סמל המדינה

מאז נבחר על ידי הממשלה בשנת 1949 סמל המדינה, נמצא הסמל, על חלקיו בקריקטורות בישראל ובעולם. השימוש בסמל איפשר להם להביע את דעותיהם בעד ונגד הממסד, השלטון והממשלה, ולבטא את מאבק האזרח במוסדות הלאומיים.

הממשלה דאז בראשות בן גוריון הזמינה להציע סמל כנדרש במכרז:

השתלשלות האירועים עד לעיצובו של הסמל הסופי תוצג בחלקה הראשון של התערוכה, סיפורה של מדינה דרך סמלה ואת סיפורם של האחים שמיר דרך עדויות, סקיצות, מסמכים אותנטיים וכו'.

בחלקה השני והגדול, יוצגו בתערוכה קריקטורות רבות, פרשנויות וציטוטים אשר יבחנו יחד את הדרך בה סמל רב עוצמה זה מגויס בידי יוצרי הקריקטורה הישראלית  - מסוף שנות ה-40 של המאה העשרים ועד ימינו –  כשהם מציעים פרשנות עיתונאית לאירועים משמעותיים ורגעים מכריעים בתולדותינו.

עבודותיהם של הקריקטוריסטים החל מדור החלוצים, דרך דור הביניים ועד הצעירים הפעילים כיום, יוצרים בעלי סגנונות אמנותיים מגוונים והשקפות שונות, מבטאות באמצעות הסמל הלאומי אמירות חדות ונוקבות בקשת של נושאים קיומיים:  חילוקי דעות אידאולוגיים וקיטובים פוליטיים, עיוותים ושחיתויות במערכות השלטוניות, אבדן ערכים בתחום החברתי והציבורי וגם  אחדות לאומית וגורל קולקטיבי.  במבט מחוייך חד וחריף, לעתים מצליף ללא רחמים ולעתים מרגש, כואב ואוהב מצטייר תיעוד פרשני ייחודי –לאורך יותר משישים שנה.

בעבודה מוקדמת של דוש משנת 1962, ניצבת המנורה כשתיל צעיר כששרוליק הצעיר צריך לבחור מה יעזור לשתיל הצעיר יותר :  מים מ'ענן הסוכנות' או קרני שמש, המופיעות כשער ראשו הפרוע שלראש הממשלה דויד בן גוריון "הזקן". מושיק, מתאר בעבודתו מהלך הפוך: בתמונה הראשונה מנחם בגין, ראש הממשלה דאז, צועד לקראת עץ כאשר הוא אוחז בסולם ומספרי גיזום וכשהוא מסיים את מלאכתו, בתמונה השניה, נותר חשוף גזע העץ הנראים כמנורת שבעת קנים. באיור של ירמי פינקוס משנת-2007, מחליף את המנורה, חיים יבין וממש לאחרונה, בסופה של שנת 2010, מתאר מושיק לין את השרפה העצומה ביערות הכרמל כשהוא מצייר עץ חרוך בצורת המנורה.

בשנת 1985, מתאר פרץ את ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, כשהוא עצמו הופך למנורה פוליטית רב ערוצית. שמוליק כץ מתאר בשנת 87', את חבר הכנסת כמנורת תמנון רבת זרועות ובכל אחת מידיו תיק המכיל "עסקים פרטיים". בקריקטורה של מושיק לין משנת 91', נראה ח"כ פורוש , כשהוא סיים לנסר את חמשת הקנים המרכזים של המנורה תוך שהוא הופך אותה לזוג נרות שבת.  ובשנת 2005 הופכת המנורה למכונת ירייה אותה מצייר בוריס ארנבורג כשהיא מכוונת אל המתנחלים.

חלקיו של הסמל מתחלפים בידם האמונה של הקריקטוריסטים בסמלים החדשים של העם. בקריקטורה משנת '88, מצייר דוש את המנורה כגריל עצום מעליו מחמם הפקיד הממוצע שיפוד בשר, שלמה כהן בוחר להחליף הלכה למעשה את שני ענפי הזית בשני שיפודים עמוסים בשר, תירס, עגבניות ובצל.

ב-2007, בעקבות פרשות השחיתות הרבות, מחליף זוס את ענפי הזית בשני אשכולות של בננות – כסמל לרפובליקת בננות.

פרק מיוחד מוקדש בתערוכה גם לעבודותיהם של קריקטוריסטים זרים, חלקם  הגדול מארצות ערב, המציגים נקודת מבט מרה וקשה לעיכול.