תערוכת צילום: רוח והלך רוח

בן אורן נולד בראש פינה לנגה ועקיבא, ביום 25.9.86, כ"א אלול תשמ"ו. אח שביעי לששה אחים בנים, גדל בבית חם מוקף באהבה. משחר ילדותו הרבה לטייל עם המשפחה ברחבי הארץ בכלל ובמרחבי הגליל במיוחד. בהיותו תלמיד בביה"ס היסודי ע"ש וילקומיץ בראש פינה אובחן כמחונן. נשלח לתגבור למידה במכללת תל-חי במגמת המחוננים. שם הצטיין במחשבים ואנימציה ואף זכה, עם חבריו לצוות בפרס ארצי. את לימודי התיכון למד בבית הספר אורט בחצור הגלילית במגמת אומנות וגרפיקה ממוחשבת. בן היה חניך פעיל ב"נוער העובד" והדריך חניכים צעירים. אהבתו הגדולה הייתה לטייל ונחל ראש פינה (הוואדי) היה האתר המועדף עליו. בן שיפץ בעזרת חברים קרובים בנחל בריכת טבילה שהיתה במקום משכבר הימים, אשר זכתה לימים לכינוי "הזולה של בן" (עד מלחמת לבנון השנייה הזולה הייתה מוסתרת לעיני כל על ידי שיחי פטל שעלו באש לאחר נפלית קטיושה בוואדי). לכשהיה יוצא לחופשת שבת הקפיד לארגן את החברה לטבילה לילית ב"זולה". בשבתות היו אוספים אשפה בשקיות ודואגים שהוואדי יהיה נקי. טיולים וחיפוש מקווי מים יחד עם חבריו, היו חלק בלתי נפרד מחייו. בהיותו בן 15 נתגלה גידול בעמוד השדרה ובן עבר ניתוח ארוך ומסובך, ממנו החלים בהצלחה. מספר חודשים לאחר הניתוח בינואר 2002 נהרג אחיו ערן, דבר שהשפיע מאוד על בן. החל לכתוב ולפרסם בבמה חדשה. עקב הניתוח, נמנע ממנו לשרת כחייל קרבי. בן שקל להצטרף לגרעין נח"ל יחד עם חבריו. לאחר התלבטויות רבות התגייס כתומך לחימה ליחידת "שלדג". (אני לא אהיה פקידה של אף אחד  - נהג לומר). בתפקידו בצבא ובקשריו החברתיים, היה גורם מלכד. דאג לשמור על קשר הדוק וחם עם משפחתו וחבריו. הטה אוזן קשבת ותמיד שמח לעזור ולייעץ.

עם סיום מלחמת לבנון השנייה, לאחר פעילות מאומצת ביחידה יצא בן לחופשת סוף שבוע ונסע לבקר את אחיו בעין-גדי. כחובב טבע מושבע, הלך בן לטייל לבדו במעלה הר צרויה מעל נחל ערוגות. בשל אורך המסלול והחום הכבד, ששרר באותו יום, נפטר בן ממכת חום. הוא נמצא על-ידי חבריו מהיחידה אשר השתתפו בחיפושים, ב 19.8.06 כ"ה אב תשס"ו.

במותו השאיר בן אחריו הורים, חמישה אחים ואחות המומים וכואבים. יהיה זכרו ברוך.