כיצד הציל השיכרון הזהוב את הכותל המערבי?
כתבה רותי ריכטר מתוך הספר "הלב והאבן" מאת רות ריכטר ולאה סגל הוצאת כרטא ירושלים 1996
שנים רבות חיו השיכרון הזהוב והכותל המערבי זה בצד זה. יחדיו ראו בהקמת בית המקדש ברוב תפארתו, יחדיו חזו בטקסים ובחגיגות, ויחדיו ראו בחורבן המקדש, ובכו כשגורשו בני ישראל מארצם והלכו בגלות.
לאחר שהחריבו הרומאים את המקדש, ניסו גם לקעקע את חומות מתחם הר הבית, כי חששו פן ישובו היהודים ויבנו בו שוב את מקדשם.
ימים רבים עסקו הרומאים בהריסת החומות הגדולות. בזה אחר זה קרסו הכותל המזרחי, הכותל הצפוני והכותל הדרומי, ורק הכותל המערבי לא קרס, כי כשניסו הרומאים להרוס אותו, נפלה עליהם מיד תרדמה כבדה. והם לא ידעו שמדי בוקר, כשבישלו הרומאים המהרסים את ארוחתם, זרתה הרוח לתוך התבשיל עלים שעירים ורעילים של שיכרון זהוב, והחומר המשכר שבעלה הקטן הפיל עליהם תרדמה גדולה עד רדת ערב.
כששמע טיטוס הרשע, קיסר רומי, שמדי בוקר נופלת תרדמה על חייליו המנסים להרוס את הכותל המערבי, חשש שאיזו קללה נוראה רובצת על הכותל, וציווה על חייליו לחדול ממעשיהם.
כך הצליח צמח קטן להציל את הכותל הענק מפגיעתו של האויב.
שיכרון זהוב - תעודת זהות
משפחה: סולניים
"בני דודים": עגבנייה, חציל, פלפל, טבק, תפוח האדמה.
מולדת: מוצא הצמח מאזורים שחונים במזרח הים התיכון.
מאפיינים: עשב רב שנתי, רעיל מאוד, עמיד ביובש, הגדל בחגווי סלעים ובכותלי אבן עזובים. העלים שעירים ועלי הכותרת הצהובים בעלי כתם סגול במרכזם. הזרעים חבויים בפירות קטנים ויבשים. .
ריבוי: הריבוי על-ידי זרעים.
שימושים ופולקלור: צמח סלעים וכתלים אופייני רעיל מאוד. כל חלקי הצמח מכילים חומר משכר הגורם לערפולחושים ולעיתים אף למוות.
למידע נוסף ראו את הקישורים:
