אגדה: מדוע הרוח לוחשת בין הקנים?
יום אחד החליט המלך היווני מידס לערוך תחרות נגינה יוקרתית בין האלים.
ראשון עלה לבמה זאוס מלך האלים, מלווה ברקדניות בנות אלים, תזמורת מפוארת ותפאורה מהממת. הקהל מתלהב עד מאוד ומחא כפיים. שני אחריו, עלה אפולו אל השמיים, שמנגן על עוגב בן 10 קומות אשר מפיק צלילים אלוהיים. הקהל משולהב. אחרון עולה פאן, אל הרועים, והצלילים הבוקעים מחלילו ערבים ונעימים. הפעם הקהל ממש באקסטזה...
כאשר הגיע עת ההכרזה על האל המנצח החליט המלך מידס החליט להתחנף לזאוס מלך האלים והכריז עליו כמנצח בתחרות. זאוס שהיה מלך הגון והתרגז על המלך מידס שלא בחר באל פאן כמנצח. כעונש על השיפוט הלקוי של המלך מידס, החליט זאוס כי מעתה יצמחו למלך מידס אוזני חמור ושערות על האוזניים.
מידס חסר האונים זימן אליו כל ספרי הממלכה וגם סתם כאלו שידעו להחזיק מספריים. התנאי שהעמיד מידס היה כי אין לצחוק בזמן התספורת במקום הלא שגרתי. מי שיצחק יענש. אבל אף ספר לא הצליח להחזיק את הצחוק בבטן וכך כולם עד האחרון נענשו. רק בסוף היום, הגיע ספר עני שהצליח להתאפק ולא לצחוק כל זמן התספורת...
עם תום העבודה רץ הספר לערוץ הנחל הקרוב, התחבא בין שיחי הקנה וצחק וצחק וצחק ואף צעק: למלך מידסססססססס יששששששש ששששששששששיער באוזנים!!!
ומאז ועד היום, נשמע בין הקנים קולו של הספר העני... סססס...ססס.... ססס... סססס.... סססס....
