שערות-שולמית מצויות

| 30/06/2014

חודשי פריחה

ינו' פבר' מרץ אפר' מאי יונ' יול' אוג' ספט' אוק' נוב' דצמ'

מידע

לפני שנים רבות מאוד היה בארץ מלך גדול ולו בת מקסימה. שולמית קראו לה, חמודה מאוד היתה שולמית: עיניה גדולות ובהירות, שערה ארוך ומתולתל וחיוך לה מקסים ביותר. יום אחד יצאה שולמית לשוטט בהרים, לקטוף פרחים (אז עדיין לא היה חוק האוסר קטיף כזה...), ופגשה בנער צעיר רועה את הצאן. הזמין הנער את הנערה החמודה (שלא ידע שהיא בת מלך) לאכול איתו פיתה וזיתים, חלב בשבילה חלב כבשים טרי ושניהם התיידדו. וכך דאגה שולמית לחמוק בכל פעם מהארמון ולהיפגש ליד המעיין עם חברה החדש. התאהבו שני הצעירים זה בזו, אך דבר האהבה של ביתו נודע למלך והוא כעס מאוד: "ביתי המקסימה לא תינשא לרועה צאן פשוט! נסיך חשוב מעבר לים ביקש את ידה ולו תהייה לאישה!".

שולמית, שאהבה מאוד את אבא שלה, סרבה לוותר על בחיר ליבה. "אבא" אמרה "אני אוהבת אותו ולא את הנסיך מעבר לים שאינני מכירה, תן לי בבקשה להינשא לאהוב ליבי". אבל המלך הקשיח את ליבו וכלא את ביתו בארמון, כדי למנוע ממנה להוסיף ולהיפגש עם רועה הצאן העני וחסר הייחוס. אך שלומית ברחה מהארמון, פגשה את אהובה ושניהם יחד החליטו לברוח לארץ רחוקה, בה יוכלו להינשא ולחיות יחד. שלח המלך גדודי פרשים בעקבות הבורחים, לתפוס את הבחור החצוף ולהכניסו לכלא ואת בת המלך להחזיר לארמון. כמעט הגיעו הרודפים אל זוג האוהבים, כשאלה הגיעו לפינה רחוקה בהרים, שם בין הסלעים פיכה לו מעיין קטן, כשהוא זורם מתוך מערה אפלה. עמדו שניהם אובדי עיצות ולא ידעו מה לעשות, ופתאום שמעו את המערה קוראת להם: "בואו יקירי, היכנסו אלי ואסתיר אתכם מהרודפים".

השניים לא היססו וקפצו במהירות לתוך המערה, כי הפרשים כבר עצרו את הסוסים, ממש לצד המעיין הקטן. אבל מרוב מהירות נשאר חלק משערה הארוך והמתולתל של שולמית מחוץ למערה. כדי להסתירו צבעו אותו המעיין והמערה במהירות בירוק, עד שנראה כמו צמח הגדל מתוך הסלע.

וכך עד היום - לא הצליחו הפרשים למצוא את זוג האוהבים, כי כל המעיינות שבהרים מגדלים את הצמח הנקרא "שערות שולמית", כדי להסתיר את המקום בו חיים באושר רב שולמית ואהובה.

אגדה נוספת:

כל העניין של שרכים, מעיינות ומערות טחובות התחיל, כמו ברוב האגדות, לפני שנים רבות-רבות. בחורה מכוערת העונה לשם שולמית, רועת צאן ביישנית, התאהבה בבן מלך יפה תואר ועשיר. כיוון שהתביישה בגופה העקום, נהגה שלומית להתרחץ בסתר, בתוך מערה בה נבעו מי מעיין ונשפכו ממנה והלאה במפל ענק.  ערב אחד טייל בקרבת המערה בן המלך היפה. הוא הבחין במראה הנורא של שולמית העירומה ושיחרר קריאת חלחלה.

שולמית, בתגובה, קפצה למפל. יש אומרים שנבהלה והחליקה, יש אומרים שהחליטה לשים קץ לחייה האומללים וצללה אל מותה. כך או כך, במהלך הנפילה במורד המפל נתפס שיערה הארוך באחד הסלעים שהיו בפתחה של המערה ונתלש. מאז שולמית ועד היום מעטרים שרכים דמויי שערות את הסלעים כמעט ליד כל מפל או מעיין, ומבקשים להזכיר לכל עלמי החן שלא להציץ לנערות המתקלחות במים, פן יבהלו וסופן יהיה טראגי כמו סופה של שולמית.

מקורות ופולקלור:

יש המזהים את הצמח יועזר, המופיע במשנה, עם שערות-שולמית: "אבל אוכל הוא את יועזר ושותה אבוב רועה" (שבת י"ד, ג'). עלי הצמח נאכלים על-ידי הפלאחים הערביים, אך רבים נמנעים מאכילתו, על שום שבית- גידולו הוא גם בית גידולם של שדים ורוחות. משום כך הוא מכונה בשמות כמו: "שערותיה של המכשפה" או "כוסברת השאול".

בלטינית נקרא הצמח היפה הזה "ונוס קפילריס", וועדת השמות שלנו מחשיבה את שולמית משיר השירים כמקבילה (לפחות ביופי) של אלת האהבה ונוס.

חוות דעת על שערות-שולמית מצויות

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...

דיווחי הפריחה האחרונים שהתקבלו על שערות-שולמית מצויות

  • תאריך הדיווח: 23/11/2006
    מיקום: גבעות מזרחיות לראש העין
    הערות: בבורות ובמערות בעומק השטח בשמורת אפק.