סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים

401 בעלי חיים (עמוד 11)

נץ קולני אפור

אורכו 39-47 ס"מ. מוטת כנפיו 85-105 ס"מ. יציב במרוקו (רוב אזור התפוצה משתרע מדרום לסהרה), דוגר ביערות פתוחים, במדבריות ספר ובסבך. הקן נבנה בעץ סבוך. בישראל; מזדמן נדיר ביותר - תצפית אחת

אנדרנה צהובת-רגל

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

טריכודית אצילית

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

חסידה שחורה

החסידה השחורה קטנה מעט מבת סוגה החסידה הלבנה.  צבעה שחור עם ברק ירוק-סגול, למעט החזה והבטן הלבנים. אצל פרטים בוגרים הרגליים, המקור והעור סביב העין אדומים. אצל פרטים צעירים חלקים אלה בצבע ירו

שחף אדום-מקור

אורכו 44-52 ס"מ. מוטת כנפיו 12-17 ס"מ. עדיין אחד השחפים הנדירים בעולם, אך מספריו גדלו באופן משמעותי במערב הים-התיכון בשנים האחרונות. דוגר במושבות או ביחידות באיים קטנים וסלעיים. בישראל: נדיר ומופיע בע

אזור: כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, צפון הנגב, גליל עליון וגליל מערבי

מרית צפונית

אורכה 44-52 ס"מ. מוטת כנפיה 73-82 ס"מ. מקננת במקווי מים מתוקים עשירי צומח או בביצות עם מספיק מים פתוחים. בישראל; חולפת וחורפת מצויה עד מצויה מאד. זיהוי; ברווז בינוני עד גדול. בעל צוואר קצר אך מקור ארו

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

לבנין מזרחי

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

דרור ספרדי

אורכו 14-16 סמ. מקנן מקומי בקירבת מגורי האדם בסדקים במבנים, כמו דרור הבית, אך לרוב מעדיף שיחים גבוהים או עצים, בעיקר ליד ביצות או נחלים. הקינון לרוב במושבות גדולות. הקן הסגור בנוי ענפים וקש, לעיתים מק

שלך

דורס יום גדול החי ליד מקווי מים וניזון בדגים שהוא צד בצלילה. חולף וחורף בישראל. מין זה מקנן בסיני על עצי אביצניה ימית הגדלים מתוך מי הים (מנגרובים)

חנקן גדול

חנקן גדול הוא ציפור שיר ממשפחת החנקניים, צבעו אפור בחלק הגוף התחתון וכהה יותר בחלק העליון, בפניו מסכה שחורה, מעין פס רחב העובר מהמקור דרך העין ומסתיים באוזן. הכנף והזנב העליון שחורים. ככל בני סוג

זנבן ערבי

הזנבן הוא ציפור שיר חברותית החיה בלהקות. נפוצה בדרום הארץ ובערבה. מזונו חרקים וחומר צמחי. הזנבן מבלה חלק גדול מזמנו על הקרקע. התנהגותו החברתית המורכבת של הזנבן היתה במרכז מחקרו של פרופסור אמוץ זהבי בש

אזור: מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, ים המלח ומדבר יהודה

זרון סוף

זרון סוף הוא עוף דורס בינוני, הניזון מעופות יונקים וחרקים. חולף וחורף נפוץ. לזכר בטן שחומה וקצות כנף שחורים, הראש והחזה בהירים. שפת התקיפה לבנה. הנקבה חומה כהה, הצוואר הכיפה ושפת התקיפה בצבע קרם. מין

שחף אגמים

שחף בינוני הדוגר במושבות. ניזון בבריכות דגים ובאגמים, וגם במזבלות. צבע הבוגר בקיץ לבן עם גב וכנפיים אפורים, ראש חום כהה. צבע המקור והרגליים אדום. בחורף הראש בהיר מלבד כתמים כהים באיזור מפתח האוזן. הצע

אנפה ארגמנית

אנפה גדולה שגובהה מגיע למטר, חיה בנופי מים וניזונה בדגים, דוחיים וחרקים. חלקי הגוף העליונים בצבע אפור, צידי הראש והצוואר ארגמניים (מכאן שמה) ומפוספסים בשחור. המקור ארוך ודק. חולפת מצויה, מקננת נדירה ב

כחליל האפון

פרפר קטן ממשפחת הכחליליים, מטיל את ביציו על ניצני הפרחים של צמחים שונים ממשפחת הפרפרניים, ובעיקר על אחירותם החורש. הזחל ניזון בפרחים ובפירות הצעירים

כחליל האזוב

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

חרוטן קוני

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

עטלף פרי מצוי

עטלף פרי מצוי הוא העטלף הגדול ביותר בישראל, והיחיד הניזון מפירות. נפוץ בכל איזורי הארץ. עטלף פרי מצוי גורם נזק לחקלאות בכך שהוא ניזון בפירות בשלים במטעים, בעבר ניסו להלחם בו על ידי איוד מערות בגז

ברווז צהוב-מצח

ברווז בגודל בינוני, חורף וחולף בישראל, לזכר ראש וצוואר בצבע חום ומצח צהוב בהיר, ומכאן שמו. 

עורב קצר-זנב

עורב מדברי הניכר בזנבו הקצר. בעמידה על הקרקע אברות הכנף ארוכות יותר מן הזנב. צבעו שחור. אוכל כל, ניזון גם משיירים של מטיילים במדבר ובמזבלות. יציב במדבר יהודה וסביב ים המלח. דוגר במצוקים

אזור: ים המלח ומדבר יהודה

בז אדום

בז אדום הוא מהקטנים שבדורסי היום של ישראל. חולף ומקייץ בארץ, דוגר במושבות. מקים את קינו בסמיכות למגורי האדם: בגגות, בחורים במבנים ואף בתיבות קינון מלאכותיות. לזכר ראש ולחי אפורים-כחולים, הגב והכנף בצב

צבעוני שקוף

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר בגודל בינוני הנפוץ בארצות שבמזרח הים התיכון. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים-תיכוני החל מחודש דצמבר ועד לאפריל. הכנפיים העליונות שקופות למדי ומועטות בקשקש

זבוב הבית

תפוצתו כמעט כלל עולמית. מקום חיותו קשור לבני-האדם ולמעונם ובעיקר למזונם. צבעו אפור, 4 פסים כהים נמשכים לאורך חזהו: אורך גופו 5-7 מ"מ:העיניים מופרדות זו מזו, עיני הזכר קרובות יותר. הנקבה מטילה את ביציה

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

נווטת שחורה

סוג שכיח מאד בצפון אפריקה, בארץ ישראל, באסיה עד סין, בעיקר באזורים שחונים. ניכרת בבחנינים ארוכים מאד בלסתות האמצעיות. הבחנינים נושאים לרוב שערות ארוכות;שערות אלה יוצרות יחד עם השערות של הלוחית העל-שפת

חיוורן

החיוורן ניכר בגוף גליל ומוארך; הראש חד וגליל, העיניים גדולות, ביניהן בולט המצח בצורת משולש. בני הסוג יושבים לאורך גבעולים גבוהים, כגון ידיד-החולות, קנה, סמר, חילף ועוד

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון