כל המידע על אירוס הסרגל

אירוס הסרגל הוא צמח אנדמי לארץ ישראל ויש הרואים בו תת מין של אירוס הלבנון. הצמח נקרא על שם אלת הקשת בענן היוונית הנקראת איריס. בתלמוד נמצאה המילה "אירוס" פעם אחת כשם של צמח והוחלט לאמץ שם זה לצמח. אירוס הסרגל משתייך לרשימת "המינים האדומים" שנמצאים בסכנת הכחדה, וכיום נעשים מאמצים לשמרו ואף להרבות אותו בצורה מלאכותית על מנת שלא יעלם.

אירוס הסרגל הוא גיאופיט המשתייך למשפחת האירוסיים. הצמח ייחודי (אנדמי) לאזורנו ונחשב לנדיר במיוחד. הוא נכלל בספר האדום כאחד מ- 114 מינים הנמצאים בסכנת הכחדה וניתן למצוא אותו באיזורים הרריים ברחבי הארץ: הרי יהודה, שומרון, גליל תחתון ובהר חברון. הצמח נדיר למדי בדרום הגולן וברמות מנשה ובגליל העליון הוא נדיר ביותר (נחל עמוד, נחל בית העמק). באזורים הללו והוא מוחלף שם על ידי מין אחר – אירוס הלבנון, שדומה לו מאוד. בחרמון ובצפון הגולן יימצא רק אירוס הלבנון.

כיצד ניתן לזהות את הצמח?

אירוס הסרגל הוא גיאופיט בעל בצל תת-קרקעי ולכן לא רואים אותו עד ליציאתו החוצה. גובה צמח הוא 10-20 סניטמטרים והוא בגבעול נושא פרח אחד. עליו הם בצורת סרגל והם מחודדים בקצה, מרובעים בחתך רוחב, וארוכים בדרך כלל מהגבעול עם הפרח. צבע הפרח הוא תכול וקוטרו 3.5 – 4.5 סנטימטרים. כמו לכל פרחי האירוס לפרח 6 עלי כותרת: השלושה החיצוניים הגדולים והצבעונים ביותר מפושקים הצידה כלשונות ומכונים שפיות, והשלושה הפנימיים זקופים, צרים יותר וקצרים וצבעם תכלת אחיד. שלושה עמודי העלי זקופים מעל השפיות ומפוצלים בראשם, גם הם בצבע תכלת. ההבדל העיקרי בין אירוס הסרגל לאירוס הלבנון היא השפית.

השפית באירוס הסרגל ארוכה יותר וצרה יותר, צבעה תכלת עם דגם מקווקו תכול וקרין צהוב בולט במרכזה ככרבולת מסולסלת השפית באירוס הלבנון קצרה יותר ורחבה יותר, צבעה תכלת עם דגם מקווקו תכול וכתמים ארגמניים כחולים על הרקע של העורקים. הפס הצהוב במרכזה אינו בולט ככרבולת.בגליל העליון אפשר למצוא בני כלאיים בין שני המינים