כל המידע על לא רק נחש מנחושת

רונן הרנוף- עבד במשך שנים רבות בתחום הקירור והחשמל והכיר מקרוב את צינורות הנחושת להם תכונות של גמישות רבה והולכת חום טובה. לתחום האמנות נמשך מהכרותו עם האמן מנשה קדישמן, אחד מלקוחותיו בתחום מיזוג האוויר.
לפני כמה שנים בנה לבנו חנוכייה שהייתה עשויה כולה מצינורות נחושת משומשים. היצירה היפה הובילה אותו להמשיך ולפסל בצינורות נחושת ממוחזרים – דמויות של חיות רבות וכן  פסלונים בהשראת המדע הפופולארי.

את ההשראה והרעיונות רונן מקבל מהחומר, בו הוא אוהב את הצבע, את גמישותו מחד וקשיחותו מאידך ואת הברק האופייני לנחושת;ומהרצאות מדעיות וחומר קריאה בנושאי מדע פופולארי, בהם נתקל במכון דוידסון לחינוך, בו הוא עובד כיום כמנהל התחזוקה.
את הפסלים הוא יוצר בלילות, תחילה רושם ואחר מפסל.
 

הנחושת היא המתכת הראשונה אותה עיבד האדם וגילויה הביא לתום תקופת האבן.
 היא קלה לעיבוד, בעלת יכולת גבוהה של הולכת חום וחשמל ולכן שימושית למטרות רבות ומגוונות. עוד בתקופות קדומות נעשה בה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן וגם מטבעות (עד היום). למעשה שימשה הנחושת כחמר הגלם העיקרי עד שנת 1200 לפני הספירה.

כשהתגלה שנחושת בתוספת בדיל היא חומר קשה יותר שעדיין נוח לעבדו נוצרה ה"ברונזה" ועל שמה נקראת "תקופת הברונזה".

גם ארצנו נתברכה במרבצי נחושת – כבר בתקופה הנאוליתית (תקופת האבן החדשה- בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה) נמשך האדם לבקעת תמנע שבהרי אילת, בשל עפרות הנחושת המצויות בבקעה. בתמנע נתגלו שרידים ועדויות להתפתחות הכרייה וההפקה לכל שלביהן.

 בשל תכונותיה המגוונות, משמשת כיום הנחושת בתעשיית החשמל והאלקטרוניקה, בצנרת ומערכות מיזוג אויר, בריהוט, ביצור מגנטים, מתגים ומנועים חשמליים. כמו גם כסגסוגת של ניקל האניות, במעגלים מודפסים וכן בכלי נשיפה.

לנחושת מופעים וצורות שונות בטבע, היא מופיעה במרבצים כגוש גולמי, כחלק ממלחים שונים, לעיתים גם כגביש, או בשימוש האדם – ביציקה, כרדיד (לוח דק), כצינור חלול, כ"חוטי חשמל" ועוד.