Contemporary

פעולת התרגום היא לעולם כזו המפגישה בין שתי תפישות עולם, ולכן זוהי פעולה שמאפשרת להרהר בסוגיות של חציית גבולות, ניכוס, ובגידה. מה הם הביטויים השונים של סוגיות אלו בעבודות השונות? מה המשמעות של עבודות אמנות שדורשות מהצופה הישראלי לעסוק בתרגום בעת הצפיה בעבודות האמנות? איזה סוג של מרחב עשוי להיווצר מהבחירה לעשות שימוש בכיתוב האנגלי? אלו לצד רבות אחרות הן שאלות שתבקש התערוכה לעורר.

הבחירה בפעולת התרגום לשפה האנגלית טומנת בחובה אפשרויות רבות, ביניהן יכולות להנכיח הבדל בין האמן למקום, לשפת המקור, לאידיאולוגיה שולטת, כמו גם את האפשרות של הכמיהה לדומות: זו, אותה זיהה פול ריקר כפנטזיה כלל אנושית – התרה אחר שפה אוניברסלית שתמחק את השונות בין בני אדם.  

התערוכה תבקש לשאול על אודות הזיקות המתקיימות בין יצירות האמנות, הטקסט, והפעולה האוצרותית. הקהל המבקר בתערוכה יוכל להשתהות במרחב שמציע התרגום: מרחב בעל סתירה מובנית, לא יציב, רווי משחקי כוח. באמצעות התבוננות

במרחב זה, תנסה התערוכה להתחקות גם אחר "הבלתי ניתן לתרגום" כסוג של מרחב שנמצא בין השפות.

לצד הצגת ביטויים היסטוריים של התופעה כמו גם ביטויים עכשווים, תבקש התערוכה לשאול בנוסף על אודות הזיקות המתקיימות בין יצירת האמנות, הטקסט והפעולה האוצרותית