מערת קשת ומערת נמר

כביש הצפון לוקח אותנו לחוויה מיוחדת האהובה כמעט על כולם - ביקור במערות. שתי מערות כל כך קרובות וכל כך שונות: הראשונה נמצאת בשלבי חייה האחרונים, ולאחר שהתמוטטה ברובה, נותרה לנו קשת מרשימה ליהנות ממנה. במערה השנייה, שמעטים גילו אותה קודם, נוכל להתענג על זחילה בין נטיפים יפהפיים. לא לשכוח פנסים!
עודכן לאחרונה: 15/6/2017

דירוג

9
15

משך המסלול


עד חצי יום

רמת קושי


בינוני, 2 ק"מ

עונות


כל השנה

מאפיינים: מתאים למשפחותמעגלימתאים לנכים / עגלות תינקותמתאים לכלבים

איך מגיעים

מצומת בצת נפנה מזרחה לכביש 899. לאחר כמה ק"מ נפנה שמאלה בדרך העולה לקיבוץ אדמית כשפנינו מועדות למערת קשת. 300 מטר לפני הכניסה לקיבוץ פונים ימינה לפארק אדמית (פארק בטיפוח קק"ל). שימו לב: בין השעות 20:00 בערב ל-8:00 בבוקר אסורה הכניסה לפארק והשער סגור.
 

טיפ טיול מאכסניית אנ"א שלומי
אתם הולכים לראות שתי מערות מיוחדות, כשאחת מהן מהווה את התצפית היפה ביותר באזור. כדאי  להתחיל בטוב כבר מהבוקר – לאכול ארוחת בוקר טובה, אולי להימתח קצת ולנשום, להצטייד בתרמוס עם קפה או בפק"ל ולהתכונן לשלוקים מול נוף עוצר נשימה.

 

מערת קשת

בעקבות השילוט נסע עד רחבת החניה המרכזית של הפארק (מסלול חד סטרי, יש להיצמד לשמאל). חורבת אדמית הנמצאת במרכז הפארק היא שריד ליישוב ביזנטי קטן וניתן לבקר גם בה (ספסלי פיקניק פזורים במספר מקומות ברחבי הפארק). לתצפית על המערה נלך מרחבת החניה המרכזית עם השילוט כ-10 דקות. השביל נוח להליכה ומונגש לבעלי מוגבלויות עד לתצפית על המערה. בכניסה לשביל מימין יש שירותים.

המערה היא בעצם קשת ענקית תלויה, ותחתיה תהום. בעבר הייתה המערה סגורה כמעט מכל עבריה, עד שתהפוכות גיאולוגיות חשפו את פתחה הדרומי, התמוטטות פערה את תקרתה, וכל מה שנותר הוא קשת סלע הנישאת לעדות עד היום. אם תהיו בשקט ותשבו בסבלנות, תוכלו לראות בתחתית המערה שפני סלע מגיחים ממאורותיהם.

במהלך ההליכה, מיד אחרי שעוברים את מבנה השירותים ניתן לראות ולבקר במצפור לזכר אלדד רגב ואודי גולדווסר ז"ל. המצפור משקיף על הגבול בין לבנון וישראל. ממשיכים עם השביל המתעקל ימינה ושמאלה בין מגוון החורש והעצים של ארצנו. לפני ההגעה למערה עובר השביל גם במצפור לזכר טופז אבן-חן ז"ל אשר נספתה באסון השריפה בכרמל בשנת 2010.

בהגיעכם למערת קשת לא תפספסו את הנוף המדהים. אתם תזכו לתצפית מרשימה הנפרשת עד לים התיכון ורכס הכרמל. ניתן להתקרב ולצפות במערה. סיכוי טוב שתראו שם קבוצות הלוקחות חלק בפעילות של גלישת מצוקים.

חשוב מאוד: אין לעבור את מעקה הבטיחות. המעבר מותר אך ורק למדריכי גלישת מצוקים או לגורמים המוסמכים לכך. במידה ואתם עם ילדים קטנים, הקפידו לשים לב לכך. ללוקחים חלק בפעילות של גלישת מצוקים כדאי לדעת שהשביל המעלה חזרה מהמערה אל התצפית (סימון שבילים שחור) הוא מאתגר. תחילתו בירידה טיפה תלולה עם דרדרת והמשכו בהליכה לאורך המצוק. זמן הליכה משוער חזרה 20-30 דק.

שביל אמיר - מסלול קצרצר מהמערה לרחבת החניה:

מסלול קצר יחסית המסתיים ברחבת החניה המרכזית. שימו לב: שביל זה אינו מונגש. מהמערה יש ללכת שמאלה עם סימון שבילים אדום. לעבור את תקרת המערה ולהמשיך לאורך השביל. אחרי 100 תגיעו למצפור אמיר. תמצאו במקום אבן סימון והכוונה לכל כיווני הרוח. זהו מקום נהדר לתפוס פינה שקטה מול הנוף, לנשום עמוק וליהנות מהקסם של המקום. סא''ל אמיר מיטל, מג''ד גדוד ברק של חטיבת גולני, נהרג בפעולת צה''ל בנועיימה שבלבנון בשנת 1988. הדרך איננה קשה אך יש לקחת בחשבון עליה וירידות קטנות מסלעים. לאחר 10 דקות הליכה נוספות תחצו גדר ומשם יש להמשיך עם הסימון הכחול מעלה (בעקבות השילוט לרחבת החניה). 

אגדה על היווצרות המערה

אגדה עממית על היווצרות המערה המיוחדת מספרת על חבורת שודדים, שמצאה את לחמה בשוד עוברי אורח שעברו בנחל בצת. לילה אחד נגלה נביא לאחד השודדים והזהיר כי אם לא יחזרו למוטב, מרה תהיה אחריתם. בבוקר סיפר השודד החולמני לחבריו על החזון שחזה, וביקש מהם שיפסיקו לשדוד ויהפכו לחקלאים. השודדים לא השתכנעו. החוזר בתשובה המשיך להציק להם והם החליטו להיפטר ממנו. הם הבטיחו לו שרק ישדדו את השיירה הגדולה המתקרבת אליהם ואז יחדלו ממעשיהם הרעים. השודדים העמידו אותו כתצפיתן בראש מערת הקשת, שתקרתה הייתה אז שלמה, וחיכו להזדמנות הראשונה להשליך אותו משם לתהום. בדיוק אז מוטט האל הטוב את תקרת המערה על השודדים שעמדו עליה. רק במקום שבו עמד השודד הטוב נשארה התקרה, הלא היא הקשת הקיימת עד עצם היום הזה.

מי שמעוניין במסלול הליכה מאתגר יותר יכול להמשיך מזרחה עם הסימון האדום בשביל אמיר, שנמשך לאורך המצוק והנוף עד למצפור אמיר, משם תחוו חוויה רוחנית תרתי משמע. כל מרחבי הצפון נפרשים לעברינו, מתחתינו צונחת הרמה 150 מטר מטה לעבר נחל בצת. הים הגדול שאליו נשליך את כל חטאתנו נפרש ממערב למלא כל העין, כמובן שהעיתוי הטוב ביותר להגיע לכאן הוא בין ערביים על מנת לחוות גם את השקיעה המטריפה הצוללת אל הים הגדול. אל החניון נגיע בהליכה דרך פתח מסודר בגדר הבקר ובגרם המדרגות הנמשך מעליה תוך מעקב אחרי השביל המסומן אדום ובהמשכו ירוק.

מערת נמר

שימו לב: מאחר ועטלפים המתגוררים במערה ישנים שנת חורף, אין כניסה למערה בתקופה שבין 1 בנובמבר עד 1 באפריל.


בשונה ממערת קשת, הביקור במערת נמר טיפה יותר מורכב ודורש להצטייד בפנסים. נחזור בחזרה לכביש 899. לפני תחילת הירידות המפותלות נראה רחבה קטנה בה ניתן להחנות את הרכב בצדו של הנתיב העולה [3]. כ-30 מטר מתחתינו נראה מעבר בגדר הבטון שבצד הכביש. מעבר זה הוא תחילתו של שביל המסומן בצבע ירוק המוביל אותנו לנחל נמר ולמערת נמר. (שימו לב: אם רובכם עדיין מטיילים עם מפת סימון שבילים מספר 2 משנת 2008 הסימון במפה המוביל למערה מהכביש הוא שחור. היום יש מהדורה מעודכנת משנת 2013).

מדוע נקרא המקום נחל נמר?

בעבר היו עדויות לכך שנמצאו כאן נמרים. אגדה אחת מספרת על בדואי שירד אל הנחל ונתקל בנמר זקן, תשוש וחסר שיניים ומוטיבציה, ובו במקום הרג אותו. סיפור אחר מדווח על קצין בריטי, חובב ציד, שהגיע אל הנחל בשנות שלטון המנדט הבריטי והרג כאן נמרה שבה נתקל. את הגור שליווה אותה הוא מסר לגן החיות התל-אביבי הישן. מסלול נחל נמר נעים להליכה, לא קשה כלל ומוקף חורש ים תיכוני. בסמוך למערה תוכלו להבחין בעץ אדר סורי גדול - עץ שצורת העלים שלו נבחרה לעטר את דגל קנדה, וממנו מכינים שם את סירופ המייפל.

טיול בתוך המערה

מערת נמר היא מערת נטיפים וכדי להכנס אליה תצטרכו פנסים (מומלץ להצטייד בפנסי ראש, כדי שהידיים יהיו פנויות), וגם קצת אומץ. הכניסה למערה לא נראית מרשימה ובקלות אפשר לעבור על פניה (שימו לב לתמונה) [4]. בקטעים מסוימים של המערה תצטרכו לזחול ולטפס בסולמות ולכן הכניסה למערה מתאימה רק לבעלי כושר מינימלי, ועשויה להקשות מעט על ילדים קטנים ועל אנשים גבוהים במיוחד.

לאחר מעבר משטח האבן בכניסה למערה נתחיל לרדת למטה וימינה עם מחזירי האור הלבנים. נמשיך איתם ונעבור מספר חדרים, תוך טיפוס על סולמות ומעבר במעברים צרים. לבסוף נגיע לחדר גדול עם נטיפים וזקיפים רבים. משם נמשיך מעלה, עם היתדות עד שנשוב לפתח המערה.

כמו הנקרות, גם המערה התחילה כאוסף סדקים. במשך שנים רבות חדרו מים לסדקים, המסו את סלע הגיר (שוב, אותה תופעה קארסטית) והרחיבו את הסדקים לחללים גדולים. הנטיפים עצמם נוצרו מאותה המסה. חשוב לזכור שלנטיפים לוקח שנים רבות להיווצר (כחצי סנטימטר בשנה גשומה), ולכן אם נוגעים בהם ואוספים את הטיפות שבקצה, הורסים את הנטיף ומעכבים את קצב גדילתו. לאחר הביקור במערה נחזור אל המכוניות הממתינות.

אם אחרי הביקור במערה תרצו להמשיך את הטיול בנחל נמר - צאו מהמערה, פנו ימינה (צפונה) והמשיכו בשביל הירוק שיוריד אתכם תוך כמה דקות לאפיק הנחל. נכון להיום השביל השחור שעולה לקיבוץ חניתה סגור זמנית.

פארק גורן

מכביש 8990 המוביל לאדמית, נחזור לכביש 899 ונמשיך מזרחה לפארק גורן. בפארק הכשירה קק''ל חניון ענק, שבו תמצאו שפע שבילים מסומנים וקלים להליכה, וגם שלל נקודות תצפית ייחודיות לעבר נחל כזיב ומצודת מונפורט. בנוסף, אפשר להציץ אל מכלאת היחמורים שחיו כאן פעם ושהובאו לכאן במטרה לשחררם בטבע אחרי שנגזרה עליהם כליה בארצות מוצאם. עכשיו זה הזמן לפתוח שולחן.


ועד שתגיעו למסלול, הנה טעימה מהסנפלינג המטורף במערת קשת:

מפת האזור

טוען את המפה

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

ספר לנו מה דעתך באתר


ישנן סך הכל 14 תגובות למסלול - ציון ממוצע: 9
תגובה לזאכי - omerzz 14/8/2015 11:19
זמן הליכה למערת נמר - Zachi_3278030 14/8/2015 06:53 דירוג: 10
מערת נמר - מדהים - eladtama 10/10/2010 00:26 דירוג: 10
מערת נמר - 28/4/2008 10:26 דירוג: 9
המשך... - jennyrud 7/4/2009 20:00
מערת קשת ומערת נמר - 17/6/2006 19:37 דירוג: 8
מנסיון המסלול מעגלי - bio2000 10/5/2006 12:44 דירוג: 8

דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא

תגובות: 1 צפיות: 3995 אחרונה: 30/09/2014 15:15:57
תגובות: 2 צפיות: 2247 אחרונה: 19/09/2013 22:11:19
תגובות: 59 צפיות: 363122 אחרונה: 22/03/2013 00:36:20
תגובות: 41 צפיות: 45068 אחרונה: 16/09/2012 10:52:07
תגובות: 0 צפיות: 2110 אחרונה: 08/08/2012 10:13:16
תגובות: 4 צפיות: 7377 אחרונה: 02/11/2011 00:58:19
תגובות: 7 צפיות: 6651 אחרונה: 06/08/2011 22:40:14
תגובות: 13 צפיות: 11222 אחרונה: 22/09/2010 13:05:00
הצעות ששווה לבדוק