פרחי הדבורנית מתחפשים לדבורה ומדיפים ריח אופייני לדבורה-נקבה. זכרי הדבורה, הנמשכים לריח הפרח, מנסים להזדווג עמו וכך מאביקים את הפרח.
הדבורנית/נורית יובל
הדבורנית היא צמח בר
אבל רבת תבונה.
היא מתכננת בחוכמה
את יום החתונה.
צמחים הרי קשורים היטב
בשורש לקרקע
אז איך הצמח הזכר
יפרה את האבקה?
אזמין חרק אל כותרתי
לפגוש באבקני!
והוא ישא מאבקתי
לתת לחתני!
הדבורנית, בת ההרים,
היא גברת מנוסה
יש לה שיטה למשוך גברים-
ראו איך התחפשה!
היא התלבשה והתאפרה
וכך נוכל להכירה:
גם בריחות, גם בצורה
נראית ממש כמו דבורה!
הבושם- בושם של דבורים
וניחוחו מזמין
וחרקינו הזכרים
נפתים להאמין...
הדבור מגיע ממרחק
לרקוד ריקוד כלולות.
כוס צוף מרים ברב שמחה
וחיש-למחולות!
עד מהרה הדבור מרגיש
שזו טעות מרה.
אין זו דבורה, אוי! עסק ביש!
רק צמח! לא דבורה!
אבל רגליו כבר מכוסות
אבקה של דבורנית
והוא פורח לנסות
לפגוש דבורה, שנית.
הוא מעופף ושוב נוחת
עלי שמלת קטיפה.
אולי הפעם, באמת,
מצא כלה יפה?
טעות! גם זו אינה דבורה
מרגיש הוא קודרנית,
אך בינתיים הוא הפרה
פרחה של דבורנית!
