כרכום השבכה

האבקנים צהובים, הצלקות מסועפות ומעל לקצות המאבקים. מין זה הוא גיאופיט נמוך, דומה מאוד לכרכום דמשקאי. עלי העטיף קצרים ורחבים, דמויי ביצה. צבעם שונה מצבעם של יתר המינים בארץ: סגול בגוון הנוטה לכחול-אפור. קליפות הפקעת רשתיות, עשויות סיבים גסים הקשורים זה לזה על-ידי חיבורי-רוחב. כך נוצרים חורי-רשת מרובעים או מעויינים, שרוחבם גדול מעובי הסיבים.

כרכום - נכתב על יד רות ריכטר

לכרכום פקעת שמתחדשת מדי שנה, ועלים צרים וארוכים. לרוב הפרחים יחידים ואינם גדלים במושבות. חלקה התחתון של הכותרת הלבנה בנוי כצינור, וחלקה העליון בעל 6 שיניים בולטות. לפרח שחלה תחתית ו3 - אבקנים. עמוד העלי מפוצל בראשו לשישה חלקים. ההאבקה נעשית על-ידי חרקים. הפרי  מתבקע מעצמו ובעל זרעים רבים.

הסוג כרכום נזכר בתנך כצמח בושם ובמשנה ובתלמוד כצמח תבלין ורפואה. מהפרח הפיקו חומר צבע ששימש לצביעת מזון ואריגים ואף לצביעת גוף האישה. לכן הפכה המלה כרכום לסמל לצבע הצהוב, ומכאן הביטוי נתכרכמו פניו, שמשמעו: פני האיש מביעות כעס. מצלקת הפרח של הכרכום מכינים את התבלין זעפרן. הזערפן הוא התבלין היקר בעולם שכן נדרשים 140 פרחים להפקה של גרם אחד של התבלין. יצירת התבלין נעשית רק בעבודה ידנית. עלות קג זעפרן הוא כ-6000$.

הכרכום הוא צמח מוגן ואסור לקטוף אותו.