בעלי חיים

סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים
ללחוץ לעדכון התוצאות

401 בעלי חיים (עמוד 10)

זרון סוף

זרון סוף הוא עוף דורס בינוני, הניזון מעופות יונקים וחרקים. חולף וחורף נפוץ. לזכר בטן שחומה וקצות כנף שחורים, הראש והחזה בהירים. שפת התקיפה לבנה. הנקבה חומה כהה, הצוואר הכיפה ושפת התקיפה בצבע קרם. מין

שדמן ישראלי

המין השכיח ביותר בשטחים שהצומח שלהם נמוך וצפוף. סימונו הייחודי: על הצד הפנימי של הקולית האחורית נמשכות 2-3 חגורות כהות, מלוכסנות

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

פרחית מזרחית

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

זהבית

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

עקב עיטי

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

פגיונאי החולות

הפיגיונאים הן צרעות שזחליהן ניזונים מדרנים (זחלים) של זבליות, הנקבה חופרת בחול (ולכן רגליה האחוריות שעירות) ומאתרת את הדרן, משתקת אותו ומטילה עליו ביצה, הזחל הבוקע ניזון מהדרן ומתגלם. פגיונא

אזור: מישור החוף וגוש דן, צפון הנגב

דרור הירדן

דרור קטן המצוי בישראל לאורך בקעת הירדן ובדרום הגולן, אינו מלווה את האדם בניגוד לשאר בני סוגו המצויים בישראל, אלא חי באיזורים מדבריים. יציב

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, ים המלח ומדבר יהודה

תורית זנבנית

תורית זנבנית הוא תור קטן ועדין, המצוי לאורך השבר סביב ים המלח ובערבה. זנבו ארוך ומדורג ומכאן שם המין. ניזון מזרעים. יציב ונדיר בישראל

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת

קנית קטנה

אורכה 12.5-14 ס"מ. דוגרת בביצות ובחישות קנים, במיוחד בחישות צפופות וגבוהות הצומחות בתוך המים (גם אם רדודים מאד). באיזורים מסויימים דוגרת גם בשיחי ערברבה ובשדות חקלאיים. בנדידה מצויה גם בסבך שיחים וכד'

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון

סטירית עמומה

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

ססעץ מנומר

פרפר לילי, צבעו לבן מנומר בשחור ומכאן שמו המוכר סס הנמר. הביצים מוטלות בחריצים בעץ, זחלי המין נוברים בענפי עצים והם נחשבים מזיקים קשים של עצי פרי. הפרפרים הבוגרים אינם ניזונים כלל והם חיים ימים ס

ברווז צהוב-מצח

ברווז בגודל בינוני, חורף וחולף בישראל, לזכר ראש וצוואר בצבע חום ומצח צהוב בהיר, ומכאן שמו. 

טסית בתים

טסית בתים הוא מין השייך למשפחת הסנוניתיים, חלקי הגוף התחתונים לבנים, ואילו חלקי הגוף העליונים שחורים עם ברק כחול-ירוק. העל-שת לבן, הזנב ממוזלג מעט וצבעו שחור. ניזון בחרקים מעופפים שהוא צד באוויר. בונה

בז נודד

אורך הזכר 38-45 ס"מ, אורך הנקבה 46-51 ס"מ. מוטת כנפי הזכר 89-100 ס"מ. מוטת כנפי הנקבה 104-103 ס"מ. אוכלוסיותיו התמעטו באופן דרסטי באמצע המאה ה-20 עקב הרעלות וציד, אך מאז חלה התאוששות. דוגר בחופים

אזור: גליל עליון וגליל מערבי, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

דובון מנומר

דובון מנומר פרפר פעיל לילה המופיע באביב ובקיץ. צבע גופו אדום כתום, וצבע כנפיו צהבהב ומנומר בכתמים שחורים, ומכאן שמו. כשמטרידים אותו הוא מרים את כנפיו ומבליט בכך את גופו האדום כתום

סטירית משוישת

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל תאור: פרפר בינוני הנפוץ רק במזרח הים התיכון מדרום תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני, בחודשים אפריל עד יוני. מוטת כנפיו כ- 55 ממ. מקים דו

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, צפון הנגב, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן

פרחית הפרג

המאביק של הפרחים האדומים הוא חיפושית - זיבלית הפרחים מסוג אמפיקומה. הזיבליות באות לנות על הפרחים, אוכלות אבקה וחורצות עלי עטיף (כנראה להפקת נוזלים). הזבליות שעירות, מופיעות במועדים שונים במקביל ל

פלמינגו מצוי

עוף מים גדול, חיי במקווי מים רדודים. הצוואר ארוך מאד והרגליים ארוכות. המקור גדול וכפוף כלפי מטה. מושבתי, אינו מקנן בכל שנה. ניזון מיצורי מים קטנים, פלנקטון. הקן בנוי מבוץ. מקנן במושבות גדולות ומועטות

סייפן עקוד

חופמאי גדול. אורך גופו כ - 44 ס"מ. מוטת כנפיו 78 ס"מ. משקלו עד 350 גר'. מקורו  ייחודי, שחור וארוך (כ - 8 ס"מ) וקצהו נוטה כלפי מעלה. רוב אוכלוסיותיו האירופיות והאסיאניות נודדות. המערביות חורפות בע

אזור: גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, צפון הנגב, דרום הנגב והרי אילת

פרחית שעירה גדולה

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

דרור ספרדי

אורכו 14-16 סמ. מקנן מקומי בקירבת מגורי האדם בסדקים במבנים, כמו דרור הבית, אך לרוב מעדיף שיחים גבוהים או עצים, בעיקר ליד ביצות או נחלים. הקינון לרוב במושבות גדולות. הקן הסגור בנוי ענפים וקש, לעיתים מק

קורמורן גמדי

אורכו 45-55 סמ. מוטת כנפיו 75-90 סמ. מקנן במושבות ליד מקווי מים מתוקים ושפכי נהרות עם צומח עשיר. לעיתים בקבוצות צפופות. עומד על ענפים או קנים. בישראל: בשנות ה-50 נכחד מהארץ. החל מסוף שנות ה-80 חז

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, ים המלח ומדבר יהודה, כרמל, רמות מנשה

חטוטרית קורח

חיפושית ממשפחת השחרוריתיים, על החזה הקדמי והכנפיים מופיעים חודים וחטוטרות ומכאן שמה. גופה של חיפושית זו מכוסה קורים דקיקים עם הגיחה מהגולם, ואליהם נדבקים גרגרי חול קטנים המקנים לה צבע חולי בהיר

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים

צוקית בודדת

צוקית בודדת היא ציפור שיר ממשפחת הקיכליים, מקום חיותה הוא מצוקים (מכאן שמה), ונחלים הרריים. צבע הזכר טורקיז-אפור בולט. תכופות הוא נראה עומד על סלע המשמש נקודת תצפית לציד חרקים ולהגנה על הטריטוריה. הנק

צטיה

הצטיה היא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים, מקום חיותה הוא סבך צמחייה, בדרך כלל ליד מקווי מים. חלקי הגוף העליונים בצבע חום חלודי, החלקים התחתונים אפורים. פס עין כהה עובר אופקית מהמקור עד למפתח האוזן. הצט

אזור: שומרון, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, חרמון, גולן ואצבע הגליל