כלך מצוי

לכלך תכונות רפואיות-רעלניות. הרועים נזהרים ממנו, כי הוא גורם מצוקת מעיים לכבשים. הוא גם אחד המועמדים לתפקיד החלך המסתורי, שמופיע במשנה, במסכת שבת, כאחד מהצמחים שהשתמשו בהם כנרות שבת. הליבה של הקלח ספוגית ונשרפת, ולכן ייתכן בהחלט שהוא היה נר שבת של פעם.

מיתוס יווני בנוגע לכלך (הביאה גילת בן נתן)

יוצר האדם היה פרומתאוס (אשר פירוש שמו: מחשבה תחילה). פרומתאוס היה טיטאן. כאשר נלחם זאוס לביסוס שלטונו מול הטיטאנים, שמע פרומתאוס בעצת אביו והיה היחיד שסייע בידו נגד אחיו שלו ולכן לא נכלא עימם בבטן האדמה. לפרומתאוס היה אח פוחז בשם אפימתאוס (אשר פירוש שמו: מחשבה שלאחר מעשה), שהיו לו רעיונות רבים, אך מעט תבונה לבצעם בצורה נכונה. למעשה, אפימתאוס היה הראשון שניסה ליצור אדם, אך אצבעותיו המגושמות השכילו ליצור רק חיות והוא העניק להן מתנות נפלאות: קונכיות, פרווה ושריונות, שיניים וציפורניים חדות, זריזות, כוח וכושר התרבות והישרדות. פרומתאוס התעניין ביצירת אחיו, וכשראה שכל ניסיונותיו ליצור אדם נכשלו נטל את היוזמה לידיו, בלל עפר במים ובנה את האדם זקוף בצלם האלים. כדי לפצות את האדם על כי נותר עירום וכל המתנות ניתנו כבר לחיות, הלך פרומתאוס לכלב ולקח ממנו נאמנות, מהשועל הביא ערמה ומהנמר עזות. הוא הוסיף מעט מאור הכוכבים, מנה של ערגה לצדק, יופי והרמוניה ואת כל אלה הביא לאדם.  

מכאן ואילך, הוכיח פרומתאוס את אהבתו וחמלתו לגזע האנושי ואף שילם על כך מחיר כבד. תחילה נהנו האלים מן האדם, אשר כיבד אותם, ערך להם טקסים והקריב עולות ומנחות. אולם תביעות האלים לזבחים הביאו את האדם לסף רעב ואז התערב פרומתאוס והציע חלוקה של הזבח. הוא חילק שור ענק לשתי חבילות: באחת שם את העצמות ועטפן בשומן נוצץ, ובשנייה שם את הבשר ועטפו בחלקים פנימיים בלתי אכילים. הוא הזמין את זאוס לבחור וכמובן שזה בחר בחבילה הנוצצת. אך כשפתח אותה הבין כי פרומתאוס העדיף את טובת האדם על פני טובת האלים וכי חלקי הזבח הטובים יישארו כעת לבני האדם. זאוס הזועם החליט להעניש את האדם על התרמית ושלל ממנו את ניצוץ האש. האדם ישב כעת סובל מקור ומרעב והחל לגווע בחוסר ישע. ככל אב רחום וחכם, נחלץ פרומתאוס לעזרת האדם: הוא טיפס אל אחד ההרים וכאשר חלפה מרכבת השמש על פניו, גנב ניצוץ אחד שניתז מגלגליה והחביא אותו בגבעול כלך חלול. רחוק מעיני האלים, שב פרומתאוס בחשאי אל פני האדמה והדליק מחדש את האש במושבות האדם.