כל המידע על מרווה דגולה
צמח עשבוני נמוך המגיע לרוב לגובה של 30-20 ס"מ. הצמח נובט בראשית החורף ולאחר תקופת גידול שבה מתפתחים העלים מתחילה פריחה בפברואר. עמוד התפרחת מזדקר מהעלים שבבסיס הצמח ונושא כמה עשרות פרחים שצבעם לילך בהיר. כל פרח יוצא מחיק חפה (עלה מלווה פרח) ומבנהו דו-שפתני. כמו בכל מיני המרווה, יש בפרח רק שני אבקנים, בניגוד למרבית הסוגים האחרים במשפחת השפתניים שלהם 4 אבקנים. כל אבקן מפוצל ל-2 זרועות, כאשר התחתונה מביניהם חסרת אבקה ומשמשת כדוושה המניעה את הזרוע העליונה המכילה את האבקה כמנוף כאשר דבורה מבקרת לוחצת עליה. האבקה משתחררת על גב הדבורה המבקרת.
הסימן המובהק ביותר של מרווה דגולה הם ה"דגלים" - קבוצת עלים סגולים המתנוססת בראש עמוד התפרחת ומהווה את איבר הראווה של הצמח המבליט אותו לעין החרקים המאביקים ו"מאותת" להם על מיקום הפרחים המכילים גמול של צוף ואבקה. שם המין ניתן על שם הדגלים הללו . בשדה מוצאים לעתים גם צמחים חסרי דגלים.
הפירות של מרווה דגולה הם 4 פרודות המתפתחות בתוך גביעי הפרחים שנשארים על עמוד התפרחת גם אחרי שהפרחים נובלים. במשך הקיץ הגביעים מתייבשים ומתכופפים כלפי מטה כשהם צמודים לגבעול התפרחת היבש וסוגרים על הפרודות. גשמי החורף הראשונים מרטיבים את הגבעולים ואת גביעי הפרי, ובעקבות ההרטבה הגביעים מזדקפים ועוברים לעמדה אופקית (מאונכת לגבעול). הפרודות שבתוך הגביע נרטבות, מתכסות בריר, מחליקות החוצה ונופלות לקרקע הרטובה. הריר מסייע להם בשמירה על סביבה לחה לקראת הנביטה ומצמיד אותם אל המצע.
