אהרונסוניית פקטורי

צמח עשבוני חד-שנתי בגובה 10-30 ס"מ,  השכיח מאד במדבריות הארץ, במיוחד באזורים החמים של הנגב המזרחי וצדבר יהודה. בראשית החורף ולאחר גשמים משמעותיים הצמחים נובטים ומפתחים שושנת עלים גזורים. עד מהרה מתרוממים מבסיס השושנת עמודי פריחה הנושאים קרקפת כדורית הבנויה מפרחים צינוריים קטנים וצבעה צהוב. גודל הצמח משתנה מאד לפי כמות המים העומדת לרשותו במדבר: בשנות בצורת או באתרים יבשים ממדיו זעירים ומתפתח רק עמוד פריחה אחד. לעומת זאת בשנים גשומות או באפיקי ואדיות הנהנים מזרימות מים כל פרט צמח יכול לפתח עשרות ענפי פריחה וקוטרו מגיע ל-30 ס"מ ומעלה. בשנים גשומות בולט שפע הפריחה במדרונות בדרך ירושלים-יריחו - אז הם נצבעים בצהוב בולט. הצמח תואר לראשונה למדע בידי הבוטנאי אלכסנדר אייג, שגילה אותו במדבר יהודה וקרא אותו לזכר עמיתיו אהרון אהרונסון (מחברי ניל"י) ואליעזר פקטורובסקי.