פיקוס השקמה

חודשי פריחה

ינו' פבר' מרץ אפר' מאי יונ' יול' אוג' ספט' אוק' נוב' דצמ'

מידע

פיקוס השקמה -  הוא עץ נשיר וגדול שמוצאו מהסוואנות של אפריקה. בארץ הוא פליט תרבות - עץ שהובא וניטע על ידי האדם. באזור מוצאה השקמה מואבקת על ידי צרעות המטילות את ביציהן לתוך פרי השקמה, וגורמות להפריית הפירות. מכיוון שצרעות אלו אינן נמצאות בארץ, השקמה יכולה להתרבות רק מייחורים, וכל עצי השקמה שאנו מכירים בארץ ניטעו בידי האדם. עצים אלה הובאו לארץ לפני אלפי שנים דרך מצרים. הם ניטעו בעיקר בגלל שהשקמה נודעה בקורות הישרות והחזקות שניתן היה להפיק ממנה. פרי השקמה אכיל אך טעמו אינו משובח. בעבר נעשתה בפרי פעולת בליסה – פגימה בקליפת הפרי כדי להשביח את טעמו. מסופר על הנביא עמוס שמעיד על עצמו "כי בוקר אנוכי ובולס שקמים" (עמוס ז', 14). שקמה זו כמו חברותיה באזור בית עובד ועוד הן שריד לשדרת השקמים הגדולה שהייתה בין עזה ליפו, והקבילה לדרך הים הקדומה. שרידים נוספים שלה ניתן למצוא גם באזור יבנה לאורך נחל שורק.

השקמה היא עץ שמצוי בשפלה כמהגר ממצרים. "שלוש בתולות הן", כתוב, "אחת בתולת אדם, אחת בתולת אדמה ובתולת שקמה". הכוונה היא לעץ שעדיין לא נכרתו ענפיו, לשמש לבנייה. כבר בימים ההם ידעו שהשקמה היא עץ בנייה מעולה, שאינו מושפע משינויי מזג האוויר. אז למה שלמה המלך לא השתמש בשקמה הנפוצה והתעקש על ייבוא ארזים מהלבנון? אולי כי העדיף מותג עולמי על פני תוצרת הארץ..

ליד הים, בקרבת נהריה צומחת שקמה עתיקת ימים שאגדות רבות סופרו עליה. השקמה הזאת עומדת על הדרך המפרידה בין הגליל העליון והגליל התחתון ושמשה כסימן גבול, וכסמל לשלום בין תושבי הסביבה. כשהיו כורתים ברית שלום, היו מתאספים ליד השקמה לזבוח זבח ולהעיד על הברית שתהא הברית קיימת לעד. ולמה השקמה?
סיפר הממונה: בימי קדם רבו המריבות וסכסוכי קרקעות בין אנשי הגליל העליון והגליל התחתון - הלכו לזקני הדור לקבוע את הגבולות בדיוק, כדי להפסיק את המריבות. עמד הזקן ואמר להם, מסורת בידינו שאנשי הגליל התחתון היו מגדלים שקמים ואנשי הגליל העליון לא גידלו שקמים. הלכו לאורך השקמים וקבעו את הגבולות ומאז שרר שלום בין אנשי הגליל העליון ואנשי הגליל התחתון. והשקמה למה נבחרה כסימן לגבולות? מפני שהיא עומדת איתן ומאריכה ימים.

פיקוס השקמה - אגדה תלמודית

מתוך הספר - ארץ ירוקה שלי מאת רות ריכטר

כשנולד ילד בישראל נהג אביו לשתול  עץ שקמה, וכשמלאו לילד עשר שנים, יצאו האב והבן אל השקמה, וניסרו את הגזע המרכזי. גזע זה נקרא "בתולת השקמה". נתן האב את בתולת השקמה לבנו ואמר לו: "בתולת שקמה זו שלך היא". 

מדי שנה הצמיח הגדם ענפים נוספים, והילד היה מדלל בנצרים, משאיר רק את היפים והחזקים שבהם, וכשהתעבו והיו לבדים חזקים כרת אותם, והוסיף אותם על הקורה.  

כשנשא הבן אישה השתמש בקורות השקמים שאגר כדי לבנות מהן את ביתו.

(עפ"י תוספתא נ', טו').

פיקוס השקמה - תעודת זהות

משפחה: תותיים

בני דודים: תאנה, מיני פיקוס, תות.

מולדת: מרכז אפריקה הטרופית.

מאפיינים: עץ גדול בעל פגות המכילות פרחים זעירים. הפרחים מואבקים על ידי כנימות זעירות המעבירות אבקה מפגה לפגה.

ריבוי: בטבע על ידי זרעים ובתרבות על ידי ייחורים

שימושים ופולקלור: הפגות נאכלות, אך הפרי אינו משובח, ונחשב בעבר למאכל עניים. קורות העץ משמשות לעשיית רהיטים. בתקופת המקרא והמשנה נהגו לסדוק את הפגות כדי לזרז את גידולן ולהקדים את הבשלתן. לפעולה זו קוראים בליסה, ככתוב בספר עמוס: "בוקר אנוכי ובולס שקמים"  (עמוס ז', י"ד).

חוות דעת על פיקוס השקמה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...

דיווחי הפריחה האחרונים שהתקבלו על פיקוס השקמה

  • תאריך הדיווח: 06/02/2014
    מיקום: שמורת מבוא אשדוד