו שכשוך במים קרירים, כשהשמש קופחת מעל ראשנו. אל גב ימין, המלא מים צוננים, תגיעו אחרי הליכה של כחצי שעה מחניון הלילה בנחל ימין. שביל הסימונים הירוק יוביל אתכם דרומה דרך חולות מישור ימין אל הערוצים הרדודים של נחל ימין.

ההליכה המתונה שמאפיינת את תחילת המסלול הופכת למאתגרת יותר, כשתגיעו מהמפל לערוץ הקניוני. תרשו לעצמכם לעצור באמצע הדרך, להתפעל מהנוף המשכר, בין מצוקים, חולות במספר גוונים ושפע נופים מדבריים.

את הדרך חזרה לרכב תעשו שוב במסלול הירוק, אלא אם אתם לא מוכנים לוותר על קריאת וואו. לשם כך, עוד הליכה של כקילומטר במסלול הירוק תוביל אתכם לדיונה מטריפה בראש מעלה ימין. מוכנים? לפניכם תצפית משגעת על קניון נחל חתירה. 

כי אין כמו מעיין צונן ביום חם | צילום: אייל ג'רדכי אין כמו מעיין צונן ביום חם | צילום: אייל ג’רד

פעם היה כאן ים: קיר האמוניטים

לפני כ-250 מיליון שנה חיו במצפה רמון אמוניטים, טורפים ימיים בעלי זרועות, שחיו בתוך קונכייה. לא תאמינו, אבל הטורפים האלה הגיעו לגודל של חצי מטר! לא פלא שהם היו בין בעלי החיים השליטים באותה תקופה. בסוף תקופת המזוזיאקון, לפני 65 מיליון שנה, הם נעלמו, אבל השאירו אחריהם מזכרת – קיר אמוניטים לתפארת.

הליכה של כ-20 דקות לאורך 1 קילומטר במסלול האדום, תביא אתכם מהחניון שליד כביש 40 אל קיר המאובנים. אחרי אין ספור תמונות מהממות לאינסטוש תוכלו לחזור לרכב או לשנס מותניים ולעלות לתצפית מרהיבה בנקודת גובה 666. קחו בחשבון שהמסלול המעגלי העובר בנקודת גובה 666 מתאים למיטיבי לכת בלבד והוא אורך כשעתיים.

פעם היה כאן ים | צילום: יוחאי כורם

פעם היה כאן ים | צילום: יוחאי כורם

הלילה מתעורר לחיים: נחל נוקד

את מסלול ההליכה בנחל נוקד מומלץ מאוד לעשות בליל ירח מלא. אז שרידי המצודה שבתחילת המסלול הופכים לקסומים ומוארים. זה הזמן לרחף על גלי הדימיון ולראות איך הלילה מתעורר לחיים. רק אל תשכחו את הפנס בבית.

הדרך הקלה והנוחה להליכה מתחילה בשביל האדום בח’רבת חלוקים, ליד שביל הג’יפים. משם ממשיכים לצעוד בערוץ הנחל לאורך כקילומטר אחד, עד שמגיעים לעיקול קטן בנחל. מוכנים עם המצלמה? לפניכם מטרייה ענקית בדמות העץ שיטת הנגב, שלאור הירח מטילה צל ענק. המלצה שלנו, הצטיידו מראש בפק”ל קפה – זה המקום להוציא אותו מהתיק למשקה לילי. בתום ההפסקה תוכלו לחזור על עקבותיכם.

איך מגיעים? נוסעים על כביש 40 דרומה עד קיבוץ משאבי שדה. אחרי הקיבוץ פונים שמאלה לכיוון צומת חלוקים. שם פונים שמאלה לכביש 204 ועוקבים אחרי השילוט לירוחם. אחרי כקילומטר תראו שלט פנייה שמאלה לח’רבת חלוקים, שם מתחיל המסלול.

העיר הנבטית ניצנה

במערב רמת נגב, לא רחוק מהגבול המצרי, עומד בגאון גן לאומי ניצנה. בתקופה הביזנטית זה היה אחד היישובים המפוארים של הנבטים בנגב. עד היום נמצאים כאן שרידים של כנסיות, מצודה, בית חולים טורקי-גרמני, גרם מדרגות מפואר ועוד מבנים מרשימים. היכרות עם התרבות שלהם היא חלק בלתי נפרד מטיול באיזור הר הנגב.

לא רק הנבטים בנו כאן עיירה. אליהם הצטרפו העות’מאנים, קרוב למלחמת העולם הראשונה ואפילו בנו במקום תחנת רכבת. מאוחר יותר, במלחמת העצמאות נפלו כאן 22 לוחמי חטיבה 8 בקרב על עוג’ה אל-חפיר. את האנדרטה לחללים עם שמות הנופלים בנו על באר קדומה. תוכלו לראות אותה ליד רחבת החנייה הדרומית, בחלק הצפון-מזרחי של גרעין היישוב הקדום.

טריוויה #3 הנבטים: הנבטים שייכים לתרבות הערבית הקדומה, אך נחשבים לחכמים יותר. הם בחרו את מקומות ההתיישבות בהתאם למערכת דרכי השיירות במדבר, השתלטו על דרכי המסחר והשתמשו בשיטות של הקידמה המערבית.

תל ניצנה | צילום: ארכיון תיירות הר הנגב / נירה מדר צדוק

תל ניצנה | צילום: ארכיון תיירות הר הנגב / נירה מדר צדוק

כאן זה לא מאדים: חמוקי ניצנה

במבט ראשון, פארק סלעי הקירטון הטבעי, יתן לכם תחושה שנחתתם על המאדים. הכירו את חמוקי ניצנה, סלעין לבנים, חלקים, מעוגלים, שקיבלו את צורת החמוקיים בתהליך בלייה טבעי. המלצה שלנו, בואו לכאן בשעות בין ערביים, סביב השעה 15, כשהשמש יורדת נמוך ומקנה לסלעים מראה יפה הרבה יותר.

לילה בלי כוכבים בחמוקי ניצנה | צילום: ארכיון תיירות הר הנגב / ידין גלעדי

לילה בלי כוכבים בחמוקי ניצנה | צילום: ארכיון תיירות הר הנגב / ידין גלעדי

הסודות הגיאולוגיים של המכתש: גן לאומי צבעי מכתש רמון 

פעם היה אזור במכתש רמון ששימש לכריית מחצבים. כיום, זו נסיעה לאורך ציר צבעי הרמון, שתחשוף בפניכם סודות עבר של המכתש. למעשה תקבלו מן הצצה אל “מפעל הצבעים” של הטבע. את הסגול הכהה תראו בקיר מחצבה גדול במכרה פתוח וגוון אחר של סגול – בקניון הסגול, שהוא בולען שבקירותיו יש שרידי סלע סגולים. את שאר הסלעים הססגוניים תוכלו לראות לצד ציר הנסיעה. תתכוננו להרבה “וואו”!

וזה לא הכל. יש כאן גם מפעל חרסית, מטמורות – פתחי מערות קטנות, מכרה תת-קרקעי ועוד מכרה פתוח. בכל אחד מהם סיפור מתקופה אחרת, החל מהתקופה בה הבדווים צעדו במדבר ועד שנות ה-50’, בהם פועלים כרו עם מכושים ואתי חפירה, העמיסו את החומר על קרוניות ודחפו אותן לאורך המסילה. בחלק מהמקומות תראו בין שכבות הסלע את החומרים השונים שהפיקו כאן במכרות. 

איך מגיעים? לבאים מדרום: נוסעים על כביש 40 ופונים בין סימני ק”מ 88-89 לדרך הנוף, לבאים מצפון (מכיוון מצפה רמון): ממשיכים לנסוע עוד כקילומטר, יורדים ימינה לדרך עפר וחוזרים לדרך הנוף.

  • שעות פעילות: מזריחה עד שקיעה

ציר צבעי רמון ממבט רחפן | צילום: יבגני קמינסקי / רשות הטבע והגנים

ציר צבעי רמון ממבט רחפן | צילום: יבגני קמינסקי / רשות הטבע והגנים

טריוויה #4 על הקשר בין האסטרונאוט אילן רמון ומכתש רמון: סיפור חייו של האסטרונאוט אילן רמון ז”ל הוא חלק בלתי נפרד מביקור במרכז המבקרים מכתש רמון. אז מה הקשר בין השניים? שם משפחתו המקורי של האסטרונאוט היה וולפרמן. אהבתו למכתש רמון הובילה אותו לשנות את שם המשפחה לרמון. אחרי התרסקות מעבורת החלל קולומביה החליטה ועדת השרים לענייני הנצחה להנציח את רמון. אהבתו של רמון למקום הובילה לבחירה במצפה רמון כמרכז הנצחה.

מבט מלמעלה: הר אבנון

מכירים את המשפט “אותה הגברת בשינוי אדרת?” אפשר להגיד אותו גם על מכתש ירוחם, שבכל שעה ביום נצבע בגוונים אחרים. אולי אתם מכירים אותו בשם המכתש הגדול, השם שניתן לו עם ההכרזה על המקום כשמורת טבע ב-2006. קירבתו לעיירה ירוחם זיכתה אותו בשם מכתש ירוחם ויש המכנים אותו מכתש חתירה, בגלל שהוא יושב על רכס חתירה, אחד מחמשת הרכסים הגדולים של הנגב.

ואיפה אפשר לראות אותו כאילו הוא פרוס על כף ידכם? מהר אבנון, המעניק תצפית מרהיבה על מכתש ירוחם. המלצה שלנו, בואו לכאן לקראת שקיעה, כשהשמש מאירה את המכתש בגוונים אדומים ותהנו מכל רגע. תוספת של קפה בשטח או כוס יין צונן ישדרגו לכם את החוויה.

תראו כמה גוונים למכתש:

באמצע שומקום: הנדנדה במצפה דור בקעת צין

קרה לכם שהגעתם לנקודת תצפית וחשבתם לעצמכם שאיזה ספסל או נדנדה ישלימו את האווירה המיוחדת במקום? זה בדיוק מה שיחכה לכם אם תטיילו לאורך המצוק המשקיף על בקעת צין, לא רחוק ממבואת מצוק הצינים במדרשת בן גוריון.

הליכה של כ-200 מטר מרחבת החנייה של אחוזת קבר בן גוריון תוביל אתכם אל קצה המצוק, ממנו נשקפים הנופים של נחל צין. את הנדנדה ואבן הזכרון הקימה משפחתו של דור כהן ז”ל, שנהרג ב-2015 במהלך טיול בגיאורגיה.

טריוויה #5 נחל צין: נחל צין נמתח על פני כ-120 קילומטרים והוא נחל האכזב השני בגודלו בישראל ואחד הגדולים בנגב. לנחל, שנקרא בערבית ואדי אל-פקרא, מספר שמות בערבית, אחד לכל מקטע. כשמדברים על שטפונות בדרום, בממוצע ארבע פעמים בשנה יהיו כאן.

שקט ורוגע במדבר | צילום: טל גליק

שקט ורוגע במדבר | צילום: טל גליק       

תצפית מראש התל: מצפור הקומנדו הצרפתי

הסיפור של יחידת הקומנדו הצרפתי מתחיל בתקופת מלחמת העולם השנייה, אז הם לחמו בצבא צרפת החופשית ובמחתרות אנטי-נאציות. את היחידה הקים ב-1948 הקצין הצרפתי תדי איתן, שאהב את ישראל. לוחמי הפלוגה דיברו צרפתית ועברו לא מעט ידיים. התחילו כגדוד 75, שהשתייך לחטיבה 7, משם עברו לחטיבת יפתח של הפלמ”ח ולבסוף צורפו לגדוד התשיעי בחטיבת הנגב.

הם השתתפו במבצע יואב ובמבצע חורב, שם ספגו שמונה אבידות. סיפור הקרב מתואר באנדרטה מיוחדת על שמם במצפור גדוד הקומנדו הצרפתי בתל תמילה, שליד קיבוץ אשלים. בראש התלולית שמונה שוחות, כל אחת מספרת על חייל קומנדו צרפתי אחר שנרצח בידי המצרים בעת שהמתינו כפצועים במסתור. את התלולית מקיפה גדר תיל, במרכזה רחבה עם ספסל ועץ בודד. מכאן נשקפת תצפית מרהיבה על האיזור.

מסע במנהרת הזמן: העיר האבודה

דמיינו את עצמכם חוזרים בזמן 1,200 שנה ומטיילים בסמטאות העיר האבודה בשבטה. את העיר קמה לתחייה תוכלו לראות בסיור מודרך עם איריס ברזאני, שתכניס אתכם לעולמות קסומים בשעת בין ערביים. במהלך הסיור היא תחשוף אתכם לסודות חייהם של תושבי שבטה ולמה הם נעלמו. תתכוננו לפגוש דמויות צבעוניות!

  • איפה: גן לאומי שבטה 
  • מתי: חמישי, 16/7/2020, 23/7/2020, 30/7/2020, 6/8/2020, 13/8/2020, 20/8/2020, 27/8/2020, 20:00-22:00, שישי, 17/7/2020, 24/7/2020, 31/7/2020, 7/8/2020, 14/8/2020, 21/8/2020, 28/8/2020, 20:00-22:00
  • עלות: 50 ש”ח לאדם
  • פרטים נוספים בטלפון 072-213-6672 או בעמוד הסיור באתר טיולי » 
  • הרשמה באתר » 

תראו את היופי של העיר האבודה:

מידע שימושי

  • דרכי גישה עיקריים לאתרים: כביש 40, כביש 171 (צומת מישור הרוחות - צומת חריף), כביש 10 (כאשר צה”ל מאשר את פתיחתו למטיילים, לרוב זה קורה בחוה”מ סוכות ובחוה”מ פסח – יש לעקוב אחרי הפרסומים)
  • שטחי אש: חלקים נרחבים בשמורה נמצאים בשטחי אש פעילים של צה”ל, המחייבים תיאום בטחוני מראש

לתחילת הכתבה

עשינו לכם חשק להכיר את אזור הר הנגב? מצאנו עוד כמה כתבות שיכולות לעניין אתכם:

תגובות

טוען תגובות...

מלונות בארץ במחיר מעולה

בשיתוף הוטלס קומביינד ובוקינג