158 בעלי חיים בים המלח ומדבר יהודה

השועל המצוי הוא טורף קטן ממשפחת הכלביים. צבעו זהוב-כתום עד חולי, חרטומו מחודד, זנבו ארוך ושעיר וקצהו לבן. נפוץ בכל חלקי הארץ. ניזון ביונקים קטנים, חרקים, עופות וזוחלים. אוכל גם פירות ותכופות נראה בישו

צבעו ירוק עם כתמים ארגמניים, בין העיניים בליטה גדולה. החזה הקדמי ארוך. לזכר מחושים מנוצים ואילו לנקבה מחושים חוטיים. נקרא גם סוסת-השד המצויה

כתב: יהונתן גולדמן הצבי הוא אחד מבעלי החיים המזוהים ביותר עם ארץ ישראל. כבר בתנ"ך שימש הצבי לתיאור הארץ בהקשר של כבוד, יופי והדר: "ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישר

(מתוך הספריה הוירטואלית של מט"ח) נקבת גמל נקראת נאקה והגמל הצעיר נקרה בכר (או בכרה). הגמל הוא סוג של מעלי-גירה. על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה וחומרים בעת הצורך. הגמל מותאם לחיים במדבריו

(מויקיפדיה) סרטן הנחלים הוא מין של סרטן ממשפחת הפוטמוניים החי במים מתוקים. נושם בתוך המים בעזרת זימים. מתגורר במחילות או מתחת לסלעים על גדות הנחל, אשר עומקן עד 30 ס"מ וחלקן התחתון מוצף מים. הנקבה מטיל

הדבורה לפי כל חוקי האווירודינמיקה ועל פי הניסויים במנהרת אויר, הוכח למעלה מכל ספק שהדבורה אינה יכולה לעוף. הסיבה לכך היא שמשקלה ומבנה גופה וגודל גופה מהווים מערכת אווירודינמית שאינה מאפשרת לה לעוף. וה

שיר-  סיפור גמל שלמה/ אפרים סידון גמל שלמה קרא בעיתון ושם נאמר שגמלים חוצים בלי בעיות את המדבר חשב אותו גמל שלמה: לא רק גמל גדול יכול לחצות את המדבר - גם אני יכול. קנה ציוד אסף כספים וגם מזון אגר

הזאב הוא יונק טורף ממשפחת הכלביים, מאבותיהם של הכלבים המבויתים. נפוץ בצפון הארץ ובדרומה, בעיקר בגולן ובנגב. קיימות אוכלוסיות גם בבקעת הירדן ובמדבר שומרון ויהודה. טורף יונקים בגדלים שונים. צד בדרך

כתב: יהונתן גולדמן בטיולים רבים, בעיקר במדבר יהודה או בנגב, אנו חולפים על פני נקיקי סלע ולידם ערימת חלזונות. אם נתבונן מקרוב, נראה שהשבלולים מכורסמים במקום קבוע (בסמוך לפתח). זולל החלזונות הוא הקוצן -

משל הנשר והדבורה אחד הנשרים ראה דבורה על פרח ואמר לה בבוז ובגאווה "הו, מסכנה, כמה את עלובה על אף כשרונך וכל עמל הפרך הרי אלפי דבורים עושות כולן יחדיו אותה חלת דבש בקיץ בכוורת. ומי, בדבש המעורב יבח

מידע על החרדון המצוי: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1078&kwd=262  

קונכיה גדולת מימדים שקוטרה מגיע עד 50 מ"מ. תפוצתו מהחרמון (המין הנקרא שבלול החרמון מאותה המשפחה) ועד המכתשים. בעונת התרדמת הוא מתחפר בקרקע וסותם את פתח הקונכיה. עם בוא הגשם הוא מסלק את החומר שעימו הוא

עקרב שחור יהודה. נפוץ בארץ מבית גוברין עד לגבול הצפוני. עקרב זה הוא הפחות מסוכן מכל העקרבים השונים הקיימים בארצנו. בארץ כ- 21 סוגי עקרבים כאשר רק חמישה מסכנים את האדם. העקרבים היותר מסוכנים: עקרב צהו

(מתוך אתר רמת הנדיב) השפירית האדומה היא חרק טורף. אורכה 3.5 עד 4.5 ס"מ, והיא נפוצה מאוד בקרבת מקווי מים מתוקים בכל הארץ. צבע גופה אדום (ומכאן שמה). עיניה גדולות וכושר ראייתה מעולה. הבוגרים עסוקים שעות

זעמן המטבעות הוא נחש ממשפחת הזעמניים. אורכו עשוי להגיע עד לכ-3 מטרים והוא אינו ארסי. זעמן המטבעות הוא נחש נפוץ מאוד, כמעט בכל רחבי העולם. לרוב צבעו של הנחש ינוע בין אפור לחום כאשר כתמים כהים בצורת מטב

לנקבה קרניים דקות וקצרות. לזכר קרניים גדולות וכפופות הממשיכות לצמוח כל ימי חייו. היעל פעיל שעות היום. היעלים (לאו דווקא היעל הנובי) מוזכרים בתנך מספר פעמים: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַ

  (מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים א

פרוק רגליים גדול השייך לסדרת העכשובאים,  בעל ארבע זוגות רגלי הליכה וזוג פדיפלפי ( ידיים ). גופו מכוסה זיפים, ראשו גדול ובקצהו כליצרות (לסתות) עצומות. תנועתו מהירה מאוד. אינו ארסי. המבעיתן הוא טור

שירים איך באות חסידות לעולם? גוזלי חסידה שאלו את אימם: אמא, איך באות חסידות לעולם? השיבה האם- זאת יודעים כולם, אנשים מביאים חסידות לעולם! אמר שם גוזל אחד: לא ברור לי רק דבר אחד- שמעתי אישה מסבירה לילד

נבו יריחו - העקרב הגדול ביותר בישראל. ניזון מחרקים ופרוקי רגליים גדולים. ביום מסתתר במחילות ומתחת לאבנים ובלילה יוצא לצוד. איך נבדיל בין הנבו לבין שאר העקרבים השחורים? חוץ מגודלו יש לנבו גם בליטה קטנה

טריסטרמית ים המלח הביא נעם שגב ציפור שיר מדברית ממשפחת הזרזיריים, אוכלת חרקים, פירות וגרגרים. נפוצה בנחלי וקניוני המדבר ומוכרת היטב למטיילים שם. ישנם פרטים שהתרגלו לאכול שיירי מזון שהשאירו מטיילים, וש

סוג של דבורים לא חברתיות. בונות קינים במחילות הנקדחות בדר"כ בחומר צמחי מת. מהגדולים שבמיני הדבורים בישראל. אורך הגוף 15-30 מ"מ, הבטן חלקה ושחורה, הכנפיים שחורות כחולות. לנקבות רגליים שעירות מאד לאיסוף

עקרב גדול ממשפחת הבותוסיים שצבעו חום-שחור, עקיצתו עלולה לסכן בני אדם. טורף חרקים ופרוקי רגליים. חי תחת אבנים ופעיל בלילה. נפוץ בישראל מהגליל ועד הרי אילת

הפרחיות הן חיפושיות צבעוניות, לרוב. לעיתים יש להן ברק מתכתי. פרחית שעירה דומה לפרחית אביגיל בצבעה, אך היא שעירה מאד. גודלה כ 13 מ"מ, שערותיה לבנבנות-צהובות והיא בעלות 3 שיניים בצד החיצוני של השוק. הבו

תפוצתו באסיה הקטנה, בסוריה, בישראל ובמצרים. מצוי בכל אזורי הארץ. נקרא גם "דובון האביב". הבוגרים מופיעים מסוף אוקטובר עד דצמבר. בולטת בהם דו-צורתיות זוויגית. מוטת הכנפיים של הזכר כ - 35 מ"מ. מחושיו מנו

המניפנית שייכת למשפחת השממיתיים, פעילת לילה הניזונה מחרקים. חיה בסלעים, בקירות ובמצוקים.  שמה ניתן לה בגלל צורת כריות האצבעות הדומות למניפות. נפוצה ברוב איזורי הארץ

ממשפחת הרפרפיים (Sphingidae). רפרף ההרדוף הוא פרפר לילי, ממין טרופי וסוב-טרופי, שתפוצתו משתרעת באפריקה, במדגסקר, בדרם-אסיה (עד לאיי הוואי) ובמזרח התיכון. נודד. מגיע למרכז-אירופה ולצפונה. אורך מוטת כנפ

הגדולה בצרעות החברתית של ישראל. אורך הפועלת כ-20 מ"מ. אורך המלכה כ-23-25 מ"מ. אורך הזכר כ-22 מ"מ. הצבע אדום-חום. לרוחב הבטן נמשכים שני פסים צהובים. היא מאכלסת את כל אזורי הארץ.  היא נחשבת כמזיק ע