חרצית עטורה

החרצית מלכת האביב / מיכאל דשא

מי בלב שדות הצית

מדורות זהב צוחק,

זוהרות הרחק הרחק,

בשוליו של כל משעול,

בפיתולי אפיק ותל,

בים של ירק ובחיק

אילן ושיח וגבעול?

אש בועת בלי גיצים

ובלי עשן המתפתל,

חציה אביב, חציה קיצית -

הן זו פורחת החרצית!

גנדרנית הכלנית,

הרקפת ביישנית,

חן צניעות לחיננית,

כחול רקיע לדגנית,

הניחוח לנרקיס,

רב גונים לבני האיריס,

אך השמשית בכל ארצי -

מלכת האביב, זו החרצית.