158 בעלי חיים בים המלח ומדבר יהודה (עמוד 5)

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

סוג שתפוצתו משתרעת מצפון-אפריקה עד מרכז אסיה. ייחודי לו ציור דמוי צלב לבן או X, המסורטט על גביח האוכפית. המין שבתמונות הוא צלבגב השפלה (Dociostaurus curvicercus) . זהו מין השולט בשפלה, שוכן לרוב בין צ

אורכו 48-56 ס"מ. מוטת כנפיו 103-120 ס"מ. דוגר במדבריות ובערבות צחיחות, נצפה לעיתים מסייר בהרים ובקניונים במדבר, אך איננו עוף הררי. יציב. זהיר וחששן. בונה את קינו בצמרת עץ, על עמוד חשמל או על דרגש סלע

חיפושית ממשפחת הרפואניתיים, קרובה למינים רפואנית מצויה ורפואנית אלוסימוס, כנפי החפייה בצבע ירוק מתכתי, נראית באביב על צמחים שונים

מדברון הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים. דומה לפשוש במראהו, צבעו חום בהיר, זנבו ארוך ולעיתים הוא זקור. על העין עובר פס שחור ומעליה פס גבה לבן. הכיפה מפוספסת בשחור. מצוי באיזורים המדבריים, ומכאן שמו

אורכו 17-20 ס"מ. מקנן לאורך נחלים מהירי זרימה, ולהם סלעים במים וגדות עם יערות או לפחות שורות של עצים, לעיתים לחופי אגמים ונהרות איטיים יותר. הקן נבנה בסדקי סלעים, בחריץ בגשר אבן וכדומה, ליד מים. בישרא

השבלולן הוא מין חד-שנתי. הפרטים בוקעים בחורף, מתבגרים תוך שנה, מזדווגים, מטילים ביצים ואחר כך מתים. במישור החוף עקב האקלים הנוח יחסית, פעילים השבלולונים במרבית חודשי השנה. באזור ההר מוגבלת פעילותם לתק

חרק מסדרת הארינמלאיים, השייך למשפחת הכנפחוטיים. שם המשפחה נגזר מצורת הכנפיים האחוריות שלהם צורת חוטים משני צידי הגוף. הבוגרים פעילי לילה, הזחלים מתחבאים מתחת לשיחים וצדים חרקים

דבורים מגושמות, שעירות, המקננות לרוב על הקרקע. אורכן 8-21 מ"מ

זיהוי ומידע מאתר הפרפרים של דר' עוז בן-יהודה http://www.achva.ac.il/butterfly/info.asp?id=23 פרפר קטן עד בינוני הנפוץ במערב אירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון. בישראל הוא נפוץ בכל הארץ למעט המדבר הקיצו

קדמום יהודה הוא חלזון יבשה בעל קונכיה בהירה, מנומרת בכתמים בצבע חום. נפוץ על סלעים בהר הנגב ובמדבר יהודה, וכן בהרי יהודה ושומרון. הקדמום הוא אנדרוגינוס (כמו מרבית החלזונות) ולאחר ההזדווגות כל פרט מטיל

אורכו 34-38 ס"מ. מוטת כנפיו 53-59 ס"מ. מקנן במיגוון של מקווי מים מתוקים ועכורים, מעדיף אגמים ובריכות ביערות, גם לאורך נהרות וחופים. מין מצוי, נמצא בריכוזים גדולים מחוץ לעונת הקינון. בישראל: חולף וחורף

אורכה 12-13.5 ס"מ. מקננת בחורש נמוך נשיר או מעורב, בחורשות אורנים, במטעים ובגינות. לאחר הקינון נצפית בלהקות. ניזונה מזרעי קוצים שונים (מכאן שמה העברי) וצמחים נוספים ממשפחת המורכבים. הקן נבנה בצמרות עצ

מידע עיקרי מתוך אתרו של דר' עוז בן-יהודה http://www.achva.ac.il/butterfly/index.asp משפחת ההספריתיים מונה 3000 מינים, רובם טרופיים,  מתוכם חיים 19 בישראל. הראש רחב יותר מהחזה. צבע הכנפיים בד

חיפושית ממשפחת השחרוריתיים, על החזה הקדמי והכנפיים מופיעים חודים וחטוטרות ומכאן שמה. גופה של חיפושית זו מכוסה קורים דקיקים עם הגיחה מהגולם, ואליהם נדבקים גרגרי חול קטנים המקנים לה צבע חולי בהיר

כסוף המקור הוא מין פולש בארצנו שמוצאו מהודו, הנמנה עם משפחת הפרושיים. צבע חלקי הגוף העליונים חום, הבטן בהירה וצידי הגוף חומים בהירים. המקור קצר ועבה וצבעו אפור כסוף, ומכאן שם הסוג. המקור מותאם לפ

אורכה 20-24 ס"מ. מוטת כנפיה 39-44 ס"מ. דוגרת באיזורים מיוערים, באדמות כבול ובביצות. חורפת בדרום אירופה, אסיה ובאפריקה. מעדיפה תעלות, שולי בריכות, חופי אגמים וכד'. מופיעה ביחידות או בקבוצות קטנות. הקן

  מאתרו של עוז בן-יהודה: http://www.achva.ac.il/butterfly/info.asp?id=57 פרפר קטן הנפוץ בחלקו המזרחי של הים התיכון, מאלג'יר ודרום אירופה ועד לחצי האי ערב. הוא נפוץ בכל ישראל, ברוב ימות השנה. מוטת

שחור-הזנב הוא ציפור מדברית קטנה ממשפחת הקיכליים, מזונו חרקים. ניצוי הגוף אפור כולו למעט הזנב השחור. יציב נפוץ באיזורים המדבריים של ישראל. התמונות צולמו בנוקדים