נחל צין, מהגדולים שבנחלי הנגב (120 ק"מ אורכו הוא נחל האכזב השלישי בגודלו בישראל אחרי פארן והערבה) אשר מתחיל במכתש רמון ומסתיים בערבה הוא הנחל בו נמצאת עין עבדת. עין עבדת פינת חמד מדברית הנה מעיין מוגן בגן לאומי ובו שוכנים בעלי חיים וצמחים לרוב. מעל נחל צין באזור עין עבדת נמצאת רמת עבדת עליה העיר עבדת. העיר והמעין הם עיקר העיסוק שלנו היום. כל אחד מהאתרים הוא גן לאומי המופעל על ידי רשות הטבע והגנים והכניסה הינה בתשלום.
מפת האזור
איך מגיעים
ממשיכים מבאר שבע דרומה. בצומת טללים פונים שמאלה לכיון מצפה רמון ובצומת חלוקים פונים ימינה (דרומה), לכיון מדרשת שדה בוקר וקבר בן גוריון. בעקבות השילוט פונים לכיוון עין עבדת. עוברים את עמדת תשלום הכניסה, ויורדים עם הכביש עד למגרש החניה המסודר הסמוך לעין מור.
לבעלי שני רכבים: מומלץ להשאיר את הרכב השני במגרש החניה בסמוך למערות הנזירים [3]. למגרש החניה הזה מגיעים על ידי נסיעה דרומה משדה בוקר לכיוון מצפה רמון, מעט לפני הק"מ ה-123 לפנות שמאלה בעקבות השילוט לחניה.
עין עבדת (שמורת טבע בתשלום)
מגרש החניה נמצא ליד עין מור (מספר 1 במפה), שם נוכל לראות את עצי צפצפת הפרט הגדלים ליד המעיין. הצפצפה היא שריד לתפוקה אקלימית לחה יותר בנגב והן נמצאת רק בעין מור ובעין שביב.
מעין מור מתחילים ללכת בקניון עין עבדת המתחתר בסלעי הקרטון והגיר המרכיבים את רמת עבדת. תוך כדי הליכה אפשר לשים לב ליעלים הרבים סביב. רוב השנה חיים הזכרים ונקבות בעדרים נפרדים והם נפגשים רק בעונת היחום בספטמבר - נובמבר. בצידו של הנחל ניתן לראות אלה אטלנית שאמדן שנות חייה עומד על 250 (והיא צעירה יחסית לאלות בנות 700 שנה הקיימות בנגב). ממשיכים מעץ האלה עד למעין. גובה המפל [2] הוא כ-15 מטר ואסור להתרחץ בו (גן לאומי מוכרז) מעליו ניתן לראות ציפורים רבות ולעיתים המצוקים בסביבה הם אתר קינון לנשרים.
עין עבדת הוא מעיין שכבה והמים בו הם מים גשמים שזורמים מתחת לאדמה על שכבה אטומה עד שהם מוצאים פתח יציאה באזור הקניון.
ניתן לחזור למכונית אך מומלץ לטפס במדרגות החצובות בסלע אשר נמצאות בצד ימין בסמוך לבריכת המפל של עין עבדת. מטפסים עם המדרגות בזהירות וממשיכים בשביל היפיפיה, דרך תצפית עליונה על המפל, עד אשר מגיעים לחורשת צפצפת הפרט.
בעלי רכב אחד, ישובו חזרה על עקבותיהם עד לחניון בעין מור, ולבעי רכב שני הממתין בחניון העליון, מכאן ממשיכים במסלול הסולמות. במסלול זה רואים את מערות גדולות בסלע בהן מקננות יוני סלע וכן כוכי התבודדות של נזירים ביזנטיים [3]. בסוף העליה, נגיע לחניון בו נמצא הרכב השני.
עבדת הנבטית (שמורת טבע בתשלום)
מעין עבדת נחזור לכביש באר שבע - מצפה רמון ונסע דרומה (כיוון מצפה רמון), עד לכניסה לגן הלאומי עבדת [4].
העיר עבדת נמצאת על במת הר שהינה חלק מרמת עבדת. יחסית לאזור שסביבה הזוכה ל-50 מ"מ גשם בשנה, עבדת זוכה ל100 מ"מ גשם בשנה וזה מה שעודד את הנבטים לגור בה (שימו לב הגבול למדבר, המקובל בימינו, נחשב לכל שטח שיורדים בו מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה). עבדת נקראת על שם אל נבטי שגם כמה ממלכי הנבטים נקראו על שמו וצמחה כתחנה בדרכי שיירות על נתיב סחר הבשמים שהובילו מתימן ודרום ערב לפטרה ומשום לנמלי עזה. הישוב שהחל במאה השלישית לפני הספירה וגדל עם הזמן למספר מאות תושבים הפך לעיר פרזות קטנה כחלק מהתמונה הישובית הנבטית בנגב. מומחיות הנבטים היתה בניצול המשקעים בצורה מיטבית תוך אגירה ואכסון של המים לתבואות ולמרעה. באקרופיליס של העיר (החלק המרכזי של העיר) הוקם מקדש שניתן לראותו בצורה יפה בסיור במקום.
בשנת 106 לספירה, סיפח הקיסר הרומי טריינוס את הנבטים לאמפריה רומית והממלכה הנבטית שבירתה היא פטרה הפכה להיות פרובינקיה ערביה (בדומה ליהודה) ותושביה המשיכו לעסוק בחקלאות ולשמש כתחנת מעבר וחאן לשיירות בדרך הבשמים. בתקופה הביזנטית (לאחר קבלת הנצרות ע"י האמפריה הרומית) גדלה העיר ומנתה כ-3000 תושבים. תושביה התנצרו וניקו את שיירי המקדשים הנבטים בעיר והקימו שתי כנסיות ומנזר. לצד אלו עמדה מצודה גדולה שתשמש מרום מפלט כנגד פלישות שבטי המדבר. נראה שהעיר נחרבה בפלישת הפרסים לארץ בשנת 614 לספירה.
בסיור באתר תוכלו לראות את מערת הכוכים עם סימני נבטים על המשקוף (1 במפה), בית אמידים - בית דו קומתי עם בור מים גדול (2 במפה),מגדל בעל תפקיד ציבורי או בטחוני בעל שיטת בניה מרתקת (3 - במפה) מתקני איסוף מים (מספר 4 במפה) כמו כן לרגלי העיר, ליד החניה נתגלתה באר בעומק 60 מטר וזאת ליד בית מרחץ שהתשמש במים שלה, גת עתיקה (מספר 5 במפה), מצודה (מספר 6 במפה) הכנסיות הדרומית והצפונית (מספרים 7-8 במפה),מבנה מגורים ומערכת אכסנה שאפיינה את ההסתגלות לחיים בתנאי המדבר
מסלולי נבטיים נוספים לערים נבטיות אשר קיימים באתר: שיבטה , ממשית ותל ניצנה
|