סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים

401 בעלי חיים (עמוד 12)

שעירון

עכביש קטן השייך למשפחת הסרטבישיים, גופו מכוסה זיפים המדמים אותו לזרעים שעירים של צמחים מסויימים, צורת גופו סרטנית כיתר בני משפחתו. בישראל נפוצים מינים אחדים

צבעוני קשוט

מתוך אתרו של דר עוז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר בינוני בגודלו הנפוץ באיזורים הרריים באגן הים תיכוני מיוון וקרואטיה ועד לאירן. בישראל הוא נפוץ בכרמל ובגליל המערבי בתקופה קצרה באפריל. מעופו איטי ומוטת

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי

כחליל השברק

מתוך אתרו של ד"ר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר קטן הנפוץ בכל האיזורים הממוזגים באירופה, צפון אפריקה ואסיה. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים-תיכוני בחודשים מרץ עד נובמבר. מוטת כנפיו כ- 35 מ"מ. ישנה דו-פ

לבנין מזרחי

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

גבתון גנים

ציפור שיר ממשפחת הגבתוניים, מין זה חולף נפוץ בישראל הסתיו ובאביב. הגוף התחתון בצבע חום בהיר, הראש והחזה בצבע אפור זיתני, הגב והכנפיים מפוספסים, על הגרון פסים בצבע צוב בהיר. מסביב לעין טבעת בהירה

פרחית הפרג

המאביק של הפרחים האדומים הוא חיפושית - זיבלית הפרחים מסוג אמפיקומה. הזיבליות באות לנות על הפרחים, אוכלות אבקה וחורצות עלי עטיף (כנראה להפקת נוזלים). הזבליות שעירות, מופיעות במועדים שונים במקביל ל

כידונית ישראלית

מין אנדמי לישראל. מצוי בין צמחים סבוכים, גידולי בר, שיחים ובני-שיח, במרכז הארץ ובצפונה. אורך גופו 23-26  מ"מ. מופיע בקיץ. הנקבה מטילה את ביציה בקרקע או בקליפת עץ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה

עלווית אפורה

ציפור שיר ממשפחת הסבכיים. חולפת מצויה בסתיו ובאביב, אוכלת חרקים

סלעית ערבות

ציפור שיר ממשפחת הקיכליים, אוכלת חרקים. חולפת וחורפת בארץ, יש אוכלוסיה יציבה ודוגרת של מין זה בגולן ובנגב

רבגף חום

מין השייך למחלקת רבי הרגליים, הגוף מאורך ומחולק לטבעות; כל טבעת נושאת זוג רגליים אחד או יותר. בהופעתו הרבגף מזכיר נדל אך הנדלים שייכים למחלקה אחרת באותה הקבוצה. המין אינו נושך ואינו מסוכן, כשהוא מותקף

צוקית בודדת

צוקית בודדת היא ציפור שיר ממשפחת הקיכליים, מקום חיותה הוא מצוקים (מכאן שמה), ונחלים הרריים. צבע הזכר טורקיז-אפור בולט. תכופות הוא נראה עומד על סלע המשמש נקודת תצפית לציד חרקים ולהגנה על הטריטוריה. הנק

לבנין הצנון

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר קטן עד בינוני ממוצא פליארקטי (אירופה, אסיה הממוזגת וצפון אפריקה). חדר לצפון אמריקה ואוסטרליה. בישראל הוא נפוץ בכל הארץ למעט המדבר הקיצוני, בכל ימות השנ

שחף אדום-מקור

אורכו 44-52 ס"מ. מוטת כנפיו 12-17 ס"מ. עדיין אחד השחפים הנדירים בעולם, אך מספריו גדלו באופן משמעותי במערב הים-התיכון בשנים האחרונות. דוגר במושבות או ביחידות באיים קטנים וסלעיים. בישראל: נדיר ומופיע בע

אזור: כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, צפון הנגב, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן

סלעית לבנת-כנף

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

דב חום סורי

דב חום סורי הוא תת-מין מזרח תיכוני של הדוב החום. תת-מין זה היה נפוץ בעבר בחרמון, בגולן ובגליל, אך נכחד מנופי הארץ בתחילת המאה שעברה. אוכלוסיות קטנות עדיין מתקיימות בתורכיה, באירן ובעירק, אך הן פגיעות

מושית השבע

מושית השבע היא חיפושית קטנה ממשפחת המושיתיים, המוכרת גם בשמה הנפוץ, פרת משה רבינו. צבעה אדום בולט, הראשחזה שחור עם שני כתמים לבנים. על כל כנף חפיה מצוירות שלוש נקודות שחורות, ועוד נקודה המשותפת לשתי ה

סטירית היבלית

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

עטלף פרי מצוי

עטלף פרי מצוי הוא העטלף הגדול ביותר בישראל, והיחיד הניזון מפירות. נפוץ בכל איזורי הארץ. עטלף פרי מצוי גורם נזק לחקלאות בכך שהוא ניזון בפירות בשלים במטעים, בעבר ניסו להלחם בו על ידי איוד מערות בגז