נשר מקראי

משל הנשר והדבורה

אחד הנשרים ראה דבורה על פרח
ואמר לה בבוז ובגאווה
"הו, מסכנה, כמה את עלובה
על אף כשרונך וכל עמל הפרך
הרי אלפי דבורים עושות כולן יחדיו
אותה חלת דבש בקיץ בכוורת.
ומי, בדבש המעורב
יבחין בין פרי טרחתך הרב למעשה דבורה אחרת?
אכן איני מבין, מדוע זה יטרח יצור כמוך שנים בסתר
על מנת לגווע אחר כך כבן בלי שם עם כל היתר?
כמה שונה חלקי אני
מגורלך האלמוני
בהמריאי אל על לענני השמיים
מפיץ משק כנפיים,
אין הרועים נותנים לעיניהם תנומה
כל עדר נחפז למצוא מקלט על האדמה
ואיילות קלות רגליים
רצות- בורחות לכל אפסיים".
"לך כבוד ותפארה" ענתה לנשר הדבורה:
"לכך נועדת ונוצרת
ואילו אנוכי יולדתי לעמל
ולא לשם כבוד כי לטובת הכלל
יום חלקי הדל אביאה הכוורת
בזה בלבד אמצא סיפוק נפשי
שבחלת דבש יש גם טיפת דבשי".

חוות דעת על נשר מקראי

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...