תורמוס ארץ-ישראלי

חודשי פריחה

ינו' פבר' מרץ אפר' מאי יונ' יול' אוג' ספט' אוק' נוב' דצמ'

מידע כללי

בארץ גדלים כמה מיני צמחי תורמוס ממשפחת הפרפרניים. הידועים שבהם: התורמוס התרבותי, צמח מספוא שזרעיו נאכלים לאחר שרייה במים; תורמוס ההרים (תורמוס כחול), מפרחי הבר היפים של הארץ, הפורח בכחול עז במשטחים מרהיבים במספר אתרים בסוף החורף ובראשית האביב; תורמוס ארצישראלי, הדומה לתורמוס ההרים אך נבדל בפרחי הכותרת שצבעם תכלת עד סגול בהיר - לבנבן.

אגדה

על מיני התורמוס מתרבים היטב באדמות תחוחות ועמוקות, תכונה שנוצלה לטהר את הארץ מטומאתה בימי המשנה, וכך היה המעשה:

העיר טבריה נוסדה בתחילת המאה הראשונה על ידי המלך הורדוס אנטיפס בנו של המלך הורדוס הגדול, על שרידי העיר ר?ק?ת ובתחום בית הקברות של העיר ח?מ?ת. היהודים, שהקפידו מאוד בנושאי טומאה וטהרה, סירבו להתיישב בעיר החדשה זרועת הקברים, ובעיקר הרחיק הדבר את הכוהנים. חלק מהתושבים הובאו למקום מבין תושבי הערים הסמוכות בעל כורחם, וחלק נמשכו אליה בגלל זכויות מיוחדות והטבות חומריות שהעניק המלך, אך העיר עמדה בטומאתה שנים רבות.

בתקופת גזירות השמד של הקיסר אדריאנוס, נגזר גזר דין מוות על רבי שמעון בר יוחאי. נמלט רשב"י עם בנו אלעזר ונחבאו במערה שלוש עשרה שנה. בשל העובדה ששכנו בעפר תקופה כה ארוכה, התכסה גופם בשחין. עם תום הגזירות יצאו ממחבואם וירדו אל חמי טבריה כדי להירפא ממחלתם. ואכן, הועילו להם חמי המרפא ושב בשרם כבראשונה.

שמח רשב"י, ורצה לגמול לתושבי המקום כדבר הפסוק: "אדם צריך להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנו". שחו לו תושבי טבריה על מצוקתם- טומאת הקברים שאינם מצליחים לבערם.

החליט רשב"י לטהר את טבריה מטומאתה. יצא וזרע זרעי תורמוס בכל המקומות החשודים כקברות. בכל מקום שאדמתו הייתה קשה לא נבט התורמוס, ובכל מקום שהיה בו קבר ואדמתו תחוחה ומלאה רקב- מצח התורמוס ושגשג.

כך איתר רשב"י את המקומות הטמאים וסימן אותם, ואחר הוציא עם בני טבריה את עצמות המתים, וקברם בבית קברות חדש הרחק מתחום העיר. טבריה טוהרה והייתה כשרה להתיישבות כל בני ישראל.

היה בטבריה שומרוני אחד שונא ישראל שרצה להכשיל את מפעלו של רבי שמעון, לפגוע בכובדו ולמנוע את ישובה של העיר ביהודים רבים. לקח גופת מת והטמינה במקום שטיהר אותו רשב"י. אחר קרא לאנשים, הראה להם את הקבר ואמר: "ראו נר, כיצד טיהר רבי שמעון זה את טבריה!". צפה רשב"י את מעשה הנבלה של השומרוני ברוח הקודש, בא למקום בו הוטמן המת ואמר נוכח פני כל הקהל: "גוזר אני על העליון (השומרוני) שיירד, ועל התחתון (המת) שיעלה". מייד נבלע השומרוני באדמה והמת עלה על פניה והרחיקוהו משם.

בעקבות טיהורה הפכה טבריה לעיר ואם בישראל, מושב הסנהדרין ומרכז חוכמה ותרה. ובעקבות המעשה הזה הפך התורמוס לצמח חביב על בני ישראל. בעזרתו יכלו לטהר את כל המקומות החשודים בטומאה, ומשמרות הכוהנים התיישבו בהם, וכך הורחב תחום ההתיישבות של היהודים למורת רוחם של הגויים שונאי ישראל, ולכן אמרו על התורמוס: "התורמוס מקטע את רגליהם של שונאי ישראל".

היפה והמרהיב בין התורמוסים הוא כאמור התורמוס הכחול, שאת משטחי הפריחה שלו ניתן לפגוש בתל שוכה שבעמק האלה, בנחל תבור ולאורך כביש ואדי מילק (בעיקר בין בת שלמה לאליקים).אם מסתכלים מקרוב על הפרחים, אזי ניתן לראות כי בפרחים שטרם בוקרו והם זמינים להאבקה, במרכז המפרש כתם לבן, היוצר שבירת צבע על הרקע הכחול.
לאחר ההאבקה הכתם מתכהה והופך לבורדו

כתבה

מאת עודד פורת / מנהל חינוכי מדרשת הגולן, מתוך מקור ראשון

אחד מהדברים המופלאים בארץ הוא המרחק הגיאוגרפי הקצר שבין יחידות אקלים שונות בתכלית. אתה נוסע כמה עשרות ק"מ בלבד, וכבר עברת ממדבר לאזור של חורש ים תיכוני. כך, חובבי פרחים יכולים לראות די בקלות את הפרח האהוב עליהם כבר בהופעת הבכורה שלו, גם אם הם מתגוררים באזור שבו הפרח לא נוהג להופיע בימים אלו.

אחד הפרחים המרהיבים שכבר מתחיל להופיע הוא תורמוס ההרים. התורמוס הסגול-כחול מופיע במרבדים מרהיבים במספר אתרים בארץ. שיא פריחתו בשנה ממוצעת מבחינה אקלימית הוא בשלהי חודש פברואר ובתחילת חודש מארס, אז אפשר לראותו פורח בריכוזים מרשימים בנחל תבור ובשולי כביש אליקים- פרדיס (כביש 70). כדאי לרשום ביומן.

בכל מקרה, קיבלנו כרטיסים להופעות טרום הבכורה של התורמוס. כדי להגיע לאתר הצפייה יש להגיע לחמדת, הנמצאת בבקעת הירדן.

היישוב חמדת נוסד לראשונה בשנת תשל"ט (1979) כהיאחזות נח"ל בשם יבוק, אשר הפכה לאחר זמן קצר לקיבוץ של השומר הצעיר והצופים. עקב תנאי המחיה הקשים במקום, בעיקר בחודשי הקיץ, ננטש הקיבוץ לאחר זמן קצר והועבר לצבא, אשר הפקיד את השמירה על המקום, שוב, בידי גרעיני הנח"ל. במקביל, הוחלט בשנת תשנ"ז (1997) לאזרח מחדש את המקום בעזרת גרעין של תנועת אמנה. הראשונים שהגיעו למקום היו תלמידי המכינה הקדם צבאית שבעלי, שלמדו במקום והתחלפו ביניהם, ולאחר שלושה חודשים הוקמה מכינה עצמאית בשם "חמדת יהודה".
כיום מתגוררות בישוב כ-30 משפחות, ובנוסף אליהן לומדים במכינה הקדם צבאית כ-60 תלמידים. כמו כן מתארחות ביישוב שבע משפחות ממפוני שירת הים שבגוש קטיף, המתעתדות לבנות את ביתן בהיאחזות הנח"ל לשעבר משכיות.

כיצד מגיעים? נוסעים על כביש אלון הנמצא ממערב לכביש הבקעה, ו-15 ק"מ דרומית לצומת מחולה, פונים מזרחה לעבר היישוב. במקום נמצא שלט המכוון לחמדת. נוסעים כ-2 ק"מ, וחולפים על פני מחנה פלס. היישוב נמצא בלב שמורת הטבע אום-זוקא, שבה נמצאים גם הנחלים תלכיד ופיראן שהפכו בעקבות השיפור במצב הביטחוני באזור למסלול חדש ופופולרי בקרב קהילת מיטיבי הלכת. אבל אנחנו פה בעניין של הפריחה, ולא כל כך של ההליכה. כדי להגיע לתורמוסים ניסע משער הכניסה ליישוב אל מגרש הכדורגל הנמצא במורד הכביש הראשי, נחנה את כלי הרכב, ונלך ברגל כ-5 דקות על דרך העפר המסתעפת מעט לפני המגרש לכיוון השמורה.

התורמוס המתורבת שימש בעבר מאכל עניים. במסכת שבת, במשניות העוסקות בעניין פינוי דברים שהם בגדר מוקצה, נאמר: "והתורמוס מותר לפנותו מפני שהוא מאכל לעניים". ואכן, עד היום ניתן לראות בצידי כביש הבקעה ובשווקים בערים הערביות רוכלים המציעים למכירה את גרעיני התורמוס. בספרו של ניסים קריספיל "ילקוט הצמחים" מובא שבזמן מלחמת העולם הראשונה התורמוס נעשה מאכל פופולרי, בשל המחסור הכללי ששרר אז בארץ, בעקבות ריכוזי הצבא התורכי שחמסו מכל הבא ליד וכן בשל פשיטת להקות ארבה על שדות הארץ.

זרעי התורמוס מכילים חומרים מרים ורעילים, וכדי לבטל את השפעתם יש לבשלם במים. במסכת ברכות אנו מוצאים שיש לשלוק את גרעני התורמוס שבע פעמים על מנת לבטל לגמרי את השפעת המרירות. זרעיו של הצמח עגולים וגדולים, ולכן שימשו בעבר מאכלי אבלים, על פי המנהג לאכול מאכלים עגולים, כטבע העולם. התורמוס גם מוכר כצמח מרפא, וסגולותיו הרפואיות מתוארות על ידי הרמב"ם ובכתבי אסף הרופא.

הסיפור המעניין ביותר על סגולות התורמוס מובא בבראשית רבה: מעשה ברבי שמעון בר יוחאי שטבל בכנרת לאחר יציאתו מהמערה, וכדי להכיר טובה על כך פנה לאנשי טבריה ושאל האם יוכל לעשות דבר מה לרווחתם. תושבי טבריה סיפרו לו שישנם אזורים בעיר החשודים בטומאת מת וצריך לטהרם. ר' שמעון זרע בשטחים החשודים זרעי תורמוס, ובמקומות שבהם נקברו מתים צמחו התורמוסים בגלל הריקבון שבקרקע, וכך טיהר את טבריה לשמחת תושביה.

אנשי חמדת עורכים סיורים מיוחדים בשמורת התורמוסים של היישוב, ממנה ניתן לצפות אל נופי הבקעה והרי הגלעד. למיטיבי הלכת שבינינו, היישוב מציע גם סיור מודרך בנחלי תלכיד-פיראן. לפרטים: שלומית 052-6230428.

חוות דעת על תורמוס ארץ-ישראלי

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...

דיווחי הפריחה האחרונים שהתקבלו על תורמוס ארץ-ישראלי

  • תאריך הדיווח: 19/03/2017
    מיקום: בית העלמין גני אסתר ראשון לציון
    הערות: בשדה שבין החלקה הצבאית לחלק שבו יש קבורה בקומות יש עשרות תורמוסים
  • תאריך הדיווח: 10/03/2017
    מיקום: שמורת חרוצים
  • תאריך הדיווח: 06/03/2017
    מיקום: שדרות תשח
    הערות: צריך לחצות את דרובין בהליכה מערבה על תש"ח ומעט לאחר פינת הרחוב מימין יש כמה עשרות פרטים
  • תאריך הדיווח: 05/03/2017
    מיקום: מחלף בני דרור
    הערות: הגישה דרך החניה של קניון דרורים
  • תאריך הדיווח: 27/02/2016
    מיקום: שדרות תש"ח ראשל"צ
    הערות: המוני פרחים לכל אורך הרחוב
  • תאריך הדיווח: 14/02/2016
    מיקום: חרבת שרישה
    הערות: עדיין לא מרבדים; אבל פריחה מרשימה ויפה מאד.
  • תאריך הדיווח: 04/04/2015
    מיקום: שמורת בני ציון
  • תאריך הדיווח: 06/03/2015
    מיקום: סתריה (יער נען)
  • תאריך הדיווח: 05/03/2015
    מיקום: שכונת רמז ראשון לציון
    הערות: מרבדים יפהפיים משני צידי שדרות תש"ח, בין רח' דרובין לרח' רמז
  • תאריך הדיווח: 13/05/2014
    מיקום: יער נתניה
  • תאריך הדיווח: 30/03/2014
    מיקום: בית אליעזר דרום
לכל דיווחי הפריחה של תורמוס ארץ-ישראלי