184 בעלי חיים בחיפה והכרמל (עמוד 2)

(מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים או צוקי

שירים איך באות חסידות לעולם? גוזלי חסידה שאלו את אימם: אמא, איך באות חסידות לעולם? השיבה האם- זאת יודעים כולם, אנשים מביאים חסידות לעולם! אמר שם גוזל אחד: לא ברור לי רק דבר אחד- שמעתי אישה מסבירה לילד

כללי האייליים היא משפחה של יונקים מעלי גירה בסדרת מכפילי פרסה. בארץ ישנם מספר מינים של האייל: אייל הכרמל (שם מדעי: Capreolus capreolus). בתחילת המאה ה-20 נכחד איל הכרמל בעיקר בעקבות ציד וטרף. בשנ

מידע על החרדון המצוי: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1078&kwd=262

ממשפחת הרפרפיים (Sphingidae). רפרף ההרדוף הוא פרפר לילי, ממין טרופי וסוב-טרופי, שתפוצתו משתרעת באפריקה, במדגסקר, בדרם-אסיה (עד לאיי הוואי) ובמזרח התיכון. נודד. מגיע למרכז-אירופה ולצפונה. אורך מוטת כנפ

צבעו ירוק עם כתמים ארגמניים, בין העיניים בליטה גדולה. החזה הקדמי ארוך. לזכר מחושים מנוצים ואילו לנקבה מחושים חוטיים. נקרא גם סוסת-השד המצויה

עוף מים גדול שצבעו לבן, ניכר בשק המקור הגדול המשמש לציד דגים המהווים את עיקר מזונו. חולף וחורף במקווי מים כאגמון החולה ובבריכות דגים.  השקנאי מהווה מטרד בבריכות הדגים, והחקלאים מרחיקים

סרטביש ובשמו המודרני - יפרוחית בהירה - היפרוחית אורכה עד 7 מ"מ. מתגוררת על פרחים ועלים וצבע גופה מותאם להפליא לצבע הפרח (לבן, צהוב, סגול...). היא אורבת לחרקים בקרבת האבקנים, כשמזונה העיקרי זבובים ודבו

המניפנית שייכת למשפחת השממיתיים, פעילת לילה הניזונה מחרקים. חיה בסלעים, בקירות ובמצוקים.  שמה ניתן לה בגלל צורת כריות האצבעות הדומות למניפות. נפוצה ברוב איזורי הארץ

שלוון כתמים הוא נחש קטן ועבה השייך למשפחת הזעמניים. מצוי בחבל הים תיכוני בצפון הארץ ובמרכזה. צבעו חום בהיר, גבו מוכתם בכתמים כהים. סביב צווארו כתם חום כהה (קולר). תזונתו מורכבת מחסרי חוליות שונים, בינ

המידע באדיבות בןבן שחריר נחלים הינו חילזון החי במים מתוקים. גודל הקונכייה שלו מגיע עד <?:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />2 ס"מ. צבעו שחור בולט, חום כהה

אורכו 25-27 סמ. שלדג פעלתן וגדול למדי. מרפרף וצופה מעמדות בולטות כפי שמשתמע משמו. לבושו כולו שחור ולבן. מקנן בנחלים, באגמים, בשפכי נהרות, בתעלות ובבריכות דגים, גם לאורך החוף, שם ניתן לראותו מעל הים. י

אורכו 26-30 ס"מ. המקור 6 ס"מ. דוגר במיגוון של מקומות חיות, ובשונה מקרוביו לא תמיד צמוד למקורות מים, אלא נראה גם במקומות חקלאיים ועירוניים יבשים יותר, לעיתים קרובות במטעי תמרים. בכל זאת לרוב נראה ליד מ

חיפושית ממשפחת הברקניים, מזיק קשה לעצי פרי, תוקף בעיקר עצי פרי גלעיניים דוגמת דובדבן שקד ואפרסק. צבע הבוגר שחור מוכתם בלבן. הנקבה מטילה מאות ביצים בשכבת הקרקע העליונה בסדקים שבקליפת העץ בחלק התחתון של

הזכר קטן מהנקבה. מתאפיין בגופו הצבעוני ובעיקר בברגליו הצבעוניות עם כוון נוטה לאדום. 

מין יחיד בישראל ממשפחת הצבים הביצתיים. אורך שיריונו עד 23 סמ ומשקלו עד 1.8 קג. דומה במקצת לצב היבשה, אך שריונו שטוח יחסית. ראשו חלק ועטוי כיסוי קרני שאינו מחולק למגינים. הזכר קטן במקצת מן הנקבה והוא נ

אורך גופה 8-12 ממ, צבעה ירוק בהיר עד ירוק כהה. היא דומה לתריסית הירוקה, אבל שונה ממנה בכך שפתחי בלוטות הריח שלה ארוכים מאד ונמשכים בצורת חריץ עד לפינות האחוריות של החזה האמצעי. נמצאת על שיחים ועל צמחי

נחושית עינונית היא לטאה שגודלה כ-20 ס"מ, הנפוצה בכל אזורי הארץ. השם נחושית ניתן לסוג בשל צבע גופה הנחושתי ואילו תואר המין עינונית ניתן לה בשל כתמים דמויי עיניים בצבע לבן מתוחם בשחור המכסים את גופה. הנ

הצב הרך מגיע עד לאורך של מטר אחד ומשקל של <?xml:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />50 ק"ג. הצב שמקורו באגמי המים המתוקים של מזרח אפריקה הינו טורף הניזון&n

תפוצתו כמעט כלל עולמית. מקום חיותו קשור לבני-האדם ולמעונם ובעיקר למזונם. צבעו אפור, 4 פסים כהים נמשכים לאורך חזהו: אורך גופו 5-7 מ"מ:העיניים מופרדות זו מזו, עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה

אורכה 85-100 ס"מ. מוטת כנפיה 145-170 ס"מ. מקננת במושבות באגמים ביצתיים רדודים, עם קנים וכמה שיחים ועצים. ניזונה מדגים ומחרקים בשדות מוצפים ולאורך נהרות, אך גם במקומות חיות יבשים יותר. בישראל; חולפת וח

מקורו של הצב הוא דרום אמריקה ומרכזה, אך קיום ניתן למצוא אותו במקומות חמימים רבים בעולם, כולל בישראל. לרוב המקומות הגיע ע"י האדם שסחר בו במשך שנים רבות כחיית מחמד, בשל הקלות שבה הצבים מתרבים וכושר ההסת

דו-חי ממשפחת הסלמנדריים החי בחבל הים-תיכוני של ישראל. הסלמנדרות בישראל ניכרות בראשן המעוגל, ולהן זנב, רגליים ואצבעות ארוכות במיוחד, בהשוואה לתת-מינים השוכנים באירופה. אורך הגוף של הסלמנדרה החיה ב

קוקיה מצויצת, היא ציפור טפילת קינים, בעיקר של עורבים, המטילה את ביציה בקיני ציפורים אחרות, ומניחה להם לגדל את גוזלה, שמצידם מתייחסים אליהם כאל צאצאם, ומגנים עליהם בחירוף נפש

גמל שלמה שצבעו ירוק או חום מנומר בלבן. מצוי ברוב חלקי הארץ, באביב ובקיץ. מחושי הזכר מנוצים, של הנקבה חוטיים. טורף חרקים קטנים שהוא דורס ברגליו הקדמיות