ראשון לציון

מסע בזמן אל ימי החלוצים באחד מישובי הביל"ויים: ראשון לציון נוסדה בט"ו באב תרמ"ב (1882). היתה זו המושבה הראשונה של אנשי העלייה הראשונה, אנשי 'חיבת ציון', שאליהם הצטרפה כעבור חצי שנה קבוצה של בילויים. בראש 17 המייסדים, שהשתייכו לאגודת ועד חלוצי יסוד המעלה, עמד זלמן דוד הכהן לבונטין. למושבה שהקימו קראו ראשון לציון לפי הפסוק 'ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אותן' (ישעיהו מ"א 27)

מעט היסטוריה

בראשית דרכה סבלה המושבה מקשיים רבים. רק מעורבותו של הברון רוטשילד, שיממן את כריית הבאר ושלח את פקידיו להפוך את את ראשון לציון למושבת יין וגפנים, הציל את העיירה ממוות. עם זאת, מעורבותו של הברון לא תמיד התקבלה בעין יפה, והמושבה ידעה מרידות אחדות.

בסוף שנות השמונים של המאה ה-19 הוקם במושבה היקב הגדול, ולידו בית חרושת לכוהל ולתמציות בושם, טחנות קמח ועוד - התשלובת התעשייתית הראשונה בארץ, שהייתה גורם חשוב בהתפתחות המושבה. לאחר שגם ענף היין לא הוכיח את עצמו כרווחי, הוכרחו האיכרים לעקור חלק מהכרמים ולנסות במקומם גידולים שונים. כך קמה המושבה השלישית בארץ ישראל (אחרי פתח תקווה וראש פינה), ראשון לציון, מ-17 המשפחות, שהתמודדו עם קשיים רבים. בראשון לציון חובר ההמנון "התקווה" (יש חולקים על כך), ויש לה עוד מספר זכויות ראשונים כמו מקום תפירת הדגל הראשון. בינתיים גדלה המושבה הקטנה לעיר גדולה, שמונה כיום קרוב למאתיים אלף נפש.

את הבניינים העיקריים וההיסטוריים של העיר נוכל למצוא בכיכר המייסדים, שבה שוכנים מגדל המים והבאר הראשונה. ב-23 בפברואר 1883 צעק חיים חיסין ממעמקי הבאר שזה עתה נחפרה: "מצאנו מים!". צבי לבונטין, זקן מייסדי המושבה, מיהר ושילם ארבעים פרנק בעד כוס המים הראשונה. היום מתקיים בבאר הישנה חיזיון אורקולי מרשים.

המוזיאון שבחזיתו פעמון המושבה

המוזיאון שוכן במתחם היסטורי בו שכנו בעבר מבני ציבור של המושבה - בית הרפואות ודירת הרוקח, מרתף עתיק, הפוסטה והקליניקה.

באחרונה שוקם בית המייסד שליט והאורווה שבחצר המשק. המוזיאון מספר בעזרת צילומים, רהיטים, חפצים אותנטיים וחומר ארכיוני מאלף על ראשון לציון - מושבה ראשונה לעלייה ראשונה (1882) ועל קורותיה במהלך 40 שנותיה הראשונות. במוזיאון תוכלו ליהנות מתצוגת בראשית- דרכה ניתן להכיר את חשיבותה של ראשון לציון כבסיס למדינה שבדרך: הדגל שעוצב בדגם הטלית, התקווה שכאן הותאמה המנגינה למילותיו של נפתלי הרץ אימבר, קרן קיימת שהחלה את דרכה במושבה, השפה העברית שחידשה ימיה, כלי הכתיבה, האורקסטרה ועוד... בעלי המלאכה- האומנים שהיו בין החלוצים במושבה על כלי עבודתם ואביזריהם - דמויותיהם עשויות ברוח התקופה וחלקן מלוות בקול. בית הספר העברי הראשון - במרתף שוחזר ועוצב חדר כיתה של בית הספר העברי הראשון בו לימדו ולמדו בעברית.

כאן תוכלו ללבוש תרבוש טורקי ולשמוע קטעים מספר המורים הראשונים. בחדר הפנימי ניתן לעקוב אחר יום כביסה במושבה ולהכיר את כלי הבית והמטבח. לסיום תוכלו ללבוש בגדים ישנים ולהצטלם למזכרת. באולם שורשים- תצוגות מתחלפות וחדרו של אחרון הבילויים מנשה מאירוביץ. כאן מוצב גם אלבום המשפחות הממוחשב- מערכת מולטימדיה בה ניתן לעקוב אחר קורות המשפחות שהיו במושבה בשנים 1882-1922 לתלמידים, חוקרים ובני משפחות. בחצר המוזיאון המטופחת תוכלו להכיר כלי חקלאות ששימשו, את ראשוני האיכרים ולפגוש מבחר עצים עתיקים וחדשים, המשחזרים את ענפי החקלאות האופייניים למושבה. ליד עץ הזית שוחזר מתקן ביתי להפקת שמן זית שהיה בשימוש אנשי המקום. אם תישאו עיניכם למעלה תראו את פעמון המושבה שהיה מזעיק בצילצולו את התושבים בשעת צרה ובאירועים מיוחדים.

בסמוך לכיכר המייסדים אפשר למצוא את גן העיר, שבו ניטעו העצים הראשונים, הפרדס הראשון, ומכאן יצאה הבשורה על הניסיונות בעצי פרי. הגן שופץ ושוחזר בהמשך, וכיום הוא מהווה פינת חמד פורחת עבור תושבי העיר - מזרקות, תעלות מים ואפילו מבנה מעוגל לאורקסטרה של ראשון לציון.

יקב בראשון

סיור ביקב העתיק של ראשון לציון הוא מסע במנהרת הזמן. היקב הוקם בסוף שנות השמונים של המאה ה-19. גידול הכרמים והקמת היקבים בראשון לציון ובזכרון יעקב בתמיכת הברון רוטשילד אמורים היו להוות תשתית כלכלית לקיום המושבות. היקבים היו גולת הכותרת של מפעלי התעשייה לעיבוד תוצרת חקלאית של המושבות.

היקב בראשון לציון היה הגדול שביקבים אלו, ונחשב אז לשני בגודלו בעולם. יקב זה היה, למעשה, תשלובת תעשייתית שכללה מספר ענפים:

  • ייצור יין: יינות רגילים, ליקרים, יין מבעבע וברנדי.
  • חבתנייה: אגף לייצור חביות עץ.
  • בית מלאכה למכונות ומסגרייה.
  • טחנת קמח (בתוך בנייני היקב) שהופעלה על ידי מכונת קיטור שעיקר תפקידה היה לשאוב מים מהבאר.
  • מעבדה שעסקה בחקר תנאי תעשיית היין מבחינה כימית וטכנולוגית.

בשנת 1906 ייסד הברון את אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב, והחכיר לה את היקבים. אגודת הכורמים קיבלה על עצמה לנהל את היקבים ולשווק את היין במסגרת חברת השיווק 'כרמל מזרחי'. חברת שיווק זו, שראשיתה בשנת 1896 בוורשה בשם 'כרמל', הפכה ל'כרמל מזרחי' עם העברת מרכז שיווק היינות לארצות המזרח. בשנת 1957 מכרה משפחת רוטשילד את היקבים לאגודת הכורמים. אגודה זו מאגדת כ-1,500 כורמים מגדלי גפן ליין, רוכשת את כל יבול ענבי היין של חבריה, ו'כרמל מזרחי' משווקת את היין בארץ וברחבי תבל. אגודת הכורמים קולטת 70% מסך כל ענבי היין של מדינת ישראל, שהם כ-30,000 טון לשנה. יינות 'כרמל מזרחי' נודעים באיכותם ברחבי העולם. היקבים, המייצרים מדי שנה כ-35 מיליון בקבוקי יין מסוגים שונים, נחשבים לגדולים ומכובדים במושגים בינלאומיים.

מוזיאון היקב

היקב בנוי בשיטת בנייה צרפתית, ומכיוון שכמעט לא נשארו בעולם יקבים הבנויים בטכניקה זו משומר הבניין ולא חלו בו שינויים ותוספת בנייה. הביקור ביקב כולל סיור מודרך ברחבי המפעל, המציג היסטוריה של היקבים מהבקבוק הראשון עד ליקב הגדול ביותר בישראל; תכנית אור קולית - 'מענבים ליין'; ייצור היין בתקופה העתיקה - סיור בגת משוחזרת מהתקופה הישראלית הקדומה, ודריכת ענבים בגת (רק בתקופת הבציר, ובתיאום מראש); סיור בעקבות תהליך ייצור היין - בורות לקליטת ענבים, סיור במרתפי היקב, וביקור בבקבוקייה (מערכת מילוי בקבוקים משוכללת); טעימת יין וקבלת שי - בקבוקון יין או מיץ ענבים.

הביקור ביקב כולל סיור מודרך ברחבי המפעל, המציג את היסטוריית היקבים, תכנית אור קולית, ייצור היין בתקופה העתיקה, טעימת יין וקבלת שי.

פעילויות באתר: היקב מציע תכניות מיוחדות לקבוצות מאורגנות, ימי עיון והרצאות. יש במקום ספרייה. כדאי לבקר גם במוזיאון לתולדות ראשון לציון, במסלול 'שביל ראשונים', ולצפות בחזיון האורקולי בבאר המושבה.

  • כתובת: רחוב היקב 25
  • שעות הפתיחה: ראשון-חמישי בשעות 8:00-16:30 (משך הביקור: שעה וחצי) | טלפון: 03-9488888/9.

גבעת האירוסים בראשון לציון

אירוס הארגמן הוא אחד הפרחים הגדולים והמרשימים בארץ, בן למשפחת אירוסי ההיכל. שיא פריחתו בשבוע שני-שלישי של פברואר. לרוע מזלו, גדל פרח זה על גבעות כורכר ואדמת חמרה במישור החוף - בשטח המאוכלס ביותר בישראל, ולכן, בגלל בנייה צפופה, הוא נעלם ממקומות רבים.

כיום נותרו כמה שטחים קטנים בהם שרד הפרח: בנתניה, בשמורת האירוסים שליד שכונת קרית נורדאו, בשפך נחל פולג ליד מכון ווינגייט ובגבעות כורכר באזור ראשון לציון ונס ציונה.
נס ציונה- רכס בית עובד: באזור ראשון לציון-נס ציונה ישנן מספר גבעות כורכר, עליהן ניתן עדיין לראות פריחה מרשימה ביותר של אירוס הארגמן. כדי שאירוס הארגמן ימשיך להתקיים, יש לשמור על רצף גיאוגרפי בין גבעות האירוסים השונות, המאוימות על ידי תכניות רבות של בינוי ופיתוח. החברה להגנת הטבע, פורום גבעות הכורכר ותושבי האזור פועלים מזה זמן רב לשמירה על רצף בין גבעות הכורכר, שיאפשר לאירוס הארגמן ופרחי בר אחרים להתקיים וישאיר לתושבי המרכז קצת טבע 'מתחת לאף'.

בשמורת הטבע של אירוס הארגמן, שפריחתו היא בחודשים פברואר מרץ, ניתן לראות שריד יפיפה לטבע באמצע הרצף העירוני של ראשון - נס ציונה – רחובות. הכניסה לשמורה מכיוון ראשון היא משביל שיוצא בין תחת הדלק גן הוורדים וגן האירועים אשר בצומת גן הורדים. אם אתם רוצים קצת לצאת לשאוף אויר באמצע היום, לצאת לטייל עם הכלב או סתם להרגיש את הטבע ללא הצורך לנסוע שעות בפקקים אתם יותר ממוזמנים לגבעת האירוסים.

אם תסתכלו דרומה מגבעת האירוסים תוכלו לראות את גבעת התור ועליה מגדל מים ועצי פיקוס. כדאי לרדת דרך הפרדסים ולטפס על הגבעה (כרבע שעה הליכה). קל לראות את הבניה הטריה בין גבעת האירוסים לגבעת התור שהיא כתוצאה מלחץ של יזמים וקבלנים. למזלנו, המאבק של הגופים הירוקים על גבעת התור הצליח ועליה לא יבנו. 

 

חוות דעת על ראשון לציון

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...