דיווחי פריחה אחרונים
שליחת דיווח
לוח אירועים
יש כרגע 38 אירועים
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
אפריל 2014
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

הצג את מאי

מאי 2014
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
אטרקציות סמוכות
לכל האטרקציות
מדריך בפוקוס
שלומי Shlomi
שלומי Shlomi
לכל המדריכים
 
צמח מסלולים דיווחי פריחה

אלון מצוי / Kermes Oak

סוג:  אלון
תואר המין:  מצוי
משפחה:  אלוניים
Genus:  Quercus
Species:  calliprinos
Family:  Fagaceae
אזורי פריחה:  חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה והשרון, מישור החוף וגוש דן, שומרון, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים
צבע הפרח: ירוק צמח מוגן: כן סוג הצמח: עץ
חודשי פריחה:
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

להדפסת הצמח
רוצה להוסיף תמונה, כל שעליך לעשות הוא להתחבר
  לצמח הבא במשפחה

  הדף בשפה האנגלית: 
  הדף בשפה הרוסית: 
Kermes Oak
Kermes Oak


אגדה:

שלושת האחים למשפחת אלון אהבו בחורה יפה מאוד ששמה אלה, הם הוזמנו למסיבה שלה ורצו להרשים את אהובתם אלה והיא תבחר באלון המתאים לה. אלון תבור עשה סלסול בשיער, אלון תולע גילח את השיער ואלון מצוי נשאר כפי שהוא, ואמר שאם אלה תאהב אותו, היא תאהב אותו כמו שהוא... בסופו של דבר האלה בחרה, כמובן, באלון מצוי שנשאר כפי שהוא... והם חיים ביחד באושר ואושר ביחד עד עצם הכלב, סתם עצם היום הזה ...


האגדות של רות ריכטר

מחברת הספר ארץ ירוקה שלי

א. איך נוצרו האלונים / לפי אגדה עממית

לאחר שרצח קין את הבל, הצטווה על ידי בורא העולם לשאת אותו על גבו במשך שבע מאות שנה, ואחר כך לקבור אותו.

נשא קין את גופת אחיו על שכמו, ולא הניח אותה גם כשאכל או ישן, כי החרטה אכלה בו בכל פה. הוא הזקין ונחלש, ולא ידע את נפשו מרוב צער.

כשתש כוחו קבר קין את אחיו המת, והציב ליד הקבר את מקלו כדי לסמן את מקום קבורתו.

השתרש המקל בקרקע, והצמיח אלון גדול ממדים ורחב ידיים, ומאלון זה התפתחו כל מיני האלון האופייניים לארץ ישראל.

ב.  האלון והאלה / לפי אגדה עממית

קטרג המלאך גבריאל לפני בורא העולם על  בני האדם, ואמר שלא נמצא ביניהם אפילו צדיק אחד. לא האמין הבורא לדברי המלאך, ושלח אותו לתור את הארץ ולנסות למצוא בה צדיקים. עבר המלאך מעיר לעיר, ובכל מקום פגעו בו, העליבו אותו, ולא קיימו בו מצוות הכנסת אורחים, עד שבא לבקתה של זוג זקן ועני שהתגורר ביער מרוחק, וחי בתנאי דוחק ומחסור.

האכילו הזקנים את המלאך בפתם הדלה, הלינו אותו בביתם, ונהגו בו בכבוד ובחיבה כאילו היה בנם ובשר מבשרם. .

 כשעמד המלאך גבריאל לעזוב את הזקנים ולחזור אל השמים הודה להם על שנהגו בו מנהג הכנסת אורחים, ושאל מהי משאלתם.

אמרו הזקנים: "שנים רבות אנו חיים ביחד ואוהבים זה את זה. רוצים אנו להיות קרובים ולדור סמוכים זה לזה גם לאחר מותנו."

שמע המלאך את משאלתם והבטיח להם למלא אותה.

ימים רבים עברו. הזקנים מתו בשיבה טובה, ולאחר מותם הפך אותם המלאך לאלון ולאלה.

מאז הם חיים ביחד זה ליד זה בחורש הים תיכוני עד היום הזה.

ג. הקנה והאלון / לפי משלי לפונטין

התפאר האלון לפני הקנה ואמר לו: "ראה מה חלש הינך! מכופף אתה את ראשך ומשתחווה אפיים ארצה לכל רוח קלילה, ואפילו ציפור שיר קטנה לא יכולה לעמוד על ענפיך! ואילו אני חסון וחזק, ואפילו רוח סערה אינה יכולה להכריח אותי לכפוף את קומתי ולהשתחוות לה!"

התקנא הקנה באלון, נשא את עלבונו בשתיקה, ולא השיב לו דבר.

כעבור ימים אחדים באה רוח סערה גדולה מן הים, הכתה בעצים והשתוללה בגנים. הכתה הרוח באלון בלי רחמים, אך הוא עמד כנגדה ולא כופף את קומתו לפניה. אחר כך  כופפה את ראשו של הקנה הגמיש עד שהשתחווה לפניה וכופף קומתו לקרקע. 

כשהזדקף הקנה, ראה לתימהונו שהאלון החזק והזקוף נשבר ונעקר משורשיו, ואילו הוא, הקנה הקטן והחלש, הזדקף לאחר הסערה ונותר בחיים.

מאז לא חפץ עוד הקנה לדמות לאלון, אבל הוא מתגעגע אליו עד היום הזה.  


שיר

נכתב על ידי נתן יונתן כאשר גר בקיבוץ אילון. השיר נכתב על אלונים בנחל בצת.

שני אלונים - נתן יונתן  

פעם על גדות הוואדי
שני אלונים בסלע
שני אלונים ידעתי
שם במורד הוואדי


את האחד הרעם
פעם הכה צמרת
גזע אחיו קרוע
באו בו אש ורוח


פעם על גדות הוואדי
שני אלונים בסלע
שני אלונים ידעתי
שם במורד הוואדי


קיץ שילח שינים
מי הגשמים הולכים הם
עוד הם עומדים השניים
שני אלונים אחים הם


פעם על גדות הוואדי
שני אלונים בסלע
שני אלונים ידעתי
שם במורד הוואדי


תם הסיפור איננו
מי כאלון יתננו
שני אלונים ידעתי
שם במורד הוואדי


פעם על גדות הוואדי
שני אלונים בסלע
שני אלונים ידעתי
שם במורד הוואדי

 


אגדה נוספת

לפני הרבה-הרבה שנים התפנה הכל יכול בשמים ובארץ מכל עיסוקיו ואמר: הגיע הזמן, שנראה מה עושים שם בארץ בני, שזמן כה רב לא שמעתי עליהם. מה יש לראות, העיר מיד השטן, המושך תמיד בחוטים בכל האירועים שבארץ, עורכים מלחמות עם עמלקים, פלשתים, יוונים, רומאים ובהפסקות, כשאין להם אויב מבחוץ הם עושים מות זה לזה.
איך לא תבוש להוציא דיבה על עמי ?, הרעים עליו הכל יכול, עם שניצב לפני הר סיני ויחידי שם קיבל את התורה מעבדי משה. סיני, סיני..לו ידעת כמה פעמים היו כבר אחר כך בסיני ברכב ברזל, שמרכבות פרעה היו צעצועים בהשוואה לציוד המלחמתי שלהם. אכן תמיד רואה אתה שחורות ומקטרג על עמי, אמר הכל יכול, אחרי הכל זה תפקידך, אבל אני רוצה לקבל תמונה נאמנה ממקורבים אלי, שיראו בתבונה ובהבנה כל הנעשה שם עלי אדמה. גבריאל עבדי הנאמן, לך וירדת אל האדמה הזו וראית את כל הנעשה. ובבוא הזמן סיפרת לי הכל מהתחלה ועד הסוף. בטוחני, שעדיין לא פסו צדיקים בקרב בני הארץ.
נטל המלאך גבריאל צידה לדרך, פרש את כנפיו הצחורות והחל צונח אל הארץ, שבה התנחלו פעם בני ישאל, כפי שהקדוש ברוך הוא הבטיח להם. זמן-מה דאה
מעל ישוב בנוי (עיר? עיירה?) ואחר כך ירד בהחלטיות לחורשה, שבגבול היישוב. כאן הכניס מיד את כנפיו מתחת לכותנתו הארוכה וכשהתרמיל הדל על כתפו, החל פוסע בכיוון היישוב. עוד לא הגיע לבית הקיצוני, כשלפתע כאילו מתחת לאדמה צץ לפניו איש חסון, שכיוון חנית ללבו:
עמוד זר, אם אינך רוצה שאנקב לך חור עמוק בתוך החזה שלך! מנין אתה ומה מעשיך כאן ?
אני, אני ,גימגם המלאך גבריאל, בא משם.. והוא הצביע על השמים.
אהה, עכשיו תשחק משוגע. אתה ציפור, מה? אבל אם אתה ציפור, עוד מעט תשיר לנו הכל. אנחנו יודעים להפעיל ציפורים ולהכריח אותן לשיר. אז מנין אתה, מההרים?
כן, מההרים, הסכים אתו גבריאל.
סוף-סוף תשובה לעניין. ופגשת שם שודדים? הם קוראים לעצמם לוחמי החופש. שמא גם אתה שייך לכנופיה שלהם, מה ?
רחם עלי אישי הטוב! קרא ביאוש המלאך גבריאל, הם שדדו אותי ולקחו את בני משפחתי. הם אמרו שימכרו אותם בתור עבדים ואני בנס ברחתי ועכשיו..
אינני מאמין לך אף מילה. אין שם שום שודדים לפני חמישים שנה נתלה אצלנו השודד האחרון. שקרן! חזור למקום שממנו באת ותאמר לאלה ששלחו אותך, שישלחו מישהו יותר חכם ויותר אמיץ. ותאמר להם שאנחנו תמיד מוכנים להדוף את התקפות שלהם..
אבל אני..
לך, בטרם אשנה את דעתי!
הסתובב המלאך גבריאל וצעד במהירות אל החורשה.
פנה הנה והנה לישוב אחר. רק הופיע ברחוב הראשי, שמשני צדדיו נמשכו בתי אבן, הטובלים בירק הגינות המטופחות, והנה יצאה בעקבותיו חבורת נערים, אשר ליוותה כל צעד שלו בהערות מלגלגות. אחד מהם, הבקי בתורת החריזה, פתח בקריאה ושאר הנערים משכו אחריו:
גיבן! גיבן!! אגורה תן! תן דינר או צא מהכפר!
אבל ילדים, מה עלה בדעתכם, אני בכלל לא גיבן.. פתח המלאך גבריאל
הוא אומר, שהוא לא גיבן, צחקו הנערים, ומה זה? דבשת? ברד חלוקים וגושי אדמה פגע בגבו, שעליו נחו כנפיו המקופלות.
ושוב פתח המנהיג:
גמל! גמל! קח אותנו למאהל!
גמל! גמל! בואו ונרכב עליו צעקו הנערים.
הם הפילו אותו וניסו לרכוב עליו. הוא צעק ביאוש:
יהודים טובים, הצילו, הצילו!
לשמע צעקותיו יצאו כמה גברים, גירשו את הנערים בגערה שקטה, כשחיוך רחב על פניהם.
מה רצית זר? הם בסך הכל ילדים וכל ילד הוא שובב!
אבל הם יכלו להרוג אותי!
אבל הם לא הרגו אותך. רק מרגלים ומרחרחים מצווה להרוג. אגב מה מעשיך כאן?
..נשלחתי לראות..
נשלחת לראות ? על ידי מי?? קהל הגברים גדל ופניהם זעומים.
אלוהי ישראל שלחני לראות.. התחיל המלאך גבריאל.
אהה, נביא חדש! שמע נא, נמאסו עלינו כל הנבואות על העתיד מזהיר ועל בית המקדש, שיבנה. אתה לא רצוי כאן! הבינות ? אין לנו צורך בנביאים ואנשי חזון. אנחנו אנשים פשוטים
, אנשי מעשה ואין לנו סבלנות לשמוע בטלנים!
הסתלק מכאן מהר, בטרם הילדים יטפלו בך, קרא אחד מתוך קבוצת הגברים.
וכדי להמחיש לו את האיום, הטילו בו כמה נערים כמה גושי אדמה, שנדבקו לכותנתו הצחורה. כל עוד רגליו נשאוהו, ברח המלאך גבריאל מהישוב ויצא לדרך בחיפוש אחרי ישוב אחר, שבו אולי אנשים יותר טובים. גופו הרגיל להתנשא על כנפיו, כבד עליו ורגליו היחפות שנשרטו באבנים ובקוצי השדה נשאוהו בקושי
לפתע התכסו השמים עננים קודרים ובבת אחת ירד גשם חזק, שהפך את דרך העפר לנחל זורם. ברקים גזרו את פני השמים וסנוורו את עיניו
הוי אלוהי, אל שדי הכל יכול, אנא הפסק את הסערה למען עבדך הנאמן, כי רגלי לא רגילות לדשדש בתוך מי הנחל! קרא המלאך גבריאל.
אך במקום הפסקת הסערה, נשמעו רעמים, מחרישי אוזניים ובין רעם לרעם, שזעזע את תופי אוזניו, נדמה היה לו, שהוא שומע את קול אדוניו:
המשך, המשך גבריאל, עד שתמצא לכל הפחות צדיק אחד!
אבל אין! הרי גם אתה רואה!
המשך, המשך! רעמו השמים
החשיכה ירדה על הסביבה, הגשם הטורדני המשיך לרדת, רוח קרה הצליפה קילוחי מים בפניו הקפואים וגבריאל עצם עיניו וחלם על טרקלינו המפואר בשמים כשהוא שוכב בו במיטה נוחה ומתכסה בענני צמר חמימים. אך בזכרו את חיוכו הלגלגני של השטן, החליט: אמשיך ויהי מה! פקח לרווחה את עיניו ולפתע ראה בתוך החשיכה אור קטן . בכוחותיו האחרונים התקרב אל הבית. בהתקרבו אליו נשמע קול נביחה פראי.
הוי, אלי, הצילני משיני מפלצות אלה! התחנן.
עודו לוחש את התפילה ודלת נפתחה לרווחה ובאור המנורה הקטנה נראתה אשה זקנה. היא השתיקה את הכלבים ומיד קראה:
אלון, גש נא הנה, אורח בא אלינו!
אישה מוזרה, חשב המלאך גבריאל, איזה אורח אני, הרי היא אינה יודעת מי אני..
עודו מהרהר יצא לקראתו גבר זקן, אך חסון-גו, ובהושיטו את ידיו בתנועת הזמנה קרא בקול שמח:
אנא,, הכנס אורחנו הנכבד, בוא התחמם במדורת ביתי. רואה אני, כי דרך ארוכה עברת והסערה לא ריחמה עליך!
הנה שב כאן ליד האח, פנתה אליו האישה, ואני ארוץ להכין לך משקה, שיחמם אותך.
שמא תסיר את הכותונת הרטובה ותלבש את גלימתי. לא בריא לשבת בכותונת רטובה.
לא, תודה, התגונן המלאך גבריאל, אשר נבהל, שעוד מעט יתגלה סודו, לא אוכל.
אל לך להתבייש, איש הטוב, חייכה הזקנה, זקנים מופלגים אנחנו ורבים לנו בנים בגילך, אך אם תרצה, תיגש לחדרון הסמוך ושם תחליף את בגדיך.
שמע המלאך גבריאל בקולה וכאשר שב היה כבר מוכן ספל מלא חלב חם ופיתה גדולה, שזה עתה יצאה מהתנור.
לא אוכל לקבל כל זאת, מחה המלאך גבריאל, הרי זה על חשבונכם, שמא אפילו זה המזון שאתם לא אכלתם.
שטויות, קרא הזקן, מזמן כבר סעדנו. לא כל יום מזדמן לביתם של אלון ואלה אורח כה מכובד. למען האמת, לא סר לכאן אף אורח ואם סוף-סוף יכולים אנו לקיים מצוות הכנסת אורחים, הנחסוך מאורחנו סתם פיתה יבשה וחלב, שהפרה שלנו מעניקה לנו כל יום.
איך זה, שאתם לא שואלים מנין באתי ומה מעשי? פנה אליהם גבריאל.
מי אנו, כי נחקור את אורחנו. אנו רק יודעים, שעייף אתה מהדרך הארוכה שעברת ועלינו להקל עליך.
ושמא אני אויב שלכם? שאל האורח. אויב? אין לנו שום אויבים. אנחנו אנשים שבמשך עשרות שנים מעבדים את האדנה ואוהבים כל מי שמתהלך עליה. איך תוכל להיות אויב לאיש שהכניס אותך לביתו בליל סערה והציע לך אש ממדורתו?
צדקתם. אין זאת, כי עם הבוץ נדבקו אלי מחשבות לא טהורות. אנא, סלחו לי!
הרי לא עשית לנו דבר רע. עלינו לסלוח לך ונוסף לכך- אורחנו אתה.
עתה התנהלה השיחה על הימים הרחוקים שעברו עליהם, כשהם משתדלים, על אף המלחמות, לשמור על צלם אלוקים ולהיות נאמנים למצפונם ואמונתם.
ולפתע הפסיק אלון את השיחה:
מה אנחנו מעייפים את אורחנו בשיחות בטלות ועיניו נעצמות ממש מעייפות.
אלה, תפרשי את המצע על יד האח ואנחנו נסתדר מתחת לגלימות שלנו.

בשום אופן לא אסכים מחה המלאך גבריאל, לא אתן שאנשים זקנים ישכבו על
הרצפה ואני אעלה על המצע.
אורחנו אתה, קראו שניהם פה אחד, ואתה תשכב בנוחיות בביתנו וחוץ מזה אנחנו רגילים במשך שנים רבות לשכב על האדמה בכרם, כשצריך לשמור על הענבים או במיקשה. טוב לנו בכל מקום, כשאנחנו יחד. אנא,, כבד את בקשתנו ויהיה אלוהים עמך!
יברך אתכם אלוהינו וייתן לכם כל שתבקשו, מילמל המלאך גבריאל ומיד אחזה בו תנומה כבדה.
כשהתעורר בבוקר הייתה כבר שעה מאוחרת ובחוץ נראה אלון, כשהוא צועד בכובד ראש אחרי מחרשה רתומה לשתי אתונות. מיד הגישה לו אלה כוס חלב ופיתה חמה ושאלה:
האם ערבה עליך שנתך?
תודה! אכן ערבה עלי מאוד, כאילו הייתי בשמים, בטרקלינו של המלאך גבריאל, ענה לה בשמחה. אך עתה עלי ללכת. רואה אני שמזג האוויר השתפר ועז רצוני להודות לו ולהיפרד מבעלך אלון. אכן אין רבים כמוהו!
בעלי הוא אמרה בביישנות אשתו אלה, ולא במקרה קשורה אני בחייו במשך עשרות שנים, בימי שמש וסערה. הרשה לי ואלווה עליך, כי אף אני ממהרת לשדה להביא לאלון את ארוחתו.
יצאו שניהם לשדה. ראה אותם אלון והפסיק את החריש. חיוך רחב השתפך על פניו:
מקווה אני, שנחת קצת אצלנו ואלה טיפלה בך נכון.
אכן נחתי כמו אף פעם וארוחה נעמה לי, כארוחת מלכים, ענה המלאך גבריאל. כעת, בטרם אצא לדרך, הייתי רוצה להעניק לכם מתנה כלשהי, כל דבר שתרצו. רק תבקשו. ואל תביטו על כותנתי המרופטת ועל צורתי המגוכחת. אני מסוגל להעניק לכם כל דבר, שתרצו. אוצרות, פריון ואפילו חיי נצח, אני כי נשלחתי..
חלילה לנו להעריך אישלפי מראה כותנתו, ענה לו אלון, ולגבי מתנות, מקובל עלינו, כי שכר מצווה -מצווה. כפי שאתה רואה לא חסר לנו שום דבר. אנו חיים יחד בשלום ומקיימים את עצמנו, כשאנו עובדים את אלוהינו.
אלון צודק, קראה אלה, לא חסר לנו שום דבר, יש לנו משק ועשרות בנים טובים, מפוזרים בכל הארץ. אך לו שאלת אותי, הייתי אומרת לך, שיש רק דבר אחד, שהייתי מבקשת מאלוהים וממלאך שלו..
רק תביעי את משאלתך –והיא תתגשם! קרא המלאך גבריאל.
בטוחה אני שזאת היא גם משאלתו של אלון: כאשר יבוא היום, שבו נצטרך להחזיר את נשמתנו לבורא, הייתי רוצה שנחיה יחד, כפי שחיינו יחד במשך שנות חיינו.
אכן, צדקה אישתי היקרה אלה, קרא אלון בקול נרגש, לו יכולנו להגשים את הפסוק: בחייהם ובמותם לא נפרדו!
יהי כן! פסק המלאך גבריאל, בזכותכם אוכל לדווח שיש עוד בני אדם, שנשמת אלוהים באפם והם שומרים בכל הנסיבות על צלם אנוש שניתן להם ועתה, שלום לכם, אנשים טובים. אכן, אף אחרי אלפי שנים תחיו תמיד זה על יד זו. אלה בקרבת אל
הוא התרחק מהם, וכאשר נעלם מעיניהם הסיר את כותנתו, פרש את כנפיו הלבנות והתרומם אל המרום.
הביטי, אלה, קרא אלון הרואה את שם את הציפור הגדולה, בעלת כנפיים הלבנות. הוא הרים את ידיו למעלה, כדי להצביע על העוף הגדול, כשלפתע קרא:
הוי אלה, משהו קרה לרגלי. אינני יכול לנוע. הוא ניסה להרים את רגליו מתוך הקרקע החרושה, אך הם שקעו עוד יותר. גם זרועותיו, שהרים אל השמים, כאילו התאבנו.
הוי, אלון, מה קרה לך? קראה אלה.ופשטה את ידיה אליו, כדי לעזור לו, אך גם רגליה כאילו הפכו לעץ והיא לא היתה מסוגלת לגשת אל בעלה ורק זרועותיה הפרושות קירבו אותה אליו.
שלום לך אלה יקירתי לחש אלון.איןן זאת כי משאלתנו מתגשמת והזר שהבטיח לנו שנהיה תמיד יחד, היה מלאך אלוהים.
אם זהו המוות, טוב לי, לחשו שפתיה של אלה,כי תמיד נחיה יחד.
למחרת כאשר רועה הכפר בא אל ביתם של אלון ואלה, נדהם כשלא מצא איש בתוך הבית ובמקומם ראה שני עצים, שלא היו כאן תמול שלשום, קרובים וסמוכים זה לזו: אלון ואלה.

הסיפור היהודי/ סיפור חסידי

כשהרגיש הבעשט שצרה עומדת לבוא על ישראל, והגיעה שעת חשבון- נפש, היה נוטל את מקלו, לובש את פרוות הכבשים הגסה שלו, הולך ליער, ומדליק מדורה במקום סודי לרגלי עץ אלון עתיק, מתפלל- ותפילתו נענתה.

דור אחד אחריו התבקש צדיק אחר לפעול בעניין של פיקוח נפש. לבש הגלימה השחורה, פנה לאותו יער, ומצא אותו אלון. אמר: אין אנו מסוגלים עוד להדליק את מדורתו של הבעשט, אך בכוחנו לומר אותה תפילה- ותפילתו נענתה.

 ושוב עבר דור אחד, והתבקש רבי מסאסוב לפעול למען פיקוח נפש. לבש את חלוק המשי החגיגי שלו, ופנה ליער. אמר: אין בידנו להדליק את המדורה ההיא, ואין בכוחנו לזכור את כוונתה המיוחדת של התפילה ההיא, אך זוכרים אנו את מקום עץ האלון שם קרה הדבר- זה הספיק והגזירה בוטלה.

 חלף עוד דור, ורבי ישראל מרוז'ין התבקש לפעול למניעת צרה גדולה, והבין שזו שעת חשבון הנפש. התיישב בכיסאו המצופה זהב בארמונו המפואר, ואמר: אין בכוחנו ללכת לאותו יער, לא להדליק את המדורה, גם את התפילה הישנה שכחנו. ואפילו איננו יודעים היכן מקום האלון בו ארעו הדברים. אבל את הסיפור שארע שם עדיין יודעים אנו לספר.



משפחת הצמח - אלוניים - Fagaceae

בארץ ישנן 5 סוגי אלונים: אלון מצוי, אלון התולע, אלון התבור, אלון חרמוני ו-אלון שסוע. פריחת האלון מתחילה עם הלבלוב האביבי (בארץ - בפברואר) והבלוט מבשיל באוקטובר-נובמבר - במינים אחדים חצי שנה אחרי ההפריה, ובמינים אחרים כעבור שנה וחצי. תפוצת הפירות קצרת טווח. הם מופצים בעיקר על ידי כוח הכובד, ומעט גם בזרמי מים וכן באמצעות נברנים, סנאים וציפורים (עורב, עורבני). הללו אוכלים את הבלוט מצדו הקהה, שם הוא צמוד לספלול.

בצד החד של הבלוט, המרוחק מהספלול, נמצאים השורשון והנצרון של העובר. לעתים מספיקה כמות המזון שיש בחצי בלוט להתבססות הנבט. העורבני אוסף בלוטים של אלון וטומן אותם בקרקע מסיבות שונות, ואם הבלוט נשאר מוטמן, הוא יכול לנבוט. לעתים אף מאבדים המכרסמים חלק מהבלוטים שאספו, בדרכם למאורתם, וכך מפיצים אותם. הבלוט שומר על כושר נביטתו במשך ארבעה עד שישה שבועות ונובט לרוב על פני הקרקע בתוך סבך עלים ועשבים יבשים בחורף.

ברוב המינים התפתחותו של הנבט בשנותיו הראשונות איטית. דרך ההפצה של האלון על ידי בעלי חיים מכתיבה את המקומות שבהם תהיה התחדשות של אלונים. יערות אלון מכסים שטחים נרחבים בארץ ובעולם; ברוב שטחי היער הטבעי בארץ האלון הוא העץ השליט, והוא גדל באזורים שבהם ממוצע המשקעים השנתי עולה על 400 ממ.

  לרשימת הצמחים המלאה במשפחה זו

יוחאי כורם ונעם שגב  - פורום פריחה, פרחי בר

טיולי -www.tiuli.com - מסלולי טיול בארץ הדרכת טיולים פרחים ואגדות. - יצירת קשר


הדפסה הדפסה  | דיווחי פריחה דיווחי פריחה  | פורום צמחים פורום צמחים  | המלצה לחבר המלצה לחבר

תגובות בפייסבוק


דיונים בפורום האתר בהם עלה הנושא
נושא מספר צפיות תגובה אחרונה זמן בפורום
חאן באב אל וואד – חאן שער הגיא
קבוצת מטיילים בגילאים 25-35 לטיולי סופ"ש
טיול לשמורת כוכב השחר
רמת דלתון מערת פער מירון
מוחרקה מצוק הארבעים מעיין צבי - פריחה
נחל כזיב
משפחת הסחלביים עונה 2010-2011
עזרו לי לזהות את צמחי נחל דולב
רעיונות לשיפור באתר בנושא בעלי החיים
צמחי שמורת פולג, עזרו לי להשלים
מסלול טיול מפורט בנחל יגור
זהה את האתר 197


מסלולי פריחה, מגדיר פרחים, מידע בוטאני, אגדות צמחים, דיווחי פריחה, פורום פרחים ועוד רק בטיולי
 
Share
אלון מצוי
אלון מצוי

צילום: יוחאי כורם
אלון מצוי



אלון מצוי נושא בלוטים
אלון מצוי נושא בלוטים

צילום: אריה ריכטר
אלון מצוי נושא בלוטים


אלון מצוי בן 800 בקיבוץ צובה
אלון מצוי בן 800 בקיבוץ צובה

צילום: יוחאי כורם
אלון מצוי בן 800 בקיבוץ צובה


אלון מצוי
אלון מצוי

צילום: ליאור אלמגור - www.fromycamera.com
אלון מצוי