187 בעלי חיים בגליל עליון וגליל מערבי (עמוד 5)

המין השכיח ביותר בשטחים שהצומח שלהם נמוך וצפוף. סימונו הייחודי: על הצד הפנימי של הקולית האחורית נמשכות 2-3 חגורות כהות, מלוכסנות

אורכו 14-16 ס"מ.מקנן שכיח באזור (אך לא בישראל) בכל סוגי החורש ובגנים. הציפור השניה בשכיחותה בבריטניה אחרי הגדרון. מעדיף אזורי חורש פתוחים. מרבה לחפש מזון על הקרקע. הקן בנוי במזלג ענפים, ומוסווה עלידי

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

תרסית הצלף תריסית קטנה מכונה "פשפש הצלף" אורכה 5-6 מ"מ צבעה שחור עם ציורים בצהוב ולבן. בשולי הבטן יש פסים שחורים ולבנים לסירוגין. הביצים מוטלות על העלים בקבוצות של 10-20 והן מסודרות בשתי שורות. תריסית

אורכה 13.5-15 ס"מ. דוגרת בגנים, בפארקים וביערות, לעיתים קרובות דומה שהיא מעדיפה קרחות קטנות בין עצים רחבי-עלים גבוהים. מקייצת, חורפת באפריקה. בונה את קינה בחלל בעץ או בבניין, לעיתים קרובות על ענף של מ

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל תאור: פרפר בינוני הנפוץ רק במזרח הים התיכון מדרום תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני, בחודשים אפריל עד יוני. מוטת כנפיו כ- 55 ממ. מקים דו

סוג שתפוצתו משתרעת מצפון-אפריקה עד מרכז אסיה. ייחודי לו ציור דמוי צלב לבן או X, המסורטט על גביח האוכפית. המין שבתמונות הוא צלבגב השפלה (Dociostaurus curvicercus) . זהו מין השולט בשפלה, שוכן לרוב בין צ

מין אנדמי לישראל. מצוי בין צמחים סבוכים, גידולי בר, שיחים ובני-שיח, במרכז הארץ ובצפונה. אורך גופו 23-26  מ"מ. מופיע בקיץ. הנקבה מטילה את ביציה בקרקע או בקליפת עץ

חרק מסדרת הארינמלאיים, השייך למשפחת הכנפחוטיים. שם המשפחה נגזר מצורת הכנפיים האחוריות שלהם צורת חוטים משני צידי הגוף. הבוגרים פעילי לילה, הזחלים מתחבאים מתחת לשיחים וצדים חרקים

מין השייך למשפחת הרברגליים, צבעו שחור, גופו קשה למגע, מוארך, ומורכב מטבעות רבות. כשמין זה מאוים הוא מצטנף לסליל (מתכדר), ומפריש חומר כהה בעל ריח דוחה. ניזון בחומר צמחי