אגדה - נר-הלילה החופי
כתבה רות ריכטר מתוך הספר ארץ ירוקה שלי ("נשמע מפי שרה ברוקמן")
לפני כמאה וחמישים שנים חי נער יהודי באחת מארצות הגולה, ונפשו .כלתה לעלות לארץ-ישראל. ביום ובלילה הגה הנער בארץ הקודש, ולא יכול היה להדיח חלומו מתוך מחשבותיו, כי ליווה אותו החלום בכל אשר הלך ובכל אשר עשה. והנער גדל והיה לבחור נבון שעיניו בורקות ובלוריתו עבותה, ובמלאת לו שמונה-עשרה שנים ארז את חפציו ובא להיפרד מהוריו כדי לעלות לארץ-ישראל.
אמר לו אביו: "כיצד תתפרנס בארץ הקודש ואינך יודע מלאכה? למד עצמך מקצוע תחילה- לבל תצטרך לעזרתן של הבריות, וכדי שתוכל להעניק לארצך החדשה מידיעותיך וממומחיותך ואחר תעלה ארצה!" ציית הנער לאביו ולמד את תורת הרפואה. שנים רבות השתלם, וכששיים את חוק לימודיו נשא אישה והוליד בנים, אך חלומו לא הרפה ממנו, והוא חפץ למהר ולעלות לארץ-ישראל.
אמרה לו אשתו: "כיצד נעלה לארצך והיא ארץ מדבר מוכת שמש ושממה, שהמלריה שוכנת- בכפריה ופורעים אורבים בדרכיה?! חכה נא מעט עד שיגדלו בנינו הרכים ואז נעלה עמך לארץ הקודש!" שמע האיש בקולה של אשתו, ודחה שוב את נסיעתו. בינתיים היה האיש לרופא מפורסם מכל קצוות המדינה השכימו חולים לפתחו כדי שירפא את תחלואיהם, כי נודע האיש בטוב - ליבו בחוכמתו ובכושרו הנפלא לרפא כל חולי, אך הוא לא ידע אושר, כי חלומו הלך עמו תמיד ונפשו כלתה לעלות לארץ-ישראל.
שנים אחדות חלפו, ושוב רצה הרופא לנטוש את מרפאתו ואת ביתו המפואר שבנה בארץ ניכר ולעלות לארצו, אך אמו הזקנה עיכבה בעדו ואמרה: "זקנתי, בני, הנה ימי ספורים ובקרוב אמות, ולא אוכל לשאת פרידתי ממך!"
ושוב נשאר האיש בניכר. כבר זרקה שיבה בשערו וקמטים עמקו במצחו, אך חלומו פעפע בו ולא הניח, ויום אחד לא יכול עוד האיש לשאת את געגועיו לארץ-ישראל, והוא ארז את כליו ואת חפציו, מכר את ביתו ואת מרפאתו, לקח עמו את הוריו הזקנים ואת אשתו וילדיו,ויצא עימם לדרך הנדודים הארוכה. ימים רבים נדדו מעיר לעיר ומארץ לארץ, עד שהגיעו לעיר נמל גדולה, שממנה הפליגו לארץ-ישראל.
כעבור ימים אחדים נגלו להם מרחוק חופי הארץ. רטט האיש מהתרגשות ונצמד למעקה הספינה כדי להזין עיניו ביבשה המתרפקת אל הים, וכשירד אל החוף כרע הרופא על ברכיו, נשק ברטט לאדמת הארץ, ועיניו מלאו דמעות. עוד הוא משתוחח אל החול, חש האיש כי נדקרה כף רגלו בעצם קטן ומוצק הנמצא בנעלו. הסיר האיש את הנעל מכף רגלו, ניער אותה והנה בתוכה פרי קטן ויבש ובו זרעים אחדים.
"מי אתה, צמח, וכיצד הגעת אל נעלי?" שאל האיש בתמיהה. "שמי 'נר-הלילה החופי', ומארצך הרחוקה באתי עמך אל ארץ הקודש," אמר הפרי הצמוק וחייך בענווה. ניער האיש את הפרי ואמר אליו: "כאן, ידידי, ינבטו זרעיך, ומי ייתן ותפריח את שיממת החוף בפרחיך הנאים!"
בנה האיש בית ביפו ויסד בה מרפאה, כי גם בארץ-ישראל רבו החולים אשר התדפקו על פתחו וביקשו צרי ומרפא. מבוקר ועד ערב שהה האיש במרפאה, אך הוא היה מאושר מאוד, כי הגשים את חלומו. מדי יום אהב לצפות אל כפות הדקלים הנעות ברוח המי, בענפי הזית המכסיפים מרחוק כראשי שיבה, בשיירות הגמלים החוצות את ים החולות הזהוב, ובשמש השוקעת לאטה ככדור ארגמן השוקע במי הים הכחולים, והוא בירך את אלוהיו על שהביא אותו בשלום לארץ חלומותיו. אך בני ביתו לא היו מאושרים כמוהו. אמו ואשתו הרבו להתלונן על החום הגובר והזבובים הטורדניים, וילדיו התקשו בלימוד השפה הזרה וברכישת חברים חדשים. מדי יום כשחזר הרופא אל ביתו מן המרפאה, היו בני הבית מפצירים בו, וזועקים אליו שייטוש את ארץ-ישראל ויחזירם אל ארץ הניכר שממנה באו.
חלפו חודשים אחדים, והאיש מאס בחייו מפני טענותיהם הקשות של אהוביו, ובלבו גמלה ההחלטה הנוראה לעזוב את הארץ אשר אהב ולחזור לניכר. בלב כבד ועצב ירד האיש אל הנמל כדי לרכוש כרטיסי הפלגה, ובצעדו בגבעות החול שעל שפת הים זלגו דמעותיו באין מעצור, וקומתו שחה בעיצבונו, אך בעודו מתקרב אל הנמל, נחו עיניו פתאום על שטיח של פרחים צהובים, גדולים ונפלאים, הצומחים על גבעות החול.
"מי אתה, צמח?" שאל הרופא את הפרח הפורח בחולות השחונים בכל הדרו. "נר-הלילה החופי אני, האם לא תכירני? הלא יחדיו עלינו לארץ-ישראל!" אז זכר האיש את הפרי היבש והכמוש ששלף מתוך נעלו וזרע זרעיו בחולות השוממים, וחיוך האיר את פניו. הוא מיהר לחזור אל בני ביתו וסיפר להם אודות הצמח שעלה עמם לארץ-ישראל, ועתה הוא מכסה בשפעת פרחיו ההדורים את גבעות החול שעל שפת הים.
שמעו בני הבית את סיפורו של גר-הלילה ובושו בהתנהגותם. "אולי נוכל גם אנחנו להכות שורש בארץ-ישראל כמו גר-הלילה החופי?" אמרה אשת הרופא, ושביב של עוז ותקווה ניצת פתאום בעיניה. "יפה ארצנו ואין כפירותיה בכל העולם," אמר הסב. "ואם נתאמץ ללמוד את שפתה נרכוש לנו חברים רבים!"
שנים רבות חלפו מאז, הרופא וקרוביו נשארו בארץ-ישראל, הסתגלו לאקלימה החם ורכשו את שפתה, וכשקמה מדינת ישראל, זכו צאצאיו של ידידנו הרופא להנהיג את צבא ההגנה לישראל אל הניצחון ולהיות בין מקימי המדינה.
המדע שמאחורי האגדה
נר הלילה החופי (משפחת נר-הלילה)
בן-שיח שרוע בעל עלים וגבעולים כסופים ושעירים, הגדל לאורך חוף הים התיכון בארצנו בקרקעות חול, כורכר וחמרה. לצמח עמידות גבוהה בפני הרוחות החזקות ובפני רסס מי הים המלוח, לכן כבש לעצמו את בית הגידול הקשה של הגבעות הסמוכות לים, שצמחים רבים אינם יכולים להסתגל אליו.
הפרחים גדולים, צהובים והדורים מאוד. הפרח נפתח לפנות ערב, וצפייה בהיפתחותו המהירה היא חוויה מרתקת, כי אפשר לעקוב ולראות בעין רגילה את כל שלבי הפתיחה האורכים כמחצית השעה. כדי לצפות בהיפתחות הפרח כדאי לצאת אל חוף הים בשעות אחר הצהריים, לאתר פקע פריחה של גר-הלילה, שכותרתו הצהובה כבר מציצה מבין עלי הגביע, והוא נישא בראש עמוד הפריחה, ולהתבונן בסבלנות בתהליכים המהירים של היפתחות הפרח:
תחילה מופשלים עלי הגביע בבת אחת לאחור, אחר נפרשים עלי הכותרת שתנועתם ניכרת לעין, ומתוך הפרח בולטים עמוד העלי והאבקנים. הפרח מואבק על ידי דבורים ועל ידי דפדפי לילה·, אך תיתכן גם האבקה עצמית, הנעשית על ידי התכופפות עמוד העלי נושא הצלקות אל האבקנים. הפרח נובל למחרת בצהריים.
הפרי מוארך ונפתח בארבעה חלקים. זרעיו רבים. סבורים שהצמח הגיע לארץ רק בסוף המאה הקודמת, כי אין לנו ידיעות מוקדמות יותר על הימצאו בארץ: אין הוא נזכר בתנ"ך, במשנה או בתלמוד, ואין הוא מופיע ברשימותיהם ובמחקריהם של נוודים וחוקרים, שטיילו בארץ במאות הקודמות וחקרו אותה. לכן משערים שהובא על ידי יורדי ים מארצות-הברית רק במאה התשע-עשרה, ובגלל כושר התחרות הגבוה שלו התאזרח בבית הגידול החשוף לרוחות, ליובש ולרסס מי הים.
בשעת בין הערביים נראים למרחוק פרחי נר הלילה, ומכאן שמם העברי. במקום להתחרות עם שאר הצמחים על חרקי היום כמאביקים, בחר נר הלילה החופי לפרוח דווקא בלילה, אז אור הירח והכוכבים מאירים לרפרפים את הדרך אל הפרח. הרפרפים נהנים וכך גם הפרח שמופרה. בשנים האחרונות, יחד עם ההשתנות המסיבית בסביבת חופי הים, הבנייה והתאורה המלאכותית, נעלמים המאביקים ונעצרת ההתרבות הטבעית.
שיר
נר הלילה / דב ליפשיץ
כפרח חוף הפורח בלילות
פתחת בפני את נשמתך
ובנשיקת שפתייך המלהטות
הדלקת את הנר הכבוי
אשר בתוך חדרי לבי
למראה עלי כותרתך
וניחוחך מושך הגלים
הבטתי בך באור חדש
אשר הניס את הלילה
מידע נוסף
- מעט אודות סגולות נר הלילה
- נר הלילה הופיע בבול יום הזכרון תש"כ
