אלת המסטיק - תעודת זהות
משפחה: אלתיים
"בני דודים": אלה ארץ ישראלית, אלה אטלנטית, אלת הבוטנה ("פיסטוק"), מנגו, אוג מצוי.
מולדת: אגן הים התיכון
מאפיינים: בן שיח נמוך. העלים מסועפים לעלעלים ומכילים שמן אתרי שריחו כריח מסטיק. הפרחים ירקרקים, קטנים ואינם בולטים. הפרי מאדים בהבשלה. פרחי הזכר והנקבה מתפתחים בצמחים נפרדים (צמח דו ביתי).
ריבוי: ההאבקה נעשית על ידי הרוח. הזרעים מופצים על-ידי בעלי-חיים.
שימושים ופולקלור: האלה נפוצה בחורש הים תיכוני ובחולות שפלת החוף. בעבר שימשה לצחצוח שיניים ובתעשיית המסטיק.
עצי האלה ככלל והסוג הנקרא אלת המסטיק בפרט משמש להכנת שרף הנקרא מסטיקא . שרף זה משמש בתור תבלין, סם מרפא וחומר גלם לתעשייה. המסטיקא משמש גם להסמכה של מאכלים מזרחיים.
האלה בתנ"כ
על אבשלום בנו של דוד מסופר שרכב ביער וראשו נתפס בסבך האלה הגדולה, הפרדה שעליה רכב המשיכה בדרכה, והוא נשאר תלוי בין שמיים וארץ. לבסוף באו לוחמי דוד והרגו אותו. הפרשנים חלוקים אם האלה המקראית היא האלה האטלנטית, או אלה ארץ-ישראלית. האלה האטלנטית היא הבסיס להרכבת אלת הבוטנה - הפיסטוק חלבי. יעקב שלח מנחה למצרים, שהכילה שישה מינים שמתקיימים גם בעיתות בצורת, אחד מהם הבוטנה. וכך כתוב: מעט צורי, ומעט דבש, נכאת (מיני שרף), ולוט (אולי הלוטם), בטנים ושקדים.
איך מבחינים בין האלות:
אלת המסטיק - אלת המסטיק היא למעשה שיח ירוק עד, ולא עץ. היא נפוצה באזורים הנמוכים של החורש הים-תיכוני. העלים מנוצים, גלדניים, מספר העלעלים זוגי. העלים והענפים מכילים שרף הנוטף מהעץ לאחר פציעה. מהשרף הזה הכינו חומר לעיסה, ומכאן שם השיח.
אלה ארצישראלית - עץ גדול, נשיר חורף, נפוץ בחורשים הים-תיכוניים. בשלכת ובעונת הלבלוב מעניקה האלה הארצישראלית גוונים אדומים לחורש. העלים מחודדים ומספרם זוגי. לרוב יש לעץ צורת שיח, עקב כרסום בעלים החיים.
אלה אטלנטית - עץ גדול ממדים, נשיר חורף, צומח באזורים הערבתיים של ישראל, בשולי החורש הים תיכוני: מזרח הגליל העליון והגליל התחתון, ממזרח להרי יהודה ובשפלת יהודה (פארק בריטניה). אוכלוסייה מעניינת נותרה גם באזורים הרמים של הר הנגב. הענפים בשלכת יוצרים מראה סבוך. על עצי אלה אטלנטית מרכיבים בנגב את האלה האמיתית (פיסטוק). העלים מנוצים, מסתיימים בעלעל יחיד. עלי העץ מפתחים עפצים דמויי אלמוג. ציר העלה בעל כנפיים קרומיות.
הדרך הקלה להבחין בין האלה הארץ ישראלית ובין האלה האטלנטית, היא לפי מספר העלעלים בציר העלה. בעוד שלאלה הארץ ישראלית יש מספר זוגי של עלעלים, מסודרים זוגות זוגות, הרי שלאלה האטלנטית יש מספר אי זוגי, ובקצה, נבחין בעלעל בודד.
אגדה - איך הצילה אלת המסטיק את משה?
כתבה רותי ריכטר - מתוך הספר ארץ ירוקה שלי
כשירדו בני ישראל למצרים לקחו עמם זרעים של אלת המסטיק, כי האלה שימשה ברפואה, ובני ישראל ידעו שאינה גדלה בר במצרים.
לימים גזר פרעה להמית כל בן בכור שנולד לבני ישראל, ושוטרי המלך נהגו לפקוד במפתיע את בתיהם של בני ישראל ולחפש את הילודים הבכורים כדי להמיתם.
הניחה מרים, אחות משה, את אחיה התינוק בתיבת עץ קטנה מצופה בגופר, ריפדה אותה בענפי אלת המסטיק שגידלה ליד ביתה, והניחה בתיבה את אחיה הקטן. אחר כך ירדה אל היאור, והשיטה את התיבה במים הזכים והשקטים.
מולל התינוק בידיו עלים אחדים שתלש מענפי האלה, וריחה פשט ליד היאור, כי נשא רוח הערב את הריח הנעים למרחוק.
עמדה מרים בסבך הגדה, וצפתה מרחוק באחיה התינוק, השט לבדו בסירה. הקטנה. דמעות שטפו את פניה, והיא התפללה לאלוהים שאישה טובה תמצא את התיבה ואת משה הקטן הישן בתוכה, ותאמץ אותו לבן.
בערב, כשיצאה בת פרעה לשוח עם חברותיה ושפחותיה ליד היאור, עלה לפתע באפה ניחוח נעים. היא הלכה בעקבותיו, כי קיוותה למצוא צמח בושם שלא הכירה, אך במקומו מצאה בסבך הגדה את התיבה המרופדת בענפי אלת המסטיק ואת התינוק הישן בתוכה שנת ישרים.
בירכה בת פרעה את ענפי האלה הריחניים שהביאו אותה אל משה, ולקחה את התינוק כדי שיגדל בביתה עם שאר ילדיה. היא קישטה בענפי האלה את מיטת התינוק, ומאז ליוו ריחות האלה את משה בכל אשר הלך.
כשמת משה ונקבר בהר נבו, קישטו שיחי האלה את קברו המשקיף מראש ההר אל הארץ המובטחת, והם שומרים על הקבר עד היום הזה.
