סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים

401 בעלי חיים (עמוד 10)

כחול חזה

ציפור ממשפחת הקיכליים, צבעה חום אפור. לזכר חזה כחול עם שוליים ערמוניים. חולף וחורף בישראל, ניזון בחרקים

טסית בתים

טסית בתים הוא מין השייך למשפחת הסנוניתיים, חלקי הגוף התחתונים לבנים, ואילו חלקי הגוף העליונים שחורים עם ברק כחול-ירוק. העל-שת לבן, הזנב ממוזלג מעט וצבעו שחור. ניזון בחרקים מעופפים שהוא צד באוויר. בונה

פלמינגו מצוי

עוף מים גדול, חיי במקווי מים רדודים. הצוואר ארוך מאד והרגליים ארוכות. המקור גדול וכפוף כלפי מטה. מושבתי, אינו מקנן בכל שנה. ניזון מיצורי מים קטנים, פלנקטון. הקן בנוי מבוץ. מקנן במושבות גדולות ומועטות

שרשיר מצוי

אורכו 34-38 ס"מ. מוטת כנפיו 53-59 ס"מ. מקנן במיגוון של מקווי מים מתוקים ועכורים, מעדיף אגמים ובריכות ביערות, גם לאורך נהרות וחופים. מין מצוי, נמצא בריכוזים גדולים מחוץ לעונת הקינון. בישראל: חולף וחורף

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

רקבן הבוץ

רקבן הבוץ שייך למשפחת הזבובים הרחפניים המונה 5,000 מינים. מתוכם 112 מצוים בישראל. שם המשפחה נגזר מצורת המעוף הטיפוסית של הבוגרים בני מינים רבים. אלה נוהגים לרחף באוויר במקום אחד תוך כדי רפרוף כנפ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

גבתון עפרוני

 ציפור שיר השייכת למשפחת הגבתוניים, שמו ניתן לו על שום הדמיון במראהו לעפרוני. מקייץ ומקנן בארץ, אך גם חורף נפוץ. ניזון בעיקר מזרעים. מקנן בשיחים קוצניים

קיכלי רונן

ציפור שיר ממשפחת הקיכליים הניזון בחרקים, ברכיכות (חלזונות) ופירות. ניכר בחזהו הבהיר המנומר בכתמים כהים. צבע החלקים העליונים חום. חולף וחורף נפוץ. אינו חששן

חרטומית ביצות

חרטומית ביצות הוא חופמאי שגודלו בינוני. מקורו ארוך וישר, גופו מנומר בגווני חום ובטנו לבנה. העיניים קבועות בצידי הראש ומקנים לעוף זה זווית ראיה רחבה מאוד. ניזון על ידי חיטוט במקורו הארוך בבוץ, במי

אזור: גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן

שעיר מצוי

דורס הלילה הקטן ביותר בישראל. מזונו בעיקר חרקים, מקנן בחורים בעצים. חולף, מקייץ ומקנן בישראל

נימפית היערה

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר בינוני הנפוץ בדרום אירופה ועד אירן. בישראל הוא נפוץ בחבל ההררי הים תיכוני בחודשים אפריל עד אוקטובר. זהו פרפר מקומי טריטוריאלי שאינו נפוץ. מוטת כנפיו כ-

סטירית פקוחה

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר בינוני הנפוץ בחלק המזרחי של הים התיכון מאיראן, תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני. הפרפר מגיח מהגולם בחודשים אפריל ומאי ולקראת יוני

לבנין הצלף

מתוך אתרו של ד"ר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר נודד בינוני הנפוץ ממרכז אסיה ועד לנילוס. בישראל הוא נפוץ בקיץ בכל הארץ. לעיתים, בבקעת ים המלח אפשר לראותו גם בחורף. ישנה דו-פרצופיות זוויגית. הנקבה גד

מגלית נקודה

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

שלך

דורס יום גדול החי ליד מקווי מים וניזון בדגים שהוא צד בצלילה. חולף וחורף בישראל. מין זה מקנן בסיני על עצי אביצניה ימית הגדלים מתוך מי הים (מנגרובים)

דוחל חום-גרון

ציפור הקטנה ממשפחת הקיכליים, נבדל מקרובו דוחל שחור-גרון בפס גבה לבן בולט. חולף בארץ, אוכל חרקים

קדמום יהודה

קדמום יהודה הוא חלזון יבשה בעל קונכיה בהירה, מנומרת בכתמים בצבע חום. נפוץ על סלעים בהר הנגב ובמדבר יהודה, וכן בהרי יהודה ושומרון. הקדמום הוא אנדרוגינוס (כמו מרבית החלזונות) ולאחר ההזדווגות כל פרט מטיל

אזור: הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, שומרון

רכנף אדום-שחור

פשפש מוצץ שצבעו שחור מתוחם בשני פסים אדומים, מופיע בחורף על צמחים ממשפחת הדגניים והשושניים, וגם על עצי הדר ולכן נחשב למזיק. נפוץ בכל החבל הים-תיכוני

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, צפון הנגב, שומרון

זרזיר בורמזי

הזרזיר הבורמזי הוא מין פולש שמוצאו מדרום-מזרח אסיה, מקור האוכלוסיה מפרטים שגודלו בצפארי ונמלטו מהשבי. נצפה לראשונה בתל אביב בתחילת שנת 2000 ומאז הרחיב את תפוצתו בארץ לכל גוש דן

אזור: מישור החוף וגוש דן

כסוף-מקור הודי

כסוף המקור הוא מין פולש בארצנו שמוצאו מהודו, הנמנה עם משפחת הפרושיים. צבע חלקי הגוף העליונים חום, הבטן בהירה וצידי הגוף חומים בהירים. המקור קצר ועבה וצבעו אפור כסוף, ומכאן שם הסוג. המקור מותאם לפ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, ים המלח ומדבר יהודה

משפכן

הביא: אריאל אסף דוד והצרעה והעכביש הוא שמו של משל מפי חז"ל, המופיע במדרש אלפא ביתא דבן סירא. מוסר ההשכל הוא שאין לפקפק בתועלת הבריאה ולתמוה על מעשי הבורא. באחד הימים ישב בגנו דוד המלך לעתיד, וראה צרעה

ברכיה

זהו הברווז המוכר ביותר, אביו של ברווז הבית

עפרוני מצוייץ

עפרוני מצויץ - ציפור שיר חומה בולטת בשטח עם הציצית שלראשה. מצוי בכל חלקי הארץ. חלק גדול מזמנו הוא מהלך על הקרקע, אוכל נבטים, עלים וחרקים. ניחן בציוץ מקסים, הזכר מרבה לשיר תוך כדי מעוף בתקופת הקינון. מ

חטפית אפורה

אורכה 13.5-15 ס"מ. דוגרת בגנים, בפארקים וביערות, לעיתים קרובות דומה שהיא מעדיפה קרחות קטנות בין עצים רחבי-עלים גבוהים. מקייצת, חורפת באפריקה. בונה את קינה בחלל בעץ או בבניין, לעיתים קרובות על ענף של מ

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, ירושלים, צפון הנגב, שומרון

נץ קולני אפור

אורכו 39-47 ס"מ. מוטת כנפיו 85-105 ס"מ. יציב במרוקו (רוב אזור התפוצה משתרע מדרום לסהרה), דוגר ביערות פתוחים, במדבריות ספר ובסבך. הקן נבנה בעץ סבוך. בישראל; מזדמן נדיר ביותר - תצפית אחת

ברודן כתום

פרפר קטן, צבעו כתום עם כתמים חומים. הכנפיים הקדמיות חומות ועליהם ציורי עיגולים לבנים, האחוריות כתומות. הבוגרים נראים בקיץ ובסתיו

דובון יפהפה

פרפר ממשפחת הדובוניים, צבעו לבן מנומר בכתמים אדומים ושחורים. הזחלים שעירים כרוב בני משפחתם. ניזונים בעלי עוקץ העקרב וגם בצמחי תרבות שונים. הבוגרים ניזונים בצוף

כחל מצוי

עוף בגודל בינוני שצבעו הכללי טורקיז, צבע הגב חום חלודי ואברות הכנף שחורות. המקור שחור ומאונקל בקצהו. מרבה לעמוד בנקודות תצפית בולטות, ומהן הוא צד חרקים על הקרקע. הקן נבנה בחורים בקירות חול בדומה