בעלי חיים

סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים

401 בעלי חיים (עמוד 9)

צלבגב

סוג שתפוצתו משתרעת מצפון-אפריקה עד מרכז אסיה. ייחודי לו ציור דמוי צלב לבן או X, המסורטט על גביח האוכפית. המין שבתמונות הוא צלבגב השפלה (Dociostaurus curvicercus) . זהו מין השולט בשפלה, שוכן לרוב בין צ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

שפרירית שטוחת רגל

(מידע באדיבות בןבן) אחת השפריריות הנפוצות ביותר בכל חלקי הארץ. 28-38 מ"מ אורך. הזכר לבנבן או כחלחל חיוור עם ציור שחור על החזה. הנקבה חומה אדמדמה. אצל שניהם הרגליים שטוחות, מכאן שמם. אחרי ארוחת בוקר דש

עורב חום-עורף

אורכו 48-56 ס"מ. מוטת כנפיו 103-120 ס"מ. דוגר במדבריות ובערבות צחיחות, נצפה לעיתים מסייר בהרים ובקניונים במדבר, אך איננו עוף הררי. יציב. זהיר וחששן. בונה את קינו בצמרת עץ, על עמוד חשמל או על דרגש סלע

אזור: צפון הנגב, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

קורמורן גמדי

אורכו 45-55 סמ. מוטת כנפיו 75-90 סמ. מקנן במושבות ליד מקווי מים מתוקים ושפכי נהרות עם צומח עשיר. לעיתים בקבוצות צפופות. עומד על ענפים או קנים. בישראל: בשנות ה-50 נכחד מהארץ. החל מסוף שנות ה-80 חז

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, ים המלח ומדבר יהודה, כרמל, רמות מנשה

כחול חזה

ציפור ממשפחת הקיכליים, צבעה חום אפור. לזכר חזה כחול עם שוליים ערמוניים. חולף וחורף בישראל, ניזון בחרקים

דרור הירדן

דרור קטן המצוי בישראל לאורך בקעת הירדן ובדרום הגולן, אינו מלווה את האדם בניגוד לשאר בני סוגו המצויים בישראל, אלא חי באיזורים מדבריים. יציב

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, ים המלח ומדבר יהודה

מניפנית גלילית

צבעה אפור עד אפור כהה, על הגוף פזורים כתמים קטנים בצבע לבן עד אפור. מצויה בצפון הארץ, חיה על סלעים וניזונה בחרקים כשאר בני סוגה. פעילה ביום

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי

חטוטרית קורח

חיפושית ממשפחת השחרוריתיים, על החזה הקדמי והכנפיים מופיעים חודים וחטוטרות ומכאן שמה. גופה של חיפושית זו מכוסה קורים דקיקים עם הגיחה מהגולם, ואליהם נדבקים גרגרי חול קטנים המקנים לה צבע חולי בהיר

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים

קיווית מצויצת

הקיווית המצויצת הוא חופמאי קטן, המתייחד בציצית ארוכה מראשו. הבטן לבנה, החלקים העליונים שחורים ובעלי ברק מתכתי ירוק-סגול. הצוואר, הציצית וקדמת הפנים שחורים. על הלחי עובר פס שחור. בתעופה ניכר

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, שומרון

זנבן ערבי

הזנבן הוא ציפור שיר חברותית החיה בלהקות. נפוצה בדרום הארץ ובערבה. מזונו חרקים וחומר צמחי. הזנבן מבלה חלק גדול מזמנו על הקרקע. התנהגותו החברתית המורכבת של הזנבן היתה במרכז מחקרו של פרופסור אמוץ זהבי בש

אזור: מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, ים המלח ומדבר יהודה

כוס החורבות

כוס החורבות, מהקטנים שבדורסי הלילה של ישראל, ניזון בעיקר בחרקים, וגם בציפורים קטנות, דו חיים וזוחלים קטנים שהוא צד מעמדות תצפית. פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה, אך נצפה פעיל גם ביום. תכופות נר

כסופי רב פסים

הביא: אריאל אסף דוד והצרעה והעכביש הוא שמו של משל מפי חז"ל, המופיע במדרש אלפא ביתא דבן סירא. מוסר ההשכל הוא שאין לפקפק בתועלת הבריאה ולתמוה על מעשי הבורא. באחד הימים ישב בגנו דוד המלך לעתיד, וראה צרעה

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים

תהלוכן האלה

מידע כללי זחלי "תהלוכן האלה" אוהבים בעיקר את האלה הארץ ישראלית את האלה האטלנטית אך לעיתים נראים גם על אלת המסטיק. הזחלים בוקעים בחורף וכשקר הם יושבים בקבוצה בקצה ענף ואחר-כך הם מסתובבים ואוכלים א

סטירית משוישת

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל תאור: פרפר בינוני הנפוץ רק במזרח הים התיכון מדרום תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני, בחודשים אפריל עד יוני. מוטת כנפיו כ- 55 ממ. מקים דו

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, צפון הנגב, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן

צוצלת (תור הצוצלת)

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

נץ מצוי

אורך הזכר 29-34 ס"מ, הנקבה גדולה במעט ואורכה 35-41 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 58-65 ס"מ, וזו של הנקבה 67-80 ס"מ. דוגר ביערות, גם בקרבת ישובים; לעיתים בחלקים צפופים של פארקים גדולים. ניזון מציפורים קטנות. מקנ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

איזופיה שמנמונת

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, חרמון, גולן ואצבע הגליל, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, מרכז הנגב והמכתשים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

נימפית הבוצין

מוטת כנפיו 30-35 ממ. מין הנפוץ בחבל הים תיכוני בחודשים מרץ-אוגוסט. הנקבה מטילה את ביציה בקבוצות על הבוצין והלוענית. מקים מס' דורות בשנה

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

תפר

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים

סרבולן אפור

עכביש ממשפחת הסרבולניים (Eresidae), הבונה מטווה משפכי. צבע הזכר צהוב-שחור מצויר בדגם יפה. הנקבות גדולות וצבען כהה (שחור, אפור או חום כהה), והן גדולות בהרבה מהזכרים. המטווה עשוי מקורים צמריים ונבנה לרו

צבי הנגב

צבי הנבדל מקרובו צבי ארצישראלי באוזניו הגדולות והמופשלות לצדדים, בחוסר בפס צד כהה ובצורת קרניו. מצוי באפיקי וואדיות בנגב ובנופים יובשניים עם כיסוי צמחי

אזור: מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

חופרן

משפחת החופרניים שייכת לסדרת העכשובאים. החופרנים הם עכשובים כבדי גוף, בדרך כלל צבעם כהה, והם אופייניים לאיזורים מדבריים וחוליים. בני משפחה זו חיים במחילות שהם חופרים, ומכאן שמם. ככל בני הסדרה

לבנין משויש

מתקפת פרפרים בעין גדי כתב גיל ברנר כל מי שטייל השבוע (סוף חודש יוני 2009) בשמורת נחל דוד ודאי שם לב לאלפי פרפרים לבנים  המרחפים בעליזות מעל מקווי המים והצמחייה בשמורת עין

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

שדמן ישראלי

המין השכיח ביותר בשטחים שהצומח שלהם נמוך וצפוף. סימונו הייחודי: על הצד הפנימי של הקולית האחורית נמשכות 2-3 חגורות כהות, מלוכסנות

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

בז נודד

אורך הזכר 38-45 ס"מ, אורך הנקבה 46-51 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 89-100 ס"מ. מוטת כנפי הנקבה 104-103 ס"מ. אוכלוסיותיו התמעטו באופן דרסטי באמצע המאה ה-20 עקב הרעלות וציד, אך מאז חלה התאוששות. דוגר בחופים

אזור: גליל עליון וגליל מערבי, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

חוויאי הנחשים

אורכו 69-72 סמ, מוטת כנפיו 162-178 סמ. מקייץ מסוף מרס ועד אוקטובר, חורף באפריקה, לא שכיח בארץ, כ - 4000 זוגות דוגרים באזור, רובם בדרום-מערבו. דוגר בעיקר בנופים פתוחים ויבשים, עם הרים ויערות מפוזרים, ב

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

מגלית איסופיה

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

עוזיה

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת