איך מגיעים ואיך מטיילים

ניתן לטייל בנחל בכמה דרכים:

מסלול קווי
מסלול למיטיבי לכת בלבד, שכולל ירידות תלולות. המסלול מתחיל מעין אל-בלד שבעוספיא ומסתיים בקיבוץ יגור, ומסומן בסימון שבילים אדום. שימו לב כי ההקפצה בין תחילת המסלול לסופו אינה קצרה, ויש לקחת זאת בחשבון בעת תכנון הזמן במסלול. 

שימו לב, בשעון חורף מומלץ להכנס למסלול עד השעה 11:00, על מנת לסיים אותו לפני השקיעה.

  • הגעה לנקודת ההתחלה בעוספיא: ניתן להגיע לעוספיא בכביש 672, בנסיעה צפונה מהישוב דליית אל כרמל או בנסיעה דרומה מצומת דמון. נקודת ההתחלה היא כאמור בעין אל-בלד. המעיין נמצא ליד דרך היוצאת צפונה מכיכר השכונה המזרחית, סמוך למגדל המים של הישוב.

  • הגעה לנקודת הסיום בקיבוץ יגור: מצומת יגור (מפגש הכבישים 70 ו-75) פונים דרום-מערבה לכביש 752 ולאחר כ-1 ק"מ פונים עם השילוט לקיבוץ יגור. ממש אחרי שער הכניסה לקיבוץ ישנה פנייה ימינה לחוות סוסים ומגרש כדורגל. בקצה המגרש מחנים את הרכב. כאן ניתן לראות את הסימון האדום של המסלול וכן את סימון שביל ישראל.

מסלול מעגלי 1 - מומלץ
כמו המסלול הקודם, גם הוא מסתיים בנחל יגור, אלא שהעלייה היא במסלול בסימון שחור. מסלול זה, שמכונה "שביל הדרוזים", קצר יותר אך תלול מאוד. מי שמחפש עניין או אתגר נוסף והכושר ברגליו יכול בהחלט לטפס דרכו. הוא יוצא בסמוך לקיבוץ יגור ומגיע עד עין אל-בלד (בחלקו העליון השביל פחות ברור, התקדמו לאט).

מסלול מעגלי 2 - למסלול זה יש להיערך מראש
מסלול אתגרי למיטיבי לכת. המסלול מתחיל ומסתיים בקיבוץ יגור, ותחילתו בטיפוס מתון וארוך יחסית לעבר עוספיא, בשביל בסימון שבילים אדום. החזרה גם היא בשביל האדום העובר בנחל יגור. נקודת החנייה היא כמתואר בנקודת הסיום של המסלול הקווי.

  • שימו לב: בימי גשם או מיד אחריהם אין להיכנס לנחל יגור מחשש שיטפונות והחלקה.
  • המסלול לא מתאים לכלבים

רגע לפני שתצאו לדרך, הנה טעימה:

תחילת המסלול המעגלי 

לאחר שחונים בסמוך לחוות הסוסים [1 במפה], מתחילים ללכת עם הסימון האדום וסימון שביל ישראל. משמאל תבחינו בבריכת השחייה של הקיבוץ, ולאחר כמה מטרים תצאו מבעד לשער שבגדר הקיבוץ. במקום צומת שבילים ושלט המורה על כניסה לשמורת הטבע. שביל בסימון ירוק פונה כאן ימינה לכיוון נשר, ואילו אנו נפנה שמאלה (דרומה) בשביל אדום ושביל ישראל.

לאחר כ-300 מטר נגיע לצומת שבילים נוסף [2] וניפרד משביל ישראל שממשיך עם השביל הכחול במעלה נחל נחש. אנו נמשיך בשביל האדום, שהוא שביל "עוקף יגור" המאפשר למטיילים ליהנות מהאזור מבלי להכנס לקיבוץ. בשלב זה נטפס טיפוס קצרצר למדרונות השלוחה שבין נחל יגור לנחל מעפילים, וכבר בנקודה זו נוכל ליהנות מנוף מרהיב. ממש מתחתינו נמצא קיבוץ יגור ומאחוריו נחל הקישון, גבעות אלונים-שפרעם, המכוסות יער של אלון התבור. באופק ניתן לנסות ולעקוב אחר מהלכה של מסילת הברזל הישנה של "רכבת העמק" במקביל לכביש 70, לרוב ממערב לו. תחנת הרכבת של יגור עודנה עומדת על תלה, אך מוסתרת מעינינו בתוך חורשה עבותה.

סביבת הנחל עשירה במגוון צמחים. בחורף פורחות כאן הכלניות הראשונות לעונה בכרמל, בגווני סגול-כחול. באביב תראו כאן פריחה עזה של בן-חצב יקינתוני, שבחודשים מרץ-אפריל מרים עמודים גבוהים עם שפע פרחים קטנים בדומה לחצב, אך בצבע כחול-סגול. מינים נוספים שוודאי תפגשו כאן: צהרון מצוי, רקפת מצויה, לוטם מרווני, לוטם שעיר, מרווה משולשת, עיריוני צהוב ועוד.

הטיפוס המתון

במהרה תרגישו מדוע מוגדר המסלול למטיבי לכת שכן הטיפוס והירידה לפתחת נחל יגור משלבת טיפה מאמץ. נרד בזהירות מראש הגבעה ונגיע לפתחת נחל יגור. במקום צומת שבילים, שלט צהוב ישן במקצת המורה על הכיוונים, עץ גדול וספסל. [3] בנקודה זו השביל אדום מטפס בנחל יגור (זהו השביל שבו נחזור מעוספיא ליגור), ואילו השביל כחול (שביל השעורה) עולה במדרונות המזרחיים שמדרום לנחל יגור כאשר כיוון ההליכה הוא דרום-מזרח.

ממשיכים בשביל הכחול כשמתחתינו קיבוץ יגור. לאחר כ-400 מטר נוספים שוב צומת שבילים. [4] השביל השחור (שביל הדרוזים) מטפס מכאן בחדות דרומה לעין אל-בלד שבעוספיא. זהו המסלול המעגלי 1 המומלץ כפי שמתואר לעיל. לממשיכים בשביל השעורה ולמתכוונים לטפס במסלול הארוך לעוספייא יש לשים לב שברשותכם מספיק מים (2 ליטר לאדם).

לבוחרים בדרך הארוכה (מסלול מעגלי 2): נמשיך עם השביל הכחול ולאחר כ-200 מטר נגיע לפיצול נוסף ממנו מתחיל שביל היערן המסומן בצבע ירוק המטפס גם הוא לעבר ראש נחל יגור. כאן מסתיים שביל השעורה והסימון איתו אתם ממשיכים הוא האדום. ההליכה היא לכיוון דרום-מזרח לעבר צומת העמקים וג'למה. קחו בחשבון שמדובר בהליכה אתגרית. הסימון האדום אינו תמיד ברור ומכיוון שזהו מסלול שפחות הולכים בו גם הדרך איננה לעיתים בולטת. לכן, אם הגעתם לנקודה שבה יש לכם ספק עצרו לרגע וחיזרו אחרוה עד הסימון האחרון שראיתם ואז תמשיכו.

ההליכה במקטע זה עד הסימון הכחול אורכת לפחות שעה בה השביל האדום מזגזג במעלה המדרונות אבל המגמה הכללית היא דרומה. לאחר כ-3 ק"מ בהם הלכנו דרומה, נגיע לצומת שבילים [5] ניפרד מהשביל האדום בו צעדנו ונעבור לשביל הכחול ונמשיך באותו כיוון הליכה (שימו לב שהשביל גם יורד מטה לעבר צומת העמקים. אתם ממשיכים לעלות) .לאחר כ-300 מטר נחצה את 'דרך נוף כרמל' (סימון שבילים ירוק) ונמשיך בכחול עד השכונה הדרום-מזרחית של עוספיא. 

  • שימו לב: מדרך הנוף הירוקה השביל הכחול איתו אתם ממשיכים מילה לעוספייא לא בולט בכלל. התקדמו לאט כעשרים צעדים עד שתראו משמאל אבן ועליה סימון כחול וכמה מטרים לאחר מכן שביל שנכנס לתוך היער (יש מערום אבנים בצמוד). התקדמו מעט בשביל זה, הסימון הכחול אמור לבלוט כבר בהתחלה (ראו תמונה).

בנקודה בה מסתיים השביל הכחול – בעוספיא - נפגוש כביש [6] איתו נמשיך כ-500 מטר נוספים צפונה עד שנראה סימון שבילים אדום של המסלול היורד לנחל יגור. בכיכר השכונה המזרחית בעוספיא נמצאת מרכולית והמוכרים בה אנשים סימפטיים מאוד. מקום טוב לקנות גלידות ולהירגע מהעלייה הארוכה.

עין אל-בלד

מעט מצפון לכביש ומתחתיו נובע עין אל-בלד (בתרגום חופשי מערבית: "מעיין הכפר"), המציין את ראש הנחל [7]. המעיין משמש את תושבי המקום עוד מהתקופה הרומית, עת שכן במקום ישוב יהודי, וממשיך לשמש אותם גם כיום להשקיית עדרים ולחקלאות. במקום תוכלו להבחין בבריכות לאגירת מי המעיין, שבהן מתפתחים ראשני סלמנדרה - חיה נדירה ומוגנת. המעיין מטופח כיום על ידי עמותת בשביל הבנים הדרוזיים.

המים, שנכנסים לבריכה דרך צינור אבן, טובים לשתייה. הם מגיעים לכאן דרך מנהרה בנויה, שהותקנה כבר בימי קדם לאורך השכבה הנושאת את המים מתחת לקרקע, כדי להגביר את שפיעת המעיין. במרחק כמה עשרות צעדים מעל למעיין נמצא פתח עגול היורד אל המנהרה.

נחל יגור

נתחיל לרדת בשביל אדום לכיוון צפון-מערב בדרך טרקטורים נוחה העוברת בעמקו העילי של נחל יגור. הנחל כאן רחב ומדרונותיו מתונים מאוד, כיוון שהוא חותר בסלע קרטוני רך. מצד שמאל מטעים ובוסתנים. לאחר כ-800 מטר מהכיכר נפגוש שוב את 'דרך נוף כרמל', שאחריה בעצם מתחיל הקטע הקניוני של נחל יגור [8].

נחל יגור ידוע ביופיו והוא המפורסם שבנחלי המתלול הצפוני-מזרחי של הכרמל. שני גורמים עיקריים קובעים את אופיו של הנחל: האחד הוא קו שבר גיאולוגי שגרם להתרוממות הכרמל מעל העמק ויצירת המדרון התלול, והשני הוא התחתרות הנחל בסלע דולומיט, קשה ומאוד סדוק. שיעור הירידה הוא 400 מטר לאורך כ-2 ק"מ בלבד.

החורש הים-תיכוני משני צידי האפיק, מפותח מאוד ומורכב מעצי אלון מצוי, אלה ארץ-ישראלית, מורן החורש, ער אציל (עלי דפנה), בר-זית, כליל החורש, לבנה רפואי, קטלב, אורן ירושלים, עצי חרוב ועוד ועוד. מהעובדה שרוב ימות השנה אפיק הנחל מוצל, כמעט ולא צומח בו דבר מלבד רקפות. יחד עם זאת, עדיין ניתן למצוא כאן גם מיני צמחים נדירים היפה שבהם הוא השושן הצחור הפורח במאי. בסלעים עולה כאן מין שרך, שעליו גדולים (35-15 ס"מ), מסועפים פעמיים כנוצה, ושמו אספלניום שחור, בגלל עוקץ העלה שגונו כהה ומבריק.

הירידה בנחל נעימה מאוד בשל הצל התדיר בה. בתחילת הקטע הקניוני שרידהם של שלוש מכוניות שהגיעו עם השיטפונות. רובו של המסלול הינו עשרות 'מפלונים' או מפלים שהגבוהים שבהן אינם עולים על 5 מטר. לקראת סוף המסלול שלושה מפלים שהותקנו בהן ידיות אחיזה כדי להקל על הירידה/עלייה.

חזרה לקיבוץ יגור

בסופו של המסלול הזה אנו מגיעים שוב אל פתחת הנחל אותה פגשנו בתחילת המסלול [3]. מכאן נחזור בדרך בה באנו בתחילת המסלול.


המסלול נכתב בעזרתו האדיבה של ראובן קרפ, חבר אתר טיולי.