מקטע 15 מעין יהב לפארן (חניון לילה נחל ברק)

מידע כללי על המסלול

מה עושים במסלול? 

תחנה 1: עין יהב

נתחיל את מסלולנו בעין יהב, הישוב הראשון והגדול ביותר מבין יישובי הערבה. הוא משתייך למועצה אזורית הערבה התיכונה ומונה כ-880 תושבים. חלק גדול מהתושבים עוסקים בחקלאות, בעיקר בגידולי פלפלים, מלונים, ענבים, תמרים ועגבניות. בתחילת שנת 2010 עברו רבים לעסוק בתיירות והסעדה. בתחום המושב נמצאים שרידי מצודה רומית אשר ישבה על צומת דרכים קדום בערבה. בנוסף, נמצא שם אתר ארכאולוגי של ישוב חקלאי מהתקופה האסלאמית הקדומה. ממזרח לישוב, בירדן בשיפולי הר אדום, נמצאים מכרות הנחושת של פונון המקראית. העיר פונון מוזכרת בתיאור מסע בני ישראל במדבר.

תחנה 2: ציר המעיינות

מאורחן עין יהב נצא דרומה על תוואי ציר המעיינות. מסלולי ציר המעיינות חושפים נופי בראשית מדהימים אשר מאפשרים ליהנות הנאה מלאה מהרוגע והשקט המדבריים. המסלול כולל כניסה ויציאה מהמעיינות והנחלים. מסלול ציר המעיינות נקרא כך בשל כמה מעיינות קטנים החבויים בשוליו של הר הנגב המזרחי, בנקודה בה הוא נפגש עם  המפגש עם בקע הערבה. המעיינות בעצם בוקעים לאורך קן השבר הסורי אפריקאי, שהוא בקע הערבה. כיום, בגלל שאיבת יתר המעיינות בציר זה יבשים.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

נזהה את מיקום המעיינות באמצעות הצמחייה העשירה אשר נמצאת בקרבתם שהיא עדיין מהווה נקודת מרעה עבור בעלי החיים המדבריים. אחד המעיינות הוא עין תמיד, חבוי בתוך ערוץ ומכוסה דקלים יפים. מהמעיין יוצא פלג קטן של מים הנובע כחמש מאות מטרים מערבית לדרך היוצאת מעין חצבה ועוברת דרך  עין שחק ומשם ממשיכה לעין רחל, בתוך יובל של נחל חצבה. ערוץ הנחל הנחל מתחתר בתוך שכבות סלע צור. במקום נמצאו שרידי חקלאות קדומה. דרומה מעין תמיד קיים מצפור מרשים על שמו של עידן גדיש, בן מושב עין יהב, שחקר את הראמים ועסק באקלומם מחדש בנגב. כשני קילומטרים אחרי עין שחק נמצא מעין עין דוחן ממנו נובעים מים מליחים אשר מאוד נפוצים בערבה ומהווים מקור שתיה לבעלי חיים רבים באזור.

הערבה היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום ממזרח ובין הר הנגב ממערב. הערבה משתרעת לאורך כ-175 ק"מ מצפון לדרום. בכמה מקומות יש בה מחצבי נחושת ומחצבים אחרים, אך עיקר חשיבותה של הערבה הוא כאזור מעבר למרות מקורות המים המועטים בה. הערבה הוא שם קדום הנזכר במסע נדידתם של בני ישראל ממצרים. פירושו הוא אזור יבש ושומם, שם נרדף למדבר. לאורך הערבה עובר קו הגבול בין ישראל לירדן.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

הערבה היא חלק מהשבר הסורי אפריקאי והטופוגרפיה שלה היא בעיקר מישורית. שיא גובהה הוא 205 מטרים מעל פני הים, מדרום לנחל חיון. אגן הניקוז המרכזי בה הוא של נחל הערבה המתנקז אל כיכר סדום. נחל הערבה אוסף מי שיטפונות המגיעים אליו משטחים נרחבים בהרי אדום ובהר הנגב. היובל העיקר של נחל הערבה הוא נחל פארן ויובלים גדולים נוספים הם נחל חיון המנקז את המים המגיעים מדרום המים, ונחל נקרות אליו מגיעים מים מאזור מכתש רמון. שני ערוצים חשובים נוספים המתנקזים ישירות אל כיכר סדום הם נחל צין ונחל אמציהו.

נחל פארן הוא נחל אכזב הגדול ביותר בישראל ושלישי בגודלו בין כל הנחלים, אחרי הירדן הירמוך. הוא גם הנחל הרחב ביותר בארץ. אורכו של נחל פארן הוא כמאה חמישים קילומטר. הוא מתחיל  בחצי האי סיני, במדבר פארן עד לשפכו בנחל הערבה. בין  יובליו נמנה גם נחל אשל. 7.5 ק"מ לאחר נסיעה על תוואי ציר המעיינות נפגוש בצד ימין שביל העוקף מצד דרום מזרח את ישוב ספיר ונמשיך דרומה.

תחנה 3: היישוב ספיר ופארק ספיר

 ספיר הוא ישוב קהילתי כפרי הנמצא בתחומה של המועצה האזורית ערבה תיכונה. הוא נקרא על שמו של שר האוצר השלישי של מדינת ישראל, פנחס ספיר. במקור הוקם הישוב כדי לספק מגורים לעובדי המועצה האזורית. במהלך הזמן השתנה אופיו של וכיום הוא מאוכלס בעיקר על ידי בעלי מקצועות חופשיים, בניגוד לשאר יישובי הערבה שתושביהם עוסקים בעיקר בחקלאות. בעת הקמת הישוב, בשנת 1979, התגלו במקום מי תהום. כדי למנוע את חלחול המים אל יסודות המבנים, נחפר מחוץ לישוב אגם מלאכותי אליו נוקזו המים וסביבו פותח פארק ספיר הכולל חורשה ופינות מנוחה. נוכל לעצור שם לקפה או לארוחה קלה בטרם נמשיך במסלולנו.

בהמשך הדרך נראה מבנה עתיק המיועד לשימור ושווה לרדת ולצלם אותו.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

נמשיך דרומה ונעקוף מצד מזרח את מאגר המים החדש הנמצא בנקודה זו, עד שנגיע לעתיקות מואה, שם חייבים לבקר.

תחנה 4: עתיקות מואה

מואה הוא אתר ארכאולוגי יפיפה המשלב בין תקופות היסטוריות שונות, התקופה הנבטית, הרומאית והערבית, אולם ידוע כמצודה נבטית אשר שכנה על דרך הבשמים שעברה בין חצי האי ערב והגיעה עד לים התיכון. מואה הנבטית, או בשמה הנוסף חאן מואה, הייתה בעצם עיר נבטית שתפקדה כתחנת מעבר עבור הסוחרים שעברו בדרך הבשמים. בחפירות שנערכו במקום נמצאו מצודה בגובה שני מטרים, חאן דרכים עתיק, מתקני חקלאות מדברית הכוללים מעין, שרידי אמת מים, בריכת אגירה מטויחת והיהלום שבכתר, בית בד יחידי מסוגו בארץ שהיה מיועד להפקת שמן זית בסגנון רומאי.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

דרך הבשמים הייתה מדרכי המסחר הידועות והחשובות ביותר בתקופת העת העתיקה. היא התחילה בדרומו של חצי האי ערב והמשיכה אל חופי הים התיכון והיוותה חלק מרשת של דרכי המסחר בין המזרח לאירופה. בדרך הבשמים הובילו בעיקר מוצרי מותרות בעלי ערך גבוה ונפח קטן, דוגמת בדי משי, בשמים, אבנים טובות, תבלינים בעלי חיים נדירים, צבעים וכד'. דרכי המסחר היו ימיות ויבשתיות. לאורכן הובלה הסחורה שמקורה היה במזרח הרחוק, הודו ומזרח אפריקה.

הדרך היבשתית התחילה באזור בו גידלו את עצי הלבונה, אזור זופאר בעומאן של היום, משם המשיכה למאריב בתימן, שבא העתיקה, והמשיכה צפונה לפטרה בדרום ירדן. כאן התפצלה הדרך לשני נתיבים. האחד המשיך צפונה בדרך המלך אל דמשק והשני חצה את חלקה הדרומי של ארץ ישראל עד לנמלי הים התיכון, בעיקר זה של עזה. נתיב השיט הימי עבר דרך מפרץ עדן וים סוף עד לנמלי סואץ ועקבה. משם בדרך היבשה לנמל עזה או לנמל אלכסנדריה. אורכה הכולל של הדרך היה כ-2,000 ק"מ. מהנמלים בים התיכון נשלחה הסחורה לאירופה ולצפון אפריקה.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

כאן המקום גם להרחיב מעט על התרבות הנבטית, שהאתר מואה מזוהה עימה. הנבטים היו שבטים במקור מחצי האי ערב. הם הופיעו בארץ ישראל בתקופה מוקדמת, כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילתה של התקופה ההלניסטית, במאה ה-4 לפנה"ס. הנבטים בעיקר העבירו סחורות דרך המדבר ושיווקו אותן ביוון העתיקה ובהמשך ברומא.

מסחרם העיקרי היה במור ולבונה שהם בשמים שהובאו מתימן ומאתיופיה. כמו-כן הם סחרו בבשמים נוספים, בתבלינים שהובאו מהודו, בדים יקרים, מלח, ואף אספלט ששימש ליצירת מומיות. הנבטים הוכיחו את כוחם וייחודם היה בכך שהם ידעו כיצד לשרוד ולאתר מים במדבר אותו הם חצו על גבי שיירות של עשרות גמלים. במשך הזמן התקבע מסלול דרך הבשמים והוקמו בו תחנות מעבר בערך כל 30-40 ק"מ. בנוסף נחפרו גם בורות לאגירת מי נגר, לאחר הצפת השטח. הסחורות הגיעו לנמל עזה ומשם יצאו לעיבוד במצרים ואחר כך הועברו לאירופה.

הנבטים הם שבטים ערביים שהגיעו לארץ ישראל לאחר שהאדומים פלשו לארץ יהודה. הם חדרו לארץ אדום, דרום מערב ירדן של היום, ועם האדומים הגיעו לישראל. במקור הם לא נקראו נבטים ושם זה ניתן להם על ידי היוונים. יוסף בן מתתיהו קרא לחבל הארץ בין סוריה לחצי האי ערב ובין נהר סוף לנהר פרת, נבטיה ובהמשך אימצו לעצמם הנבטים את השפה הארמית. בארמית הם נקראו נבט.

תחנה 5: שמורת הטבע עשוש

מאתר מואה נמשיך על שביל המעיינות שהוא חלק משביל ישראל הרגלי ונכנס אתו אל שמורת הטבע עשוש. נמשיך עם השביל עד שנגיע קצת לפני מעלה עשוש המפורסם והקשוח. המסלול שלנו לא עובר דרך המעלה אלא עוקף אותו על גבי נחל עשוש מצידו המערבי.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

בנקודה זו נכנס עם השביל שלנו אל עשוש לכיוון דרום, המאופיין בשטחו הסלעי. שמורת עשוש משתרעת מנחל פארן התחתון בדרום ועד נחל עמר בצפון. בשמורת טבע נחל עשוש נפגוש מרחבים של טבע בראשיתי ובתולי ונוכל ללכת בו לאיבוד בין קניונים, הרים נישאים ונחלים. זוהי שמורה מדברית רחבת ידיים עם פסגות גבוהות במערב השמורה המגיעות עד ל-500 מטרים מעל פני הים. בזכות דרכי הנוף המסומנות והמרחבים הרבים, זהו גן עדן לטיולים ברכב שטח, אך גם טיולים רגליים מהנים שם מאוד. יופייה של שמורת עשוש הוא יופי טהור ונקי שכמעט ולא מפריעים לו עמודי חשמל הנמצאים רק בשולי השמורה וצמודים לישובים הסמוכים.צלם: איתן מתאו קג׳יה

בשמורת עשוש עובר כמעט לכל אורכה נחל עשוש. נחל עשוש הוא נחל גדול הנמצא בשולי הר הנגב המזרחי. בערבית נקרא חלקו התחתון של הנחל ואדי עשישיה. נחל עשוש מתחיל בצידו הדרומי של הר המישר, קרוב לפינה הדרומית מזרחית של המישר. בחלקו העליון של הנחל, בין מצוקי הר כפה יש קרקס סחיפה גדול. מדובר בשקע גיאולוגי, תחילתו של עמק שצורתו דמוית אמפיתיאטרון קעור שנוצר על ידי סחיפה. נוף בתרונות יפה של סלעי חרסית רכים נמצא בקרקעיתו של הקרקס והוא מכותר משלושת עבריו במצוקי גיר לבן שהבולט בהם הוא מצוק כפה אשר תוחם את הקרקס מדרום ומדרום-מזרח.

נגיע אל מצוק עשוש המרשים, נצלם בכיף ונמשיך דרך מעברים טכניים אך קלים מאוד עד שנגיע למפגש שבילים. כאן ניפרד מהשביל השחור ונמשיך עם שביל ירוק שיוביל אותנו חזרה אל ציר המעיינות המסומן באדום. כשנגיע לצומת נפנה ימינה לכיוון דרום וניסע אתו עד שנגיע לנחל זעף.

צלם: איתן מתאו קג׳יה

כאן נפגוש צומת שבילים שאחד מהשבילים מסומן בסימון של שביל ישראל וגם בצבע ירוק. נמשיך עם השביל הזה ונפנה אתו שמאלה לכיוון מזרח עד הוא יביא אותנו לחניון ברק, ממש סמוך לכביש 90. כאן מסתיים המקטע שלנו. אלו הנשארים ללון בשטח וממשיכים למחרת למקטע הבא,  יכולים ללון בחניון ברק. כל השאר, שמים את הכותבת בווייז ומפליגים בדרכם הביתה.

נקודות עצירה לפק”ל קפה

עתיקות מואה

 

שמורת טבע נחל עשוש

מסעדות בסביבת המסלול

יקב מואה

 

אורסולה

תחנת דלק לאורך המסלול

דלק עין יהב

נקודת לינה בסוף המסלול

חניוני לילה ואתרי קמפינג נחל ברק

לכל המידע

• שימו לב: לא מומלץ לצאת למסלול זה לאחר ימים גשומים. האדמה הבוצית עלולה לגרום לחלקים מסוימים במקטע להיות בלתי עבירים.