בעלי חיים

סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים

401 בעלי חיים (עמוד 10)

צרעכבישית חומה

צרעה  שצבעה חום כהה, כנפיה צהובות ושוליהן כהים. צרעה זו צדה עכבישים כמזון לזחליה. משאיתרה הנקבה עכביש היא עטה עליו ועוקצת אותו בחזה. אז היא נושאת את העכביש המשותק למחילה שחפרה, מטילה עליו ביצה אח

ברבור מצוי

עוף מים גדול מימדים ובעל צוואר ארוך שצבעו לבן. מקור הבוגר בצבע אדום-כתום, בבסיס המקור ובמצח גבשושית של עור חשוף שצבעה שחור. הרגליים שחורות ובעלות קרומי שחייה. צבע הצעירים אפור-חום וצבע מקורם אפור. ברב

דוחל מזרחי

מין הדומה מאד לדוחל שחור-גרון, אך קיבל הכרה כמין בפני עצמו. הסבר מפורט על ההבדל בין דוחל שחור-גרון ודוחל מזרחי מובא במאמר מפי פרופ' יואב פרלמן באתר תצפית: http://www.tatzpit.com/Site/pages/inPage.asp

אזור: כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת

נץ קולני אפור

אורכו 39-47 ס"מ. מוטת כנפיו 85-105 ס"מ. יציב במרוקו (רוב אזור התפוצה משתרע מדרום לסהרה), דוגר ביערות פתוחים, במדבריות ספר ובסבך. הקן נבנה בעץ סבוך. בישראל; מזדמן נדיר ביותר - תצפית אחת

נימפית הבוצין

מוטת כנפיו 30-35 ממ. מין הנפוץ בחבל הים תיכוני בחודשים מרץ-אוגוסט. הנקבה מטילה את ביציה בקבוצות על הבוצין והלוענית. מקים מס' דורות בשנה

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

טבלן מצויץ

אורכו 46-51 סמ. מוטת כנפיו 59-73 סמ. מקנן במקווי מים גדולים המוקפים קנים. בחורף נמצא בים או באגמים ומאגרי מים. הקן ערימה של צמחי מים. בישראל: חולף וחורף מצוי עד נדיר, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. בעבר קי

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

צרחולית אדומת-רגל

הצרחולית היא צרעה יחידאית קטנה הנפוצה בכל הארץ. הנקבה חופרת את קינה באדמה, ולאחר מכן יוצאת לצוד טרף, חרקים שונים ובעיקר חגבים או זחלי פרפרים. משאיתרה טרף הצרחולית עוקצת אותו ונושאת אותו בלסתותיה לקן

קיכלי רונן

ציפור שיר ממשפחת הקיכליים הניזון בחרקים, ברכיכות (חלזונות) ופירות. ניכר בחזהו הבהיר המנומר בכתמים כהים. צבע החלקים העליונים חום. חולף וחורף נפוץ. אינו חששן

כוס החורבות

כוס החורבות, מהקטנים שבדורסי הלילה של ישראל, ניזון בעיקר בחרקים, וגם בציפורים קטנות, דו חיים וזוחלים קטנים שהוא צד מעמדות תצפית. פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה, אך נצפה פעיל גם ביום. תכופות נר

בומבוס האדמה

מין נפוץ בישראל בגליל העליון (חוץ מאזור החוף), בחרמון ולרגלי החרמון. נלכד לאחרונה גם בגליל התחתון, בכרמל, ואפילו לרגלי הרי יהודה, ליד קיבוץ נחשונים. תפוצתו הנרחבת משתרעת באירופה ומגיעה עד צפון-אפריקה

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, שומרון

מדרונית

דבורים מגושמות, שעירות, המקננות לרוב על הקרקע. אורכן 8-21 מ"מ

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

שפרירית שטוחת רגל

(מידע באדיבות בןבן) אחת השפריריות הנפוצות ביותר בכל חלקי הארץ. 28-38 מ"מ אורך. הזכר לבנבן או כחלחל חיוור עם ציור שחור על החזה. הנקבה חומה אדמדמה. אצל שניהם הרגליים שטוחות, מכאן שמם. אחרי ארוחת בוקר דש

עורב חום-עורף

אורכו 48-56 ס"מ. מוטת כנפיו 103-120 ס"מ. דוגר במדבריות ובערבות צחיחות, נצפה לעיתים מסייר בהרים ובקניונים במדבר, אך איננו עוף הררי. יציב. זהיר וחששן. בונה את קינו בצמרת עץ, על עמוד חשמל או על דרגש סלע

אזור: צפון הנגב, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

זג צהוב-מקור

אורכו 36-39 סמ. מוטת כנפיו 65-74 סמ. דוגר רק בהרים (ברום 1500-3900 מ') עם צוקים תלולים ובלתי נגישים. יציב. מתלהק, נצפה לכל אורך השנה בלהקות גדולות (מאות פרטים). לעיתים קרובות פוקד מסעדות הרים ואתרי סק

שחפית ים

אזור: גליל עליון וגליל מערבי, דרום הנגב והרי אילת, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן

כחול חזה

ציפור ממשפחת הקיכליים, צבעה חום אפור. לזכר חזה כחול עם שוליים ערמוניים. חולף וחורף בישראל, ניזון בחרקים

גבתון עפרוני

 ציפור שיר השייכת למשפחת הגבתוניים, שמו ניתן לו על שום הדמיון במראהו לעפרוני. מקייץ ומקנן בארץ, אך גם חורף נפוץ. ניזון בעיקר מזרעים. מקנן בשיחים קוצניים

בוהקן כחול

הבוהקן הכחול הוא זבוב השייך למשפחת הבוהקניים, צבעו כחול מתכתי. הנקבות נמשכות לבשר ומטילות את ביציהן בעיקר על פגרים. הזכרים ניזונים בצוף

זרון סוף

זרון סוף הוא עוף דורס בינוני, הניזון מעופות יונקים וחרקים. חולף וחורף נפוץ. לזכר בטן שחומה וקצות כנף שחורים, הראש והחזה בהירים. שפת התקיפה לבנה. הנקבה חומה כהה, הצוואר הכיפה ושפת התקיפה בצבע קרם. מין

אנפה ארגמנית

אנפה גדולה שגובהה מגיע למטר, חיה בנופי מים וניזונה בדגים, דוחיים וחרקים. חלקי הגוף העליונים בצבע אפור, צידי הראש והצוואר ארגמניים (מכאן שמה) ומפוספסים בשחור. המקור ארוך ודק. חולפת מצויה, מקננת נדירה ב

צב ים חום

צב ים הנמצא גם בחופי ישראל הינו בסכנת הכחדה. אגדה צבת הים שלי / מאתר רות ריכטר מחברת הספר ארץ ירוקה שלי. השחר זה עתה עלה, אך אור רב כבר נגה על העיר המתעוררת משנתה כשהגעתי בבוקר למעבדה. חשבתי שאהיה שם

כידונית ישראלית

מין אנדמי לישראל. מצוי בין צמחים סבוכים, גידולי בר, שיחים ובני-שיח, במרכז הארץ ובצפונה. אורך גופו 23-26  מ"מ. מופיע בקיץ. הנקבה מטילה את ביציה בקרקע או בקליפת עץ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה

צלבגב

סוג שתפוצתו משתרעת מצפון-אפריקה עד מרכז אסיה. ייחודי לו ציור דמוי צלב לבן או X, המסורטט על גביח האוכפית. המין שבתמונות הוא צלבגב השפלה (Dociostaurus curvicercus) . זהו מין השולט בשפלה, שוכן לרוב בין צ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

רקבן הבוץ

רקבן הבוץ שייך למשפחת הזבובים הרחפניים המונה 5,000 מינים. מתוכם 112 מצוים בישראל. שם המשפחה נגזר מצורת המעוף הטיפוסית של הבוגרים בני מינים רבים. אלה נוהגים לרחף באוויר במקום אחד תוך כדי רפרוף כנפ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת