סינון בעלי חיים
אזורים
סוגים

208 בעלי חיים בירושלים והסביבה (עמוד 4)

שפיפון הנגב

השפיפון הוא נחש ארסי מדברי השייך למשפחת הצפעוניים. צבעו צהבהב חולי ועל גופו כתמים חומים בהירים. זנבו שחור. ראשו רחב ומשולש, מעל עיניו יש קשקשים בולטים הנראים כקרניים. בקדמת ראשו גומות חישה הרגישות לשי

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

בז מצוי

  (מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים א

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

גמל-שלמה חד-עין

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

חוויאי הנחשים

אורכו 69-72 סמ, מוטת כנפיו 162-178 סמ. מקייץ מסוף מרס ועד אוקטובר, חורף באפריקה, לא שכיח בארץ, כ - 4000 זוגות דוגרים באזור, רובם בדרום-מערבו. דוגר בעיקר בנופים פתוחים ויבשים, עם הרים ויערות מפוזרים, ב

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

נבו יריחו

נבו יריחו - העקרב הגדול ביותר בישראל. ניזון מחרקים ופרוקי רגליים גדולים. ביום מסתתר במחילות ומתחת לאבנים ובלילה יוצא לצוד. איך נבדיל בין הנבו לבין שאר העקרבים השחורים? חוץ מגודלו יש לנבו גם בליטה קטנה

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

שממית עצים

שממית עצים היא לטאה פעילת יום השייכת למשפחת השממיתיים. חיה על עצים בכל רחבי החבל הים תיכוני. צבעה אפור ולאורך גופה וזנבה פסי רוחב כהים בצורת האות v, המסווים אותה היטב על רקע קליפת העץ. הסוואתה כה

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, שומרון

טריכודית הפסים

ממשפחת החיפושיות הנפוצה בעיקר בארצות טרופיות. מתוך 3600 מינים במשפחה, נמצאו בארץ כ-20 מינים. דומה לטריכודית הסורית ולמילברית. אורך הגוף 12-22 מ"מ. מצויים על תפרחת של סוככיים. כנפי החפיה אדומות חזקות ע

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן

דררה מצויה

אורך הבוגר 39-44 ס"מ, אורך הזנב 22-26 ס"מ. מוטת הכנפיים 42-48 ס"מ. דוגרת בחורשות פתוחות ובגנים. נמצאת בישראל, מצרים ובכמה מדינות בדרום אירופה ובמערבה. הובאה על ידי האדם מארצות מוצא בדרום אסיה ובמרכז א

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

נחושית עינונית

נחושית עינונית היא לטאה שגודלה כ-20 ס"מ, הנפוצה בכל אזורי הארץ. השם נחושית ניתן לסוג בשל צבע גופה הנחושתי ואילו תואר המין עינונית ניתן לה בשל כתמים דמויי עיניים בצבע לבן מתוחם בשחור המכסים את גופה. הנ

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, שומרון

זנבן ערבי

הזנבן הוא ציפור שיר חברותית החיה בלהקות. נפוצה בדרום הארץ ובערבה. מזונו חרקים וחומר צמחי. הזנבן מבלה חלק גדול מזמנו על הקרקע. התנהגותו החברתית המורכבת של הזנבן היתה במרכז מחקרו של פרופסור אמוץ זהבי בש

אזור: מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, ים המלח ומדבר יהודה

חנקן אדום-גב

אורכו 16-18 סמ. מתמחה בציד חרקים. חלק מהפרטים אוגרים מזון על ידי שיפוד טרף עודף על קוצים. חולף מצוי למדי בכל חלקי הארץ. בהרי הצפון מקנן מקומי, ברום 600-1,700 מ', בעיקר בחרמון. זיהוי: לעיתים קרובות ניצ

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

צרגב

סוג שתפוצתו משתרעת מאפריקה עד סין, ובאירופה. מינים אחדים ידועים גם ממרכז-אמריקה. בישראל מצוים כ 20 מינים. צורת הגוף מוארכת; לרוב, הכנפיים נמשכות מעבר לברכיים האחוריות; המיחושים דקים, העיניים סגלג

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

שנונית השפלה

לטאה בגודל בינוני. אורכה עד 29 ס"מ. מזה כשני שלי אורך הזנב. שוקלת כ-20 גרם. דומה מאד לשנונית הנחלים. גבה מכוסה קשקשים בעלי קרינים. צבע הגוף משתנה עם הגיל. הצעירים רצועים ברצועות אורף צהבהבות וחומות-כה

אזור: מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, צפון הנגב, גליל עליון וגליל מערבי

אינו הגפן

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים

פנדור אדמוני

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

קפנודיס אפל

חיפושית ממשפחת הברקניים, מזיק קשה לעצי פרי, תוקף בעיקר עצי פרי גלעיניים דוגמת דובדבן שקד ואפרסק. צבע הבוגר שחור מוכתם בלבן. הנקבה מטילה מאות ביצים בשכבת הקרקע העליונה בסדקים שבקליפת העץ בחלק התחתון של

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, שומרון

כסוף-מקור הודי

כסוף המקור הוא מין פולש בארצנו שמוצאו מהודו, הנמנה עם משפחת הפרושיים. צבע חלקי הגוף העליונים חום, הבטן בהירה וצידי הגוף חומים בהירים. המקור קצר ועבה וצבעו אפור כסוף, ומכאן שם הסוג. המקור מותאם לפ

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, גליל תחתון, עמקים וגלבוע

תורית זנבנית

תורית זנבנית הוא תור קטן ועדין, המצוי לאורך השבר סביב ים המלח ובערבה. זנבו ארוך ומדורג ומכאן שם המין. ניזון מזרעים. יציב ונדיר בישראל

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, דרום הנגב והרי אילת

סטירית משוישת

מתוך אתרו של דר עז בן יהודה פרפרי ארץ ישראל תאור: פרפר בינוני הנפוץ רק במזרח הים התיכון מדרום תורכיה ועד ישראל. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים תיכוני, בחודשים אפריל עד יוני. מוטת כנפיו כ- 55 ממ. מקים דו

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, צפון הנגב, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן

שחאורית משובצת

השחאורית המשובצת שייכת למשפחת השחרוריתיים (Tenebrionidae). תמונות אלו צולמו ב 10 מרץ בנחל ברק בערבה כאשר הן עסוקות בהזדווגות. על פני הכנפיים יש לה דגם של משבצות שקועות. המין נפוץ על פני מרבית ארץ ישרא

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

חטפית אפורה

אורכה 13.5-15 ס"מ. דוגרת בגנים, בפארקים וביערות, לעיתים קרובות דומה שהיא מעדיפה קרחות קטנות בין עצים רחבי-עלים גבוהים. מקייצת, חורפת באפריקה. בונה את קינה בחלל בעץ או בבניין, לעיתים קרובות על ענף של מ

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, ירושלים, צפון הנגב, שומרון

יקרונית השורשים

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, כרמל, רמות מנשה, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, מישור החוף וגוש דן, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

גמל-שלמה משובץ

גמל שלמה שצבעו ירוק או חום מנומר בלבן. מצוי ברוב חלקי הארץ, באביב ובקיץ. מחושי הזכר מנוצים, של הנקבה חוטיים. טורף חרקים קטנים שהוא דורס ברגליו הקדמיות

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, שומרון

עיט שמש

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב

דיה שחורה

 

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

טבלן מצויץ

אורכו 46-51 סמ. מוטת כנפיו 59-73 סמ. מקנן במקווי מים גדולים המוקפים קנים. בחורף נמצא בים או באגמים ומאגרי מים. הקן ערימה של צמחי מים. בישראל: חולף וחורף מצוי עד נדיר, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה. בעבר קי

אזור: חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל תחתון, עמקים וגלבוע, גליל עליון וגליל מערבי, כרמל, רמות מנשה, מישור החוף וגוש דן, הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת, שומרון

סנונית מדבר

סנונית מדבר היא סנונית קטנה, צבעה אפור - בהיר יותר בחלקי הגוף התחתונים, וכהה יותר בעליונים. יציבה מצויה בדרום הארץ ובמדבר יהודה. נצפית גם בספר המדבר. הקן נבנה מבוץ בצוקים ובכוכים במדבר, אך גם במבנים

אזור: ים המלח ומדבר יהודה, צפון הנגב, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

עקצן צהוב

המסוכן בעקרבי הארץ. שכיח באסיה; בחצי האי ערב, בסיני, בישראל, בירדן  ובסוריה עד לקו תדמור-חומס, שם עובר קו התפוצה הצפוני ביותר שלו. אורכו 5.5 ס"מ עד 9.5 ס"מ. הפרטים במרכז הארץ ובצפונה קטנים מאלו ש

אזור: גליל תחתון, עמקים וגלבוע, הרי ירושלים והשפלה, צפון הנגב, שומרון, חרמון, גולן ואצבע הגליל, גליל עליון וגליל מערבי, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

עורב חום-עורף

אורכו 48-56 ס"מ. מוטת כנפיו 103-120 ס"מ. דוגר במדבריות ובערבות צחיחות, נצפה לעיתים מסייר בהרים ובקניונים במדבר, אך איננו עוף הררי. יציב. זהיר וחששן. בונה את קינו בצמרת עץ, על עמוד חשמל או על דרגש סלע

אזור: צפון הנגב, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, דרום הנגב והרי אילת

קדמום יהודה

קדמום יהודה הוא חלזון יבשה בעל קונכיה בהירה, מנומרת בכתמים בצבע חום. נפוץ על סלעים בהר הנגב ובמדבר יהודה, וכן בהרי יהודה ושומרון. הקדמום הוא אנדרוגינוס (כמו מרבית החלזונות) ולאחר ההזדווגות כל פרט מטיל

אזור: הרי ירושלים והשפלה, ירושלים, ים המלח ומדבר יהודה, מרכז הנגב והמכתשים, שומרון