בעלי חיים

סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים
ללחוץ לעדכון התוצאות

401 בעלי חיים (עמוד 12)

ברבור מצוי

עוף מים גדול מימדים ובעל צוואר ארוך שצבעו לבן. מקור הבוגר בצבע אדום-כתום, בבסיס המקור ובמצח גבשושית של עור חשוף שצבעה שחור. הרגליים שחורות ובעלות קרומי שחייה. צבע הצעירים אפור-חום וצבע מקורם אפור. ברב

רפרף הדבקה

רפרף הדבקה הוא פרפראי קטן שצבעו חום אפור, על כנפיו העליונות מצוירים שני פסים גליים בצבע שחור. כנפיו התחתונות כתומות. רפרף זה, בדומה ליתר בני משפחתו מוצץ צוף פרחים תוך כדי רפרוף מהיר. מעופף ביום ובלילה

משפכן

הביא: אריאל אסף דוד והצרעה והעכביש הוא שמו של משל מפי חז"ל, המופיע במדרש אלפא ביתא דבן סירא. מוסר ההשכל הוא שאין לפקפק בתועלת הבריאה ולתמוה על מעשי הבורא. באחד הימים ישב בגנו דוד המלך לעתיד, וראה צרעה

ירקון

אורכו  14-16 ס"מ. מקנן בשולי חורש, באזורי מרעה זרועי עצים, בחורשות, בסבכי שיחים ובגנים. שכיח גם בתוך ישובים. הקן נבנה בעצים או בשיחים. חלקם נותרים בחורף באזורים יחסית צפוניים באירופה, בעוד אחרים

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן

זהבית

משפחת הזהביתיים היא משפחת של צרעות טפילות ("קוקיות") בעלות כסות גוף בצבעים מתכתיים. בני משפחה זו אינם בונים קן. הנקבות חודרות לקיני דבוראים אחרים ומטילה שם את ביציה. הזחל הבוקע ניזון מזחל הפונדקאי. בי

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

דרור ספרדי

אורכו 14-16 סמ. מקנן מקומי בקירבת מגורי האדם בסדקים במבנים, כמו דרור הבית, אך לרוב מעדיף שיחים גבוהים או עצים, בעיקר ליד ביצות או נחלים. הקינון לרוב במושבות גדולות. הקן הסגור בנוי ענפים וקש, לעיתים מק

סלעית ערבות

ציפור שיר ממשפחת הקיכליים, אוכלת חרקים. חולפת וחורפת בארץ, יש אוכלוסיה יציבה ודוגרת של מין זה בגולן ובנגב

רבגף חום

מין השייך למחלקת רבי הרגליים, הגוף מאורך ומחולק לטבעות; כל טבעת נושאת זוג רגליים אחד או יותר. בהופעתו הרבגף מזכיר נדל אך הנדלים שייכים למחלקה אחרת באותה הקבוצה. המין אינו נושך ואינו מסוכן, כשהוא מותקף

זרון סוף

זרון סוף הוא עוף דורס בינוני, הניזון מעופות יונקים וחרקים. חולף וחורף נפוץ. לזכר בטן שחומה וקצות כנף שחורים, הראש והחזה בהירים. שפת התקיפה לבנה. הנקבה חומה כהה, הצוואר הכיפה ושפת התקיפה בצבע קרם. מין

יולודיס נקוד

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, הרי ירושלים והשפלה, שומרון, ים המלח ומדבר יהודה

סטירית פקוחה

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר בינוני הנפוץ בחלק המזרחי של הים התיכון מאיראן, תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני. הפרפר מגיח מהגולם בחודשים אפריל ומאי ולקראת יוני

איזופיה שמנמונת

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, חרמון, גולן ואצבע הגליל, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, מרכז הנגב והמכתשים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

כחליל האזוב

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

ברודן כתום

פרפר קטן, צבעו כתום עם כתמים חומים. הכנפיים הקדמיות חומות ועליהם ציורי עיגולים לבנים, האחוריות כתומות. הבוגרים נראים בקיץ ובסתיו

פגיונאי החולות

הפיגיונאים הן צרעות שזחליהן ניזונים מדרנים (זחלים) של זבליות, הנקבה חופרת בחול (ולכן רגליה האחוריות שעירות) ומאתרת את הדרן, משתקת אותו ומטילה עליו ביצה, הזחל הבוקע ניזון מהדרן ומתגלם. פגיונא

אזור: מישור החוף וגוש דן, צפון הנגב

טסית בתים

טסית בתים הוא מין השייך למשפחת הסנוניתיים, חלקי הגוף התחתונים לבנים, ואילו חלקי הגוף העליונים שחורים עם ברק כחול-ירוק. העל-שת לבן, הזנב ממוזלג מעט וצבעו שחור. ניזון בחרקים מעופפים שהוא צד באוויר. בונה

סייפן עקוד

חופמאי גדול. אורך גופו כ - 44 ס"מ. מוטת כנפיו 78 ס"מ. משקלו עד 350 גר'. מקורו  ייחודי, שחור וארוך (כ - 8 ס"מ) וקצהו נוטה כלפי מעלה. רוב אוכלוסיותיו האירופיות והאסיאניות נודדות. המערביות חורפות בע

אזור: גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, צפון הנגב, דרום הנגב והרי אילת

ססעץ מנומר

פרפר לילי, צבעו לבן מנומר בשחור ומכאן שמו המוכר סס הנמר. הביצים מוטלות בחריצים בעץ, זחלי המין נוברים בענפי עצים והם נחשבים מזיקים קשים של עצי פרי. הפרפרים הבוגרים אינם ניזונים כלל והם חיים ימים ס

בז אדום

בז אדום הוא מהקטנים שבדורסי היום של ישראל. חולף ומקייץ בארץ, דוגר במושבות. מקים את קינו בסמיכות למגורי האדם: בגגות, בחורים במבנים ואף בתיבות קינון מלאכותיות. לזכר ראש ולחי אפורים-כחולים, הגב והכנף בצב

תורית זנבנית

תורית זנבנית הוא תור קטן ועדין, המצוי לאורך השבר סביב ים המלח ובערבה. זנבו ארוך ומדורג ומכאן שם המין. ניזון מזרעים. יציב ונדיר בישראל

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת

לבנין הצלף

מתוך אתרו של ד"ר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר נודד בינוני הנפוץ ממרכז אסיה ועד לנילוס. בישראל הוא נפוץ בקיץ בכל הארץ. לעיתים, בבקעת ים המלח אפשר לראותו גם בחורף. ישנה דו-פרצופיות זוויגית. הנקבה גד

סטירית עמומה

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

חסידה שחורה

החסידה השחורה קטנה מעט מבת סוגה החסידה הלבנה.  צבעה שחור עם ברק ירוק-סגול, למעט החזה והבטן הלבנים. אצל פרטים בוגרים הרגליים, המקור והעור סביב העין אדומים. אצל פרטים צעירים חלקים אלה בצבע ירו

צטיה

הצטיה היא ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים, מקום חיותה הוא סבך צמחייה, בדרך כלל ליד מקווי מים. חלקי הגוף העליונים בצבע חום חלודי, החלקים התחתונים אפורים. פס עין כהה עובר אופקית מהמקור עד למפתח האוזן. הצט

אזור: שומרון, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, חרמון, גולן ואצבע הגליל

צבעוני שקוף

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל פרפר בגודל בינוני הנפוץ בארצות שבמזרח הים התיכון. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים-תיכוני החל מחודש דצמבר ועד לאפריל. הכנפיים העליונות שקופות למדי ומועטות בקשקש

הליקטית רחבת-פסים

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

תפר

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים

כפן לבן

עוף מים שצבעו לבן. המקור ארוך ולקצהו צורת כף, ומכאן שמו. חולף וחורף בארץ בנופי מים ובברכות דגים בעיקר בצפון הארץ. ניזון בדגים ובסרטנים שהוא צד תוך כדי תנועה במים