סירה קוצנית

הסירה הקוצנית. למה סירה? כי הפרי האדום מזכיר סיר חרס אדום. הסירה ידועה כמשמשת לבערה, למרות שהיא רטובה. כשהיא דולקת הענפים והפרי יוצרים קול פצפוץ מוזר, או כמו שכתב קוהלת: "כי כקול הסירים תחת הסיר, כך צחוק הכסיל".  

הסירה הקוצנית ידידת האדם

מאת רותי ריכטר - מתוך הספר "ארץ ירוקה שלי" ספרית מעריב 1987

כשגלו בני ישראל מארצם  לאחר חורבן בית המקדש, היו ביניהם גם נער קטן ואימו. שנתיים ימים ישבו בנכר והתגעגעו לביתם הישן. האם חלתה מרוב געגועים לנחלתה ולארץ מולדתה, ומדי פעם, לאחר שאכלה מזונות מתוקים, הייתה  נתקפת חולשה ומתעלפת.

אמרה האם לבנה: "מכירה אני צמח בהרי הכרמל וסירה קוצנית שמו. אם אוכל לחלוט לי משקה משורשי הצמח, אבריא ולא אתעלף עוד."

יצאו הנער ואימו לדרך נדודים ארוכה ומייגעת, וכעבור חודשים אחדים חזרו אל נחלתם ההרוסה ואל ביתם החרב. המראה שנגלה לעיניהם היה עצוב ומדכא, כי אש המלחמה, שכילתה את הצמחים מסביב לבית, הותירה את עקבותיה באדמה החרוכה, ורק מעט שיחי סירה קוצנית נמוכים ועלובים קישטו את החצר השוממה.

 התבונן הילד בשיחי הסירה הנמוכים ושאל את אימו: "האם לצמח מכוער זה התגעגעת בנכר?! והרי עלוב מראהו, וקוציו דוקרניים ומפחידים."

"ילדי היקר, עוד תלמד להכיר את הסירה ולאהוב אותה," אמרה האם וחייכה.

לאחר שנחו מעמל הדרך, רצה הילד לטאטא את הבית כדי שיוכלו לגור בו, אך לא נמצא לו מטאטא מתאים.

"איך אטאטא את הבית בלא מטאטא?" שאל הנער את אימו.

אגדה האם צרור ענפים מענפי הסירה, קשרה את האגודה למקל ארוך, ונתנה אותם בידי הנער. טאטא את חדרי הבית במטאטא שיצרה אימו, והמטאטא היעיל סילק את הזוהמה בלא להותיר לה שריד. .

אחר-כך רצה הנער לגדור את נחלתו, כי כילתה אש המלחמה את הגדרות שהבדילו בין הנחלה לנחלות השכנות.

איך אגדור את נחלתי,ואין עמי קרשים ומוטות?" שאל הנער את אימו.

קוששה האם שיחי סירה קוצניים, וגוללה אותם זה בזה עד שהיו לגליל ארוך וסבוך, והנער גדר בו את הנחלה מכל עבר.

 "צמא אני, אימא, אבל המים שבבור מזוהמים ועלוקות ורמשים שטים בהם, ואיך אשתה מהם וארווה את צמאוני?" שאל הילד את אימו.

הניחה האם על פי הכד שיח סירה עבות, וסיננה דרכו את המים ששאבה מהבור, והיו המים המסוננים נקיים וטהורים. שתו הנער ואימו את המים שסיננה האם בעזרת הסירה, ולא צמאו עוד.

.בינתיים ירד הערב, והאוויר נעשה קר ורטוב. רצו הנער ואימו לעלות על משכבם, אך רצפת החדר הייתה לחה, והקור הדיר שינה מעיניהם.

שוב קוששה האם שיחי סירה, היכתה בהם פעמים אחדות עד שנשרו קוציהם הדוקרניים, ומילאה בהם שק  גדול. כך נוצר מזרון רך ונעים, והאם ובנה ישנו עליו עד בוא  הבוקר, ולמחרת התעוררו רעננים ושמחים.

חרש הנער תלם ארוך וזרע בו חיטה, אך הציפורים עטו על התלם ואכלו את הזרעים.
"אינני יודע איך להילחם בציפורים האלה! הן אוכלות את כל הזרעים שבתלם!" כעס הילד.

 קטפה האם מעט שיחי סירה סבוכים וכיסתה בהם את התלם, והציפורים לא הוסיפו עוד לבוא אל השדה הזרוע.

 בצהריים אכלו הילד ואימו מעט דבש שרדו מכוורת עזובה בגזעו החלול של אחד העצים, ולאחר הארוחה נתקפה האם חולשה, וחשה שהיא עומדת להתעלף.

 "מהר וחלוט לי משקה משורשי הסירה, כדי שאשתה אותו ואבריא!" ציוותה האם על בנה.  

עשה הנער כדברי אימו, והיא שתתה את המשקה והחלימה מיד.

 אז הבין הנער שהסירה עלובת המראה היא ידידתו האמיתית של האדם. כשבגר בנה את ביתו החדש ליד הסירה הקוצנית,  וצאצאיו הרבים ממשיכים להיעזר בה עד היום הזה.

סירה קוצנית - תעודת זהות

משפחה: ורדניים  

"בני דודים": מינים שונים של תפוח, אגס, חבוש, ורד שזיף, אפרסק, עוזרר.

מולדת:ארצות הים התיכון.        

מאפיינים: בן שיח קוצני המאכלס מקומות מוארים וחשופים לשמש בחורש הים תיכוני. הסירה עמידה מאוד ביובש, ועומדת בשלכת קיץ. הפרחים ירקרקים ואינם בולטים. הפירות הקטנים והעסיסיים דומים לתפוחונים קטנים ומאדימים בעת ההבשלה.  .  .

ריבוי: ההאבקה נעשית על ידי הרוח. הריבוי על ידי זרעים. 

שימושים ופולקלור: לסירה שימושים רבים. תושבי הארץ יצרה ממנה מטאטאים ומזרנים, גדרו בה נחלאות, סיננו דרך ענפיה מים מזוהמים, כיסו בה תלמים חשופים, והשתמשו בה  כחומר בערה. הערבים מאמינים ששתיית משרה משורשי הסירה מורידה את ריכוז הסוכר בדם, ומקלה על מחלת הסוכרת.