187 בעלי חיים בגליל מערבי (עמוד 5)

אורך הזכר 38-45 ס"מ, אורך הנקבה 46-51 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 89-100 ס"מ. מוטת כנפי הנקבה 104-103 ס"מ. אוכלוסיותיו התמעטו באופן דרסטי באמצע המאה ה-20 עקב הרעלות וציד, אך מאז חלה התאוששות. דוגר בחופים

אורכו 17-19.5 סמ. (המקור 4 סמ). דוגר ליד נחלים ואגמים עשירים בדגים, עם מעט עצים וגדות המתאימות לקינון. בחורף גם לאורך החוף ובמפרצים. עומד דומם בתצפית אחר דגים קטנים מעל המים, והללו נלכדים בצלילה אנכית

אורכה 44-52 ס"מ. מוטת כנפיה 73-82 ס"מ. מקננת במקווי מים מתוקים עשירי צומח או בביצות עם מספיק מים פתוחים. בישראל; חולפת וחורפת מצויה עד מצויה מאד. זיהוי; ברווז בינוני עד גדול. בעל צוואר קצר אך מקור ארו

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

הצטיה היא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים, מקום חיותה הוא סבך צמחייה, בדרך כלל ליד מקווי מים. חלקי הגוף העליונים בצבע חום חלודי, החלקים התחתונים אפורים. פס עין כהה עובר אופקית מהמקור עד למפתח האוזן. הצט

עוף ממשפחת הנקריים, יוצא דופן במשפחה זו בכך שאינו קודח חור קינון משלו בעצים, אלא מקנן בחורים קיימים. מזונו נמלים. חולף וחורף בארץ

אוכה-38 מ"מ.  רגליה שחורות. הבטן פחות שטוחה מאשר אצל השפירית המעורקת והשפירית האדומה. פרקים 4,5 של הבטן ארוכים כפליים מרוחבם. הקוליות הקדמיות והאמצעיות צהובות בצידן הפנימי. מין נפוץ בכל אזור

לטאה בגודל בינוני. אורכה עד 29 ס"מ. מזה כשני שלי אורך הזנב. שוקלת כ-20 גרם. דומה מאד לשנונית הנחלים. גבה מכוסה קשקשים בעלי קרינים. צבע הגוף משתנה עם הגיל. הצעירים רצועים ברצועות אורף צהבהבות וחומות-כה

חרטומית ביצות הוא חופמאי שגודלו בינוני. מקורו ארוך וישר, גופו מנומר בגווני חום ובטנו לבנה. העיניים קבועות בצידי הראש ומקנים לעוף זה זווית ראיה רחבה מאוד. ניזון על ידי חיטוט במקורו הארוך בבוץ, במי

אורכו 46-58 ס"מ. מוטת כנפיו 110-132 ס"מ. דורס מצוי למדי. דוגר ביערות או בחורשות עם גישה למקומות פתוחים, באזורים חקלאיים, באחו או בביצות. ניזון בעיקר מעכברים וגם מעופות, מארנבונים, מזוחלים, מדו-חיים, מ

מין השייך למשפחת הרברגליים, צבעו שחור, גופו קשה למגע, מוארך, ומורכב מטבעות רבות. כשמין זה מאוים הוא מצטנף לסליל (מתכדר), ומפריש חומר כהה בעל ריח דוחה. ניזון בחומר צמחי

חופמאי גדול. אורך גופו כ - 44 ס"מ. מוטת כנפיו 78 ס"מ. משקלו עד 350 גר'. מקורו  ייחודי, שחור וארוך (כ - 8 ס"מ) וקצהו נוטה כלפי מעלה. רוב אוכלוסיותיו האירופיות והאסיאניות נודדות. המערביות חורפות בע

הקיווית המצויצת הוא חופמאי קטן, המתייחד בציצית ארוכה מראשו. הבטן לבנה, החלקים העליונים שחורים ובעלי ברק מתכתי ירוק-סגול. הצוואר, הציצית וקדמת הפנים שחורים. על הלחי עובר פס שחור. בתעופה ניכר

תפוצתו משתרעת באפריקה ובסביבות הים-התיכון. נפוץ בצפון הארץ ובמרכזה. בני סוגו נבדלים מבני הסוג הקודם בקוליותיהם הקדמיות הקצרות יותר ובקריני האורך הישרים שבאוכפית. צבע הגוף ירוק, חום או שילוב של שני הגו

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל תאור: פרפר בינוני הנפוץ רק במזרח הים התיכון מדרום תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני, בחודשים אפריל עד יוני. מוטת כנפיו כ- 55 ממ. מקים דו

אורכו 44-52 ס"מ. מוטת כנפיו 12-17 ס"מ. עדיין אחד השחפים הנדירים בעולם, אך מספריו גדלו באופן משמעותי במערב הים-התיכון בשנים האחרונות. דוגר במושבות או ביחידות באיים קטנים וסלעיים. בישראל: נדיר ומופיע בע

חרק מסדרת הארינמלאיים, השייך למשפחת הכנפחוטיים. שם המשפחה נגזר מצורת הכנפיים האחוריות שלהם צורת חוטים משני צידי הגוף. הבוגרים פעילי לילה, הזחלים מתחבאים מתחת לשיחים וצדים חרקים