מפגש האביב - קדישמן והנוער

במשך 25 שנה עד פטירתו (1980-1954), ערך יגאל אלון את "מפגשי האביב", בהם אירח בביתו, בחורשת גנוסר, חברים ומנהיגים מקרב ערבייישראל. אלון הכיר בכך שיהודים וערבים יחלקו לעד חיים משותפים בחבל הארץ הזה ובכוחם, בכוחנו, לעצב חיים אלה בערכים של מפגש והפריה הדדית, הנותנים הזדמנות וטעם ליצירה המגיעה מתוך שיתוף, הקשבה והבנה. אלון ערך את המפגשים מתוך אמונה שאופי המפגש האנושי בין ערבים ויהודים יעצב את פניה של מדינת ישראל והמזרח התיכון.

עם מותו של אלון נפסק המפגש.

חידושו של המפגש :

אירועי אוקטובר 2000, ערערו את הרקמה העדינה של החיים המשותפים בארץ הזאת.

נוכח מצב הדברים, עלה בבית יגאל אלון הרעיון לחדש את מסורת "מפגשי האביב" במתכונת של מפגש, שליבו יצירה אמנותית משותפת. יגאל דיבר על "שיתוף פעולה יוצר", אנחנו נחזור למפגש דרך היצירה.

כך נולד "מפגש האביב" במתכונתו החדשה – יצירה משותפת של יהודים וערבים, סטודנטים, תלמידים ואמנים; פיסול משותף בעץ ובאבן, יצירת פסיפס ססגוני, שער, עמוד עץ מגולף, לוח קיר, ספסל  ומושבים למנוחה.

 
מפגש האביב 2011 - קדישמן והנוער:

השנה יצרו תלמידים ערבים ויהודים כאלף כבשים מעיסת נייר. כל תלמיד עיצב כבשה מנייר ממוחזר, צבע אותה, ויחד נוצרו מעל אלף כבשים ססגוניות, שונות ומיוחדות, המוצבות בתערוכה משותפת. בשונה מדימוי העדר, עדר הכבשים שנוצר מביא את הייחודיות של היצירה האישית תוך השתלבותה ביחד הכללי; מזיגה של צבע אישי ייחודי לפסיפס צבעוני רב גוני של צבעוניות מבע ואופי; שלם, הניזון מחלקיו ומעניק משמעות מחודשת לפרטים. הכבשים, פרי היצירה של התלמידים, "משוחחות" בתערוכה עם עבודותיו של האמן, זוכה פרס ישראל, מנשה קדישמן. קדישמן מתמודד ביצירתו במשך שנים רבות עם דימוי הכבשה. לדבריו הכבשים הם "ביטוי לארץ ישראל, סמל להיסטוריה של המזרח התיכון, ביטוי של טבע דרך האמנות". התערוכה המוצגת מעניקה לדבריו של קדישמן משמעות נוספת בחיבור שבין היצירות, הכבשים, בני הנוער והאמן.

במשך 25 שנה עד פטירתו (1980-1954), ערך יגאל אלון את "מפגשי האביב", בהם אירח בביתו, בחורשת גנוסר, חברים ומנהיגים מקרב ערבייישראל. אלון הכיר בכך שיהודים וערבים יחלקו לעד חיים משותפים בחבל הארץ הזה ובכוחם, בכוחנו, לעצב חיים אלה בערכים של מפגש והפריה הדדית, הנותנים הזדמנות וטעם ליצירה המגיעה מתוך שיתוף, הקשבה והבנה. אלון ערך את המפגשים מתוך אמונה שאופי המפגש האנושי בין ערבים ויהודים יעצב את פניה של מדינת ישראל והמזרח התיכון.

עם מותו של אלון נפסק המפגש.

חידושו של המפגש :

אירועי אוקטובר 2000, ערערו את הרקמה העדינה של החיים המשותפים בארץ הזאת.

נוכח מצב הדברים, עלה בבית יגאל אלון הרעיון לחדש את מסורת "מפגשי האביב" במתכונת של מפגש, שליבו יצירה אמנותית משותפת. יגאל דיבר על "שיתוף פעולה יוצר", אנחנו נחזור למפגש דרך היצירה.

כך נולד "מפגש האביב" במתכונתו החדשה – יצירה משותפת של יהודים וערבים, סטודנטים, תלמידים ואמנים; פיסול משותף בעץ ובאבן, יצירת פסיפס ססגוני, שער, עמוד עץ מגולף, לוח קיר, ספסל  ומושבים למנוחה.

 
מפגש האביב 2011 - קדישמן והנוער:

השנה יצרו תלמידים ערבים ויהודים כאלף כבשים מעיסת נייר. כל תלמיד עיצב כבשה מנייר ממוחזר, צבע אותה, ויחד נוצרו מעל אלף כבשים ססגוניות, שונות ומיוחדות, המוצבות בתערוכה משותפת. בשונה מדימוי העדר, עדר הכבשים שנוצר מביא את הייחודיות של היצירה האישית תוך השתלבותה ביחד הכללי; מזיגה של צבע אישי ייחודי לפסיפס צבעוני רב גוני של צבעוניות מבע ואופי; שלם, הניזון מחלקיו ומעניק משמעות מחודשת לפרטים. הכבשים, פרי היצירה של התלמידים, "משוחחות" בתערוכה עם עבודותיו של האמן, זוכה פרס ישראל, מנשה קדישמן. קדישמן מתמודד ביצירתו במשך שנים רבות עם דימוי הכבשה. לדבריו הכבשים הם "ביטוי לארץ ישראל, סמל להיסטוריה של המזרח התיכון, ביטוי של טבע דרך האמנות". התערוכה המוצגת מעניקה לדבריו של קדישמן משמעות נוספת בחיבור שבין היצירות, הכבשים, בני הנוער והאמן.

 מועדי  פתיחה:  ימים  ראשון עד חמישי  ושבת   8:30 – 16:00  ;  ימי שישי  8:30- 15:00