184 בעלי חיים בכרמל, רמות מנשה (עמוד 4)

הסוג Orthetrum מצטיין בכך שהשוליים האחוריים של גבית החזה הקדמי מורמים בו בצורת קשקש רחב, הנושא שערות ארוכות. גוף הזכר הבוגר מכוסה לרוב באיבוק כחול. הצעירים והנקבות צהובים או חומים עם פסים כהים. בארץ-י

ארבע-קו מובהק הוא נחש תת ארסי שצבעו חום ולאורך גופו ארבעה פסים כהים (מכאן שמו). לנחש זה יש גם מופע בהיר בו צבע הגוף חום בהיר, ואילו ארבעת הפסים מופיעים בצורה דהוייה רק על הראש והצוואר או לא מופיעים כל

אורכו 16-18 סמ. מתמחה בציד חרקים. חלק מהפרטים אוגרים מזון על ידי שיפוד טרף עודף על קוצים. חולף מצוי למדי בכל חלקי הארץ. בהרי הצפון מקנן מקומי, ברום 600-1,700 מ', בעיקר בחרמון. זיהוי: לעיתים קרובות ניצ

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

אורכה 12.5-14 ס"מ. דוגרת בביצות ובחישות קנים, במיוחד בחישות צפופות וגבוהות הצומחות בתוך המים (גם אם רדודים מאד). באיזורים מסויימים דוגרת גם בשיחי ערברבה ובשדות חקלאיים. בנדידה מצויה גם בסבך שיחים וכד'

אורך הזכר 38-45 ס"מ, אורך הנקבה 46-51 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 89-100 ס"מ. מוטת כנפי הנקבה 104-103 ס"מ. אוכלוסיותיו התמעטו באופן דרסטי באמצע המאה ה-20 עקב הרעלות וציד, אך מאז חלה התאוששות. דוגר בחופים

עוף ממשפחת הנקריים, יוצא דופן במשפחה זו בכך שאינו קודח חור קינון משלו בעצים, אלא מקנן בחורים קיימים. מזונו נמלים. חולף וחורף בארץ

המין השכיח ביותר בשטחים שהצומח שלהם נמוך וצפוף. סימונו הייחודי: על הצד הפנימי של הקולית האחורית נמשכות 2-3 חגורות כהות, מלוכסנות

אורך גופה 8-12 ממ, צבעה ירוק בהיר עד ירוק כהה. היא דומה לתריסית הירוקה, אבל שונה ממנה בכך שפתחי בלוטות הריח שלה ארוכים מאד ונמשכים בצורת חריץ עד לפינות האחוריות של החזה האמצעי. נמצאת על שיחים ועל צמחי

אורכו 17-20 ס"מ. מקנן לאורך נחלים מהירי זרימה, ולהם סלעים במים וגדות עם יערות או לפחות שורות של עצים, לעיתים לחופי אגמים ונהרות איטיים יותר. הקן נבנה בסדקי סלעים, בחריץ בגשר אבן וכדומה, ליד מים. בישרא

מין הדומה מאד לדוחל שחור-גרון, אך קיבל הכרה כמין בפני עצמו. הסבר מפורט על ההבדל בין דוחל שחור-גרון ודוחל מזרחי מובא במאמר מפי פרופ' יואב פרלמן באתר תצפית: http://www.tatzpit.com/Site/pages/inPage.asp

אורכה 44-52 ס"מ. מוטת כנפיה 73-82 ס"מ. מקננת במקווי מים מתוקים עשירי צומח או בביצות עם מספיק מים פתוחים. בישראל; חולפת וחורפת מצויה עד מצויה מאד. זיהוי; ברווז בינוני עד גדול. בעל צוואר קצר אך מקור ארו

פרפר השייך למשפחת הנימפיתיים,  צבעו כהה עם רצועות בצבע כתום. נפוץ בחבל הים תיכוני, פונדקאיו הם סרפד וכותלית

מין אנדמי לישראל. מצוי בין צמחים סבוכים, גידולי בר, שיחים ובני-שיח, במרכז הארץ ובצפונה. אורך גופו 23-26  מ"מ. מופיע בקיץ. הנקבה מטילה את ביציה בקרקע או בקליפת עץ

סוג שתפוצתו משתרעת מאפריקה עד סין, ובאירופה. מינים אחדים ידועים גם ממרכז-אמריקה. בישראל מצוים כ 20 מינים. צורת הגוף מוארכת; לרוב, הכנפיים נמשכות מעבר לברכיים האחוריות; המיחושים דקים, העיניים סגלג

פשפש מוצץ שצבעו שחור מתוחם בשני פסים אדומים, מופיע בחורף על צמחים ממשפחת הדגניים והשושניים, וגם על עצי הדר ולכן נחשב למזיק. נפוץ בכל החבל הים-תיכוני

הצטיה היא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים, מקום חיותה הוא סבך צמחייה, בדרך כלל ליד מקווי מים. חלקי הגוף העליונים בצבע חום חלודי, החלקים התחתונים אפורים. פס עין כהה עובר אופקית מהמקור עד למפתח האוזן. הצט

אורכו 45-55 סמ. מוטת כנפיו 75-90 סמ. מקנן במושבות ליד מקווי מים מתוקים ושפכי נהרות עם צומח עשיר. לעיתים בקבוצות צפופות. עומד על ענפים או קנים. בישראל: בשנות ה-50 נכחד מהארץ. החל מסוף שנות ה-80 חז

מין נפוץ בישראל בגליל העליון (חוץ מאזור החוף), בחרמון ולרגלי החרמון. נלכד לאחרונה גם בגליל התחתון, בכרמל, ואפילו לרגלי הרי יהודה, ליד קיבוץ נחשונים. תפוצתו הנרחבת משתרעת באירופה ומגיעה עד צפון-אפריקה

מין השייך למשפחת הרברגליים, צבעו שחור, גופו קשה למגע, מוארך, ומורכב מטבעות רבות. כשמין זה מאוים הוא מצטנף לסליל (מתכדר), ומפריש חומר כהה בעל ריח דוחה. ניזון בחומר צמחי