נחל חלילים ועינות תלם

 המסלול נכתב בסיוע עודד פורת, מנהל חינוכי מדרשת הגולן

איך מטיילים

המסלול מתחיל ממבשרת ציון [1] ויורד לנחל שורק. ניתן להשאיר רכב בנקודת הסיום [6] (ראו את דרך ההגעה בהמשך) או לשוב בחזרה במעלה הנחל (בעלייה בינונית). שימו לב שהמסלול אינו מעגלי, כך שיש להחנות את  הרכב הראשון בחניון של פארק חלילים/בי”ס השלום ואת הרכב השני לשים בסוף המסלול בחניון עמק הארזים. 

הגעה וחזרה באוטובוס: ניתן להגיע לתחילת המסלול באוטובוס למחלף הראל, ומשם להמשיך בהליכה של כ-1 ק"מ עד לתחילת המסלול. מסוף המסלול ניתן ללכת עד למחלף מוצא ומשם לקחת אוטובוס לירושלים או בחזרה לצומת הראל.

איך מגיעים

הגישה למסלול הינה ממערב לרחבת החניה של בית הספר השלום במבשרת ציון. בכתובת רחוב השלום 80 מבשרת ציון (לטובת WAZE).

מכביש 1 (ירושלים-תל אביב) פונים במחלף הראל [1] לעבר מבשרת ציון, חולפים על פני קניון הראל וממשיכים בנסיעה ברחוב הראל. בכיכר הראשונה פונים ימינה (רחוב ברוש), ואחר כך בפנייה הראשונה שמאלה (רחוב השלום). נוסעים ברחוב השלום כ-100 מטר עד לרחבת החנייה של בית ספר השלום [2], וממנה יורדים לחלקת השדה בגיא הרדוד, שמצפון לבית-הספר. כאן נמצאת ראשיתו של נחל חלילים.

• הבאת רכב לנקודת הסיום: למגיעים בכביש 1 מכיוון מחלף הראל [1]: פונים ימינה בפנייה לבית זית, ועוקבים אחר השילוט למבשרת ציון. עוברים מתחת לכביש הראשי הלא הוא כביש 1. מיד לאחר המעבר מתחת לכביש פונים ימינה [6] לדרך עפר טובה ולאחר כמה מאות מטרים מגיעים לחניון גדול של פארק עמק הארזים במקום בו מסתיים המסלול [4]. ניתן להגיע לאותה הנקודה גם בנסיעה במורד רחוב שורק במבשרת ציון. קישור ל-WAZE לחניון עמק הארזים.

• הגעה בתחבורה ציבורית: מגיעים באוטובוס למחלף הראל (מירושלים או מתל אביב), משם הליכה צפונה כק"מ אחד עד תחילת המסלול הרגלי בכיכר חלילים. מנקודת הסיום, הליכה למחלפון מוצא ומשם לקחת אוטובוס לירושלים (או למבשרת ציון).

נחל חלילים

המסלול אינו מסומן וכדי להתחיל את המסלול יש להיכנס לפארק מצד ימין דרך השער הירוק. השביל לאורך הנחל מסומן בצבע ירוק. תחילה חולפים בין עצי תאנה גדולים שמלבלבים עם בוא הקיץ. הטרסות הנטושות וצמחיית המעזבות שביניהן מעידות על התיישבות אדם במקום. סימון שבילים שקוף (שני פסים לבנים ללא צבע בינהם) יוביל אותנו לאתר העתיקות חורבת המוצה בעברית (חרבת בית-מיזה בערבית), שלידה צומח עץ שקד גדול [3].

מכאן נכנסים למסלול | צילום: מערכת אתר למטייל

חורבת המוצה נקראת על שם עיר אשר שכנה בתחומי נחלת שבט בנימין, שמופיעה בספר יהושע, פרק י"ח: "והמצפה והכפירה והמוצה". לא נמצאו במקום שרידים ארכיאולוגיים מאוה תקופה, מה שמרמז על תופעה ידועה של שמות מקומות בארץ המשמרים שמות עתיקים, אך נודדים במקצת מבחינה גיאוגרפית מהישוב המקורי.

החורבה ממש מתערבבת בבתים החדשים של מבשרת, וניתן לראות במתחמה מערת קבורה יפה הכרויה בראש המדרון, גתות יין ומקוואות טהרה הפזורים בשטח. עקב ריבוי הבורות במקום יש להיזהר כשמסתובבים במקום. משטח החורבה ניתן לראות את הנוף העירוני של ירושלים: הר המנוחות, גבעת שאול וגם את כביש 1, המתפתל מעלה עד לירושלים. מתחתינו נחל חלילים ממשיך להתחתר אל עבר הערוץ הרחב של נחל שורק הרחב והגדול.

מערת חלילים

אנו נמשיך בשביל הירוק כעשר דקות נוספות, עד לאחת מגולות הכותרת של הטיול - מערת חלילים. אם הבאתם פק”ל קפה, זה המקום המושלם להתמקם וליהנות מעצירה מרעננת עם כל החבר’ה מול נוף עוצר נשימה. 

וכמה מילים על המערה עצמה – כמו רוב המערות המעניינות, מערת חלילים הינה קרסטית. בתהליך הקרסטי מומסים סלעי גיר על ידי פחמן דו חמצני שנקלט בטיפות הגשם, וההמסה יוצרת תופעות יפות כמו נטיפים, זקיפים ועוד. במערת חלילים נוצרה מערכת מחילות וחללים, שעם הזמן התלכדו ויצרו אולם גדול, שבו נמצאים עמודי סלע מרהיבים. אורכה הכולל של המערה הוא כ-40 מטר, וגובהה כמטר וחצי. המחילות ופתחיהן מכונים חלילים, שכן הם נראים כמו הפתחים המצויים על גבי החליל, אותם סוגרים ופותחים כדי להשמיע צלילים שונים. בצידו השני של הנחל נמצאת מערכת נוספת של מערות קרסטיות, אך הגישה אליהן קשה יותר והן יפות פחות.

באביב מתכסים מדרונות נחל חלילים בפריחה מרהיבה של כלניות, רקפות ומינים ממשפחת הסחלבים, בהם דבורנית דינסמור ודבורנית צהובה. מומלץ גם להצטייד במשקפת, למצוא פינה שקטה, ולנסות לגלות את ציפורי השיר הרבות שמבלות כאן: צופית, חגלה, נקר סורי, חנקן אדום-ראש, עורבני, ורבים אחרים.

לאחר ששבענו ממראה המערה, נרד ממנה בזהירות ונמשיך לאורך הנחל. בדרכינו נראה את הבוסתנים היפים ששוכנים בינות לטרסות, שמנצלות את אופיו הגיאולוגי של הנחל. בין עצי הפרי תבחינו גם בעצי חורש טבעיים: עוזרר, אשחר, וכמובן האלה הארץ ישראלית. במפגש של נחל חלילים עם נחל שורק הרחב נראה חורשה נטועה קטנה של עצי אורן וברוש מרשימים בגודלם [4] בסמוך למגרש חניה. נקודה זו מומלצת לעצירה קלה.

אגדת נחל חלילים
בכפר הערבי קאלוניה שמעל נחל חלילים חי מוכתר הכפר, אדם עשיר מאד, ולו בת יפה אחת. בהגיעה לגיל 12 הוחלט לחתן אותה, ובתור מבחן לחתן המיועד הוחלט לבדוק מי מהמחזרים יכול לרעות עדר של עיזים. וכך, כרוזים יצאו לכל הכפרים שבסביבה להודיע על המבחן.

במורד נחל חלילים התגוררו רועה הצאן ובנו, שהתייתם מאמו בגיל צעיר. הרועה הצעיר הלך להציע עצמו כחתן ולקח עמו חליל רועים עשוי עץ זית עתיק, חליל קסמים שצליליו גורמים לעיזים לצעוד אחר המחלל עד לדיר. מוכתר הכפר לא התלהב מהמחזר העני, אך גם לא האמין כי יוכל לרעות את העיזים והסכים להעמידו במבחן. יצא הרועה הצעיר עם עדר העיזים הפרועות והן ברחו מיד לכל עבר, אבל הרועה לא נבהל. לפנות ערב, הוא הוציא את חלילו וניגן. בני הצאן חזרו מיד והוא הוביל אותן אל הדיר בכפר.

מוכתר הכפר לא שבע נחת מהצלחת הרועה הצעיר והחליט "להעלים" את החליל שלו. למחרת היום יצא שוב הרועה לאחו ולאכזבתו גילה כי חליל הקסמים נעלם. בעוד הוא אובד עצות, לפתע החלה רוח חזקה לנשוב ואז קרה הבלתי יאומן: הרוח עברה בחללים הרבים במערה והפכה את המערות לחליל אחד גדול שהשמיע מנגינת קסמים. העיזים נאספו ונלקחו לדיר. הרועה התחתן עם בת המוכתר, ומאז ועד היום קוראים לנחל "נחל חלילים".

עמק הארזים

במורד נחל החלילים נגיע לחלקו המערבי של פארק עמק הארזים, שהינו פארק מטרופולוני המשתרע על שטח של כ- 3,200 דונם, בין סיבוב מוצא למחלף גולדה מאיר, ובמרכזו עובר קטעו העליון של נחל שורק. בפארק עמק הארזים נמצאת להקת צבי ארץ-ישראלי אשר נהנית מהראה הירוקה בואך ירושלים.

בעמק פותח שביל אופניים וכן מוקדי פנאי ונופש, הכוללים אזורי משחק ופיקניק. בנקודה בה אנו נמצאים נוכל להנות שעות ארוכות משורה של משחקי "שולחן" אשר הותאמו לטבע ודורשים רק אבנים למשחק. ליד כל משחק יש הסבר מסודר על חוקי המשחק.

עינות תלם

מתחתית הנחל נפנה שמאלה לביקור בעינות תלם [5]. דרך העפר, המסומנת בסימון שבילים כחול, תוביל אותנו עד מהרה למפגש נחל שורק עם נחל לוז (שנשפך לנחל שורק מצפון) שלידו נמצאת חורבת בית תלם (שרידי המושבה היהודית הקטנה בית טלמא), ובית משאבות, ששוכנים שניהם סמוך לעינות תלם.

בשנת 1906 רכשו את אדמות חורבת בית תלם אהרון אייזנברג, ממייסדי רחובות, והמהנדס דב קלימקער, שהקים במקום בית חרושת להפקת שמן מפסולת בתי הבד. אך המפעל לא היה רווחי ונסגר, ולאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1923, קנו פרופסור פיק והרב יהודה לייב הכהן פישמן את אדמותיו של קלימקער. שמונה משפחות בעלות מלאכה התיישבו במקום, שיפצו את בית החרושת והניחו אבן פינה לבית ספר חקלאי לבנות דתיות. ליישוב המתחדש ניתן השם "עמק הארזים", ככל הנראה על שם הברושים הגדולים שצומחים בערוץ הנחל ודומים במראם לעצי ארז. במאורעות תרפ"ט נמלטו תושבי המקום למוצא, ומשם פונו יחד עם תושבי מוצא לירושלים. בכך הקיץ הקץ על המושבה בעמק הארזים.

בשנים האחרונות, המעיין חרב ולא נובעים בו מים. ניתן לראות את אזורי הנביעה היבשים, סביבם גם התייבשו חלק מבוסתני הפרי בהם עצי תאנה, רימון וגפן. סמוך למבנה, בן שתי הקומות, נמצאת בריכת אגירה גדולה (15x15 מטר), שעומק דפנותיה כחמישה מטרים. תעלה תת-קרקעית הזרימה את מי המעיין מתחת למבנה אל בריכה קטנה (4x5 מטרים), שעומקה כמטר וחצי. 

סיום המסלול

מעינות תלם, נחזור על צעדינו בנחל שורק עד למקום שבו נמצא הרכב השני [4] או בחזרה לנקודת ההתחלה.

לפני שנחזור להמולה ולג'ונגל העירוני, עוד נזמזם לעצמנו את מילות הסיום של השיר שציטטנו בפתיחה, שכתבה לאה גולדברג: "המקשיב לו יודע, ידוע היטב, הוא יעיר את דמי, הוא ירון לו בצליל, כמשק הרוחות בפרדס מלבלב, החליל".