אגדה

לפני שנים רבות, בבית קטן וישן, התגוררה אישה יהודייה עם בנה החולה. כל לילה הייתה מתפללת לאלוהים - שבנה יהיה בריא, שתתעשר ושתמצא אהבה. בתחילת חודש נובמבר, בבוקר יום הולדתה, התעוררה בתחושה שהפעם נענתה תפילתה. וכשפתחה את דלת הבית, גילתה להפתעתה צמח חדש בגינתה.

היה זה כורכום חורפי. האישה קטפה את הפרח כדי להריח ומיד צמח עוד אחד. קטפה גם אותו, והנה עוד פרח צומח במהירות במקומו. הבינה האישה כי זהו נס. היא קיבלה את אותו הפרח ללא הגבלה. אבל מה תעשה עם כל הפרחים האלו?
 
יום אחר יום, בניסוי וטעייה, למדה האישה את סגולותיו הנפלאות של הפרח והודתה לאלוהים. בזכות פרח אחד קטן התגשמו כל משאלותיה: ארומת הפרחים בבית, כריח בושם קסום, ריפאה את בנה. בשתי ידיה ובחריצות רבה הפיקה מאינספור הפרחים את תבלין הזעפרן, והוא נמכר בקלות וביוקר לכל תושבי הכפר. ולכבוד כל מכירה גדולה שהתבצעה, הייתה מתאפרת קלות עם צבעי הפרח, מה שמשך את תשומת ליבו של אהבת חייה.

כתבה: שי עבדת.

כל המידע על כרכום חורפי

לכרכום פקעת שמתחדשת מדי שנה, ועלים צרים וארוכים. לרוב הפרחים יחידים ואינם גדלים במושבות. חלקה התחתון של הכותרת הלבנה בנוי כצינור, וחלקה העליון בעל 6 שיניים בולטות. לפרח שחלה תחתית ו-3 אבקנים. עמוד העלי מפוצל בראשו ל-6 חלקים. ההאבקה נעשית על ידי חרקים. הפרי  מתבקע מעצמו ובעל זרעים רבים.

הסוג כרכום נזכר בתנ"ך כצמח בושם, ובמשנה ובתלמוד כצמח תבלין ורפואה. מהפרח הפיקו חומר צבע ששימש לצביעת מזון ואריגים ואף לצביעת גוף האישה, ולכן הפכה המילה כרכום לסמל לצבע הצהוב, ומכאן הביטוי "נתכרכמו פניו", שפירושו "פני האיש מביעות כעס". מצלקת הפרח של הכרכום מכינים את התבלין זעפרן, שהוא התבלין היקר, שכן נדרשים 140 פרחים להפקה של גרם אחד של התבלין. יצירת התבלין נעשית רק בעבודה ידנית, ועלות קילוגרם זעפרן אחד הוא כ-6000 דולר.

הכרכום הוא צמח מוגן ואסור לקטוף אותו.

כתבה: רות ריכטר.