חצב מצוי

| 07/11/2016

חודשי פריחה

ינו' פבר' מרץ אפר' מאי יונ' יול' אוג' ספט' אוק' נוב' דצמ'

מידע

תעודת זהות

משפחה: שושניים | בני דודים: מינים שונים של צבעוני, עירית, עריוני, שום, בצל, זהבית, שושן, גביעונית, זמזומית, כדן.

מולדת: ארצות הים התיכון.

מאפיינים: עשב רב שנתי בעל בצל גדול מאוד. העלים מופיעים בחורף ונובלים עם בוא הקיץ. הפריחה הלבנה מופיעה בסוף הקיץ או ראשית הסתיו, כשהצמח חסר עלים. עמודי התפרחת גבוהים ובולטים למרחוק. ההאבקה נעשית על-ידי דבורים. העלים והבצל אינם נאכלים על-ידי בעלי חיים, כי הם מכילים חומרים צורבים.

ריבוי: על ידי זרעים הנישאים על ידי הרוח ועל ידי בצלצלים המתפתחים ליד הבצל הגדול. .

שימושים ופולקלור: החצב הוא צמח מוגן. לפי המסורת תחם יהושע את  נחלאות השבטים בצמחי חצב, ששימש בימי קדם לציון גבולות של נחלאות ושדות, כי שורשיו חוצבים באדמה בקו ישר. הערבים נוהגים לשתול אותו בבתי קברות, כי אינו דורש השקייה ודישון. בעבר הפיקו מהחצב תרופות למחלות לב.

סיפור: מדוע פורח החצב בסתיו?

מאת רות רכטר

הסיפור והסקירה המדעית לקוחים מהספר "ארץ ירוקה שלי", שיצא לאור בשנת 1987 בספרית מעריב. הספר כולל סיפורי טבע וסקירות מדעיות מתאימות מאת רות ריכטר. 

ביום השלישי לבריאת העולם ברא האל את הפרחים ואת העצים. הארץ התכסתה במעטה דשא ירוק ורך, ולעת ערב, לפני שקיעת החמה, הסתכלו הצמחים זה בזה, חייכו וחלקו מחמאות פרח לרעהו. ורק אל הכימשונים, הלוא הם שרידי הצומח החומים, הקמלים בסוף הקיץ, לא חייכו הצמחים, ולא החמיאו להם על יפי מראם. הבינו הכמשונים כי כעורים הם ונעלבו מאוד. ושתיקתם העצובה עוררה רחמים בלב בורא העולם: מדוע אתם עצובים? שאל האלוהים את הכמשונים.

כי לכל חברינו נתת יופי וחן, ורק אנו כעורים וצהובים, אמר השלף*, ובדברו פרץ בבכי מר, ודמעותיו איימו להציף את הארץ החדשה ולהטביע את העצים והפרחים. חשש בורא העולם פן יטביע שטף דמעותיו של השלף את היקום החדש, ושלח את המלאך גבריאל לפייס אותו ולשמח את לבו.

אמר המלאך גבריאל לשלף ולכמשונים: אנא, אל תיעצבו, כי כנה מביא אני אליכם את הפרחים היפים, כדי שיגורו עמכם ויקשטו את שדותיכם. ירד גבריאל אל הפרחים היפים, והפציר בהם לבוא ולגור בשדה השלף עם הכמשונים ולשמח את לבם.

נפנפה הכלנית בכתרה האדום ואמרה: לא אוכל לבוא ולגור בשדה השלף, כי רק בין הדשאים בולט יופיי הנדיר. ענתה הרקפת: לא אוכל להיפרד מידידי הסלע, כי הוא מגן עלי מן הרוח, ונותן לי צל ומסתור, ולא אוכל להניחו בבדידותו. כך אמרה והשפילה את עיניה בהתחסדות ובענווה.

וכי משוגע אני לנטוש את ממלכתי וללכת לגור בשדות היבשים, בחום ובצמא? טען הנרקיס, וסקר בגאווה את מרחבי ממלכתו המשתרעת משיפולי ההר ועד הביצות שבעמק. ורך סירבו רוב הפרחים לגור עם השלף והכמשונים, ופטרו את המלאך גבריאל בתירוצים שונים.

והחצב היה גבוה מכל הפרחים, וידוע ביניהם בנדיבות ליבו ובצניעותו. עדינותו היתה לשם דבר בין הפרחים וכולם אהבוהו. לכן פנה המלאך גבריאל אל החצב ואמר לו: חצב, חצב, הן גבוה אתה מכל הפרחים. ממרום תפרחתך אתה משקיף אל חבריך, ופרחיך הלבנים משמחים את לבם כנר בחשכה. לכן מבקש אני ממך שתגור עם הכמשונים בשדה השלף ותנחמם. אבל חושש אני מן החום ומן הצמא של שלהי הקיץ ומיובש הסתיו, אמר החצב. אל לך לחשוש, אמר גבריאל. הנה אני מעניק לך בצל גדול ועבה, שגלדיו* מלאים מים. בצל זה ישקה אותך בקיץ ובסתיו, ומימיו ירוו את צימאונך.

אבל חושש אני מן הבקר והצאן, אשר ימלאו את הארץ, פן יאכלו את עלי הירוקים והעסיסיים, כי מעטים הם העלים הירוקים והרעננים בסוף הקיץ. אל תירא, חצב, הנה אני מצווה על העלים הירוקים שלך כי יבלו את הקיץ בתרדמה במעמקי הקרקע, ורק בחורף ינבטו ויופיעו מעל פני האדמה. אך פוחד אני פן ייאכלו גלדי על ידי בעלי החיים הנוברים באדמה.

הנה אני מכניס בגלדיך חומרים רעילים וצורבים, כדי לשמור על בצלך הגדול משיני בעלי החיים, אמר המלאך. שמע החצב את דברי המלאך גבריאל, והסכים לבוא ולשכון בשדה השלף בחברת הכמשונים.

מאז מצויד החצב בבצל גדול ועסיסי, עליו הירוקים מציצים רק בעונת החורף, וגלדיו ועליו מכילים חומר ארסי וצורב, השומר עליהם משיני בעלי החיים, ומדי שנה, כשמתקרב הקיץ אל קצו, מאירים פרחי החצב הלבנים את שדות השלף ומשמחים את לבו.

שיר

פריחת החצבים | מיכאל דשא

מחיק שדמות אלול העצובות
מבין שלדי קוצים שרופי שרב -
עלו חוצץ כעדר הקצובות
חצי החצבים הערוכים לקרב.

דרוכים, רעננים, ראשם אל על,
יונקים לשד טמיר ממעמקים,
ציצי כוכב צחורים רחוצי טל
עוטרים לצוארם כענקים.

אל מול חמה יניפו נס רטוב,
לצחוק להם צחיחה שמסביב,
לבם מריח לח גשם טוב,
שממה בכל ורק בהם אביב.

עם ערב לגבעות אצא דומם,
עצוב, יגע כמו אדמת אלול,
פתאום החצבים זורחים תומם,
בלב צלצל צחוק ילד זך, צלול.

מן המקורות

מתוך אתרו של ניסים קריספיל: למרות העובדה שהחצב או מן הצמחים הפוצים והבולטים בין עשבי השדה, הוא אינו מופיע בתנ"ך. אבותינו ניצלו את עובדת היותו חוצב באדמה, והם נהגו בימי התלמוד לתחום בו את השדות: מאי חצובא? אמר רב יהודה אמר רב - שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ (בבא בתרא נו, א'). מנהג זה נפוץ גם היום בקרב ערביי ארץ ישראל, בעיקר באזור עזה ורפיח.

על החצב

חצב - מבשר בואו של הסתיו
מאת אורי פרגמן ספיר - מדען ראשי' הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים

החצב מבשר את בוא הסתיו. הוא פורח כאשר הימים מתקצרים, וכבר בסוף אוגוסט אפשר לראות את שרביטי הפריחה המרהיבים בוקעים מהקרקע היבשה ופורחים. בעונה זו החצב הוא כמעט הפרח היחיד, ועל כן הוא זוכה לביקור חרקים מאביקים רבים - בנוסף על שירותי הרוח המעבירה את האבקה מפרח לפרח.

בניגוד לפריחה האביבית, בסתיו הפריחה מתנהגת הפוך עם העלייה ברום: ככל שנעלה ברום, הפריחה מקדימה.

תופעת הפריחה הסתווית מרתקת. רוב פרחי הארץ פורחים באביב, חונטים פירות לקראת הקיץ ונובטים בסתיו שלאחר מכן. למקצב רבייה זה שני חסרונות בולטים: באביב צריכים הפרחים להתחרות ביניהם על החרקים המאביקים, ולאחר מכן הזרעים חשופים כל הקיץ לטריפה. החצב, כמו מיני צמחי בצל ופקעת סתוויים אחרים, נמנע מכך. הוא פורח בסתיו, עונה שבה התחרות על החרקים קטנה, ומפיץ את זרעיו בסוף הסתיו. אלה נובטים מיד עם בוא הגשמים, וכך הזמן שבו הם חשופים לטריפה קטן יחסית.

מעטים הם הצמחים המסוגלים לפרוח בשלהי הקיץ ותחילת הסתיו, לפני בוא הגשמים. בעונה זו הקרקע יבשה במיוחד והפרחים מאבדים מים נוספים בשמש המחממת. החצב מצליח במשימה זו בעזרת הבצל הענק, האוגר חומרי מזון שנוצרו בשנה הקודמת; אך לא פחות חשוב - הבצל אוגר מים! כך, רוב הצמחים המצליחים לפרוח בסתיו הם גאופיטים (צמחים בעלי איבר אגירה תת-קרקעי). דוגמאות נוספות הן החבצלת, החלמונית, הסתוונית ועוד.

החצב אינו אוגר רק בבצל, אלא גם בשורשיו העבים. משום כך, על אף שהבצל נמצא סמוך לפני הקרקע, קשה לעוקרו. שורשי האגירה העבים מקבעים אותו למקומו מלמטה.

חשוב לציין שהבצל אינו רק איבר אגירה, אלא גם איבר רבייה: מעבר לרבייה המינית (פרחים-פירות-זרעים) הבצל מייצר ניצנים פנימיים הגדלים בתוכו וגורמים לבסוף לחלוקתו. כך, לאט לאט, מבצל יחיד נוצר גוש של בצלים זהים מבחינה גנטית, הפורחים יפה ביחד.

הבצל הגדול יכול לשמש מזון לבעלי חיים שונים, אולם התפתחו בו סיכות צורבות קטנות המגינות עליו. לא מומלץ לגעת בו בידיים חשופות! לעתים רחוקות אפשר לראות בצלי חצב שנאכלו על ידי דורבנים. בדרך כלל לא כל הבצל נטרף, ובשארית מתפתחים ניצנים רבים ההופכים עם הזמן לגוש וגטטיבי.

עמוד הפריחה של החצב יוצא לפני הופעת העלים. הוא מרשים בגובהו (2-1.3 מ') ונושא עליו 300-100 פרחים כוכביים לבנים שקוטרם כ1- סמ. העלים מוארכים ויוצאים מאוחר יותר - בסוף הסתיו ובחורף. גם העלים רעילים, ובדרך כלל אינם נאכלים. כך החצב מתרבה ושולט באזורים שבהם יש לחץ רעייה חזק (מדבר יהודה ומדרונות השומרון המזרחי).

עם קמילת העלים, הרעלים שבהם מתפרקים - ואז נאכל חלקם על ידי עזים וכבשים.

בשל יופיו, החצב הוא צמח בר מוגן בישראל. הוא נפוץ כמעט בכל הארץ, מהחרמון הנמוך, הגולן והגליל בצפון ועד לנגב. במדבר, החצב מוגבל למקומות בהם יש מים רבים יחסית (בין סלעים ובחולות).

השם העברי חצב מעיד של הבצל החוצב את מקומו בין הסלעים והתפרחות החוצבות את דרכן בקרקע היבשה. מבחינה סיסטמטית, החצב משויך לסוג Urginea, שבו מעט מינים הנפוצים באפריקה, אגן הים התיכון - ומזרחה באסיה, עד הודו. לאחרונה משייך חלק מהבוטנאים את החצב המצוי לסוג Drimia. בכל מקרה, זהו סוג קרוב לסוגים בן-חצב (Scilla), נץ-חלב (Ornithogalum) ויקינטון (Hyacinthus), כולם מאוחדים במשפחת היקינטוניים (Hyacinthaceae) - שנכללה בעבר במשפחת השושניים (Liliaceae).

בישראל מין צנוע נוסף של חצב הנקרא חצב גלוני (Urginea undulata). מין מדברי זה פורח בעונה דומה, אולם פרחיו החיוורים מקשים את איתורו. לחצב הגלוני עלים גלוניים אופייניים, קלים לזיהוי בחורף. שנים רבות ניסיתי למצוא את החצב הגלוני בפריחה, ללא כל הצלחה, על אף שידעתי את מיקום הצמחים לפי העלים. לבסוף גיליתי אותו במקרה, כאשר קשרתי את שרוכי נעליי. מסביבי היו עשרות שרביטי פריחה, מוסווים היטב ברקע היבש של עונה שחונה זו. אתר שבו אפשר לראות מין זה הוא שמורת פורה, בכביש המהיר לבאר-שבע.

תגובות

דיווחי הפריחה האחרונים שהתקבלו על חצב מצוי

  • תאריך הדיווח: 09/09/2017
    מיקום: גבעות הכורכר נס ציונה
  • תאריך הדיווח: 18/10/2016
    מיקום: כביש 767
    הערות: הרבה מאד פרחים מימין לכביש בעליה מכנרת לכיוון אלומות מעט לפני אלומות
  • תאריך הדיווח: 04/10/2016
    מיקום: גבעת הכורכר נס ציונה
  • תאריך הדיווח: 04/10/2016
    מיקום: גבעת חומרה
    הערות: אפשר לנסוע ע"פ וייז, לנווט אל "גבעת חומרה". לחנות ליד הכביש ופשוט לעלות אל הגבעה ובדרך תפגשו את החצבים. יש כשלושה-ארבעה מקבצים עיקריים של פרטים על הגבעה, הפריחה יחסית בסיומה אבל עדיין יש פרחים סגורים בקצה עמוד התפרחת.
  • תאריך הדיווח: 23/09/2016
    מיקום: גבעת חומרה
  • תאריך הדיווח: 09/09/2016
    מיקום: שד שמואל מאיר מתחת למלון רמת רחל
    הערות: מקבצים קטנים ויפים אבל לא אותו מרבד עצום שראינו לראשונה ב 2009
  • תאריך הדיווח: 04/09/2016
    מיקום: הדסה עין כרם
    הערות: יש כמה פרטים (לדעתי יותר מעשרה) בעליה מהחניון התחתון אל בית הספר לרפואה
  • תאריך הדיווח: 02/09/2016
    מיקום: מצפה צרעה
    הערות: ריכוזי חצבים בשיא הפריחה מתחת למצפה צרעה ובעליה לדרך נוף צרעה.
  • תאריך הדיווח: 16/08/2016
    מיקום: תל אפק
    הערות: שני פרטים בשדה שליד הכניסה לשמורה
  • תאריך הדיווח: 01/08/2016
    מיקום: שמורת אודים
    הערות: בשמורת אודים:חצבון ביבי הפציע לו כבר בתחילת אוגוסט
  • תאריך הדיווח: 05/10/2015
    מיקום: שמורת נחל תנינים
לכל דיווחי הפריחה של חצב מצוי
;