152 בעלי חיים בצפון הנגב

השועל המצוי הוא טורף קטן ממשפחת הכלביים. צבעו זהוב-כתום עד חולי, חרטומו מחודד, זנבו ארוך ושעיר וקצהו לבן. נפוץ בכל חלקי הארץ. ניזון ביונקים קטנים, חרקים, עופות וזוחלים. אוכל גם פירות ותכופות נראה בישו

משתייך למשפחת הצבים היבשתיים (Testudinidae). השכיח והמוכר מבין צבי ישראל. אורכו עד 25 ס"מ. שריונו קמור ועבה. ראשו מכוסה מגיני קרן שגבולותיהם ניכרים. עור התוף נראה לעין. רגליו מגושמות ודמויות עמודים. ה

זעמן המטבעות הוא נחש ממשפחת הזעמניים. אורכו עשוי להגיע עד לכ-3 מטרים והוא אינו ארסי. זעמן המטבעות הוא נחש נפוץ מאוד, כמעט בכל רחבי העולם. לרוב צבעו של הנחש ינוע בין אפור לחום כאשר כתמים כהים בצורת מטב

כתב: יהונתן גולדמן הצבי הוא אחד מבעלי החיים המזוהים ביותר עם ארץ ישראל. כבר בתנ"ך שימש הצבי לתיאור הארץ בהקשר של כבוד, יופי והדר: "ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישר

פרוק רגליים גדול השייך לסדרת העכשובאים,  בעל ארבע זוגות רגלי הליכה וזוג פדיפלפי ( ידיים ). גופו מכוסה זיפים, ראשו גדול ובקצהו כליצרות (לסתות) עצומות. תנועתו מהירה מאוד. אינו ארסי. המבעיתן הוא טור

(מתוך אתר רמת הנדיב) השפירית האדומה היא חרק טורף. אורכה 3.5 עד 4.5 ס"מ, והיא נפוצה מאוד בקרבת מקווי מים מתוקים בכל הארץ. צבע גופה אדום (ומכאן שמה). עיניה גדולות וכושר ראייתה מעולה. הבוגרים עסוקים שעות

הדבורה לפי כל חוקי האווירודינמיקה ועל פי הניסויים במנהרת אויר, הוכח למעלה מכל ספק שהדבורה אינה יכולה לעוף. הסיבה לכך היא שמשקלה ומבנה גופה וגודל גופה מהווים מערכת אווירודינמית שאינה מאפשרת לה לעוף. וה

הגירית המצויה היא טורף לילי ממשפחת הסמוריים. גופה אפור, ראשה לבן ופסים שחורים עוברים לאורכו מהאזניים ועד לחרטום. הרגליים שחורות. הפרווה עשויה שערות מלעניות קשות. הטפרים ברגליים הקדמיות ארוכים וחזקים

(מויקיפדיה) סרטן הנחלים הוא מין של סרטן ממשפחת הפוטמוניים החי במים מתוקים. נושם בתוך המים בעזרת זימים. מתגורר במחילות או מתחת לסלעים על גדות הנחל, אשר עומקן עד 30 ס"מ וחלקן התחתון מוצף מים. הנקבה מטיל

כתב: יהונתן גולדמן בטיולים רבים, בעיקר במדבר יהודה או בנגב, אנו חולפים על פני נקיקי סלע ולידם ערימת חלזונות. אם נתבונן מקרוב, נראה שהשבלולים מכורסמים במקום קבוע (בסמוך לפתח). זולל החלזונות הוא הקוצן -

שיר-  סיפור גמל שלמה/ אפרים סידון גמל שלמה קרא בעיתון ושם נאמר שגמלים חוצים בלי בעיות את המדבר חשב אותו גמל שלמה: לא רק גמל גדול יכול לחצות את המדבר - גם אני יכול. קנה ציוד אסף כספים וגם מזון אגר

משל הנשר והדבורה אחד הנשרים ראה דבורה על פרח ואמר לה בבוז ובגאווה "הו, מסכנה, כמה את עלובה על אף כשרונך וכל עמל הפרך הרי אלפי דבורים עושות כולן יחדיו אותה חלת דבש בקיץ בכוורת. ומי, בדבש המעורב יבח

סוג של דבורים לא חברתיות. בונות קינים במחילות הנקדחות בדר"כ בחומר צמחי מת. מהגדולים שבמיני הדבורים בישראל. אורך הגוף 15-30 מ"מ, הבטן חלקה ושחורה, הכנפיים שחורות כחולות. לנקבות רגליים שעירות מאד לאיסוף

הקיפוד המצוי הוא יונק עטוי קוצים השייך לסדרת אוכלי-החרקים. מצוי בצפון הארץ ובמרכזה בנופים טבעיים, אבל נראה גם בתוך ערים בפארקים ובגינות. טורף חרקים, חסרי חוליות וזוחלים. קוצי הקיפוד אינם אלא

ממשפחת הרפרפיים (Sphingidae). רפרף ההרדוף הוא פרפר לילי, ממין טרופי וסוב-טרופי, שתפוצתו משתרעת באפריקה, במדגסקר, בדרם-אסיה (עד לאיי הוואי) ובמזרח התיכון. נודד. מגיע למרכז-אירופה ולצפונה. אורך מוטת כנפ

  (מתוך אתר ציפורים נודדות לא יודעות גבולות): הבז הוא הדורס הנפוץ ביותר בארץ, אוכלוסייתו מוערכת בכמה עשרות אלפי זוגות. נפוץ בעיקר באזורים הים תיכוניים, בעיקר בשטחים פתוחים שפזורים בהם עצים א

נבו יריחו - העקרב הגדול ביותר בישראל. ניזון מחרקים ופרוקי רגליים גדולים. ביום מסתתר במחילות ומתחת לאבנים ובלילה יוצא לצוד. איך נבדיל בין הנבו לבין שאר העקרבים השחורים? חוץ מגודלו יש לנבו גם בליטה קטנה

העדין וארוך הגפיים בחרדוני ישראל. אורכו עד 25 ס"מ. זנבו הארוך והדק מגיע עד כדי שני-שלישים מהאורך הכולל. שמו המדעי ניתן לו על פי המקום בו נתפס לראשונה, וממנו תורגם שמו לעברית.  הוא שכן במקומות-חיו

נחושית עינונית היא לטאה שגודלה כ-20 ס"מ, הנפוצה בכל אזורי הארץ. השם נחושית ניתן לסוג בשל צבע גופה הנחושתי ואילו תואר המין עינונית ניתן לה בשל כתמים דמויי עיניים בצבע לבן מתוחם בשחור המכסים את גופה. הנ

עקרב גדול ממשפחת הבותוסיים שצבעו חום-שחור, עקיצתו עלולה לסכן בני אדם. טורף חרקים ופרוקי רגליים. חי תחת אבנים ופעיל בלילה. נפוץ בישראל מהגליל ועד הרי אילת

חלזון ממשפחת הקדמומיים. נפוץ בישראל בשפע ברצועות החולות של מישור החוף, שם ניתן למצאו באוכלוסיות צפופות של כמה מאות פרטים למטר מרובע. למרות שהוא מין  של דיונות הוא מתפשט גם לאזורים של חמרה וכורכר

הגדולה בצרעות החברתית של ישראל. אורך הפועלת כ-20 מ"מ. אורך המלכה כ-23-25 מ"מ. אורך הזכר כ-22 מ"מ. הצבע אדום-חום. לרוחב הבטן נמשכים שני פסים צהובים. היא מאכלסת את כל אזורי הארץ.  היא נחשבת כמזיק ע

צבעו ירוק עם כתמים ארגמניים, בין העיניים בליטה גדולה. החזה הקדמי ארוך. לזכר מחושים מנוצים ואילו לנקבה מחושים חוטיים. נקרא גם סוסת-השד המצויה

קונכיה גדולת מימדים שקוטרה מגיע עד 50 מ"מ. תפוצתו מהחרמון (המין הנקרא שבלול החרמון מאותה המשפחה) ועד המכתשים. בעונת התרדמת הוא מתחפר בקרקע וסותם את פתח הקונכיה. עם בוא הגשם הוא מסלק את החומר שעימו הוא

חרק מסדרת מרושתי הכנף, נפוץ בישראל. הזחלים חופרים בחול משפכי ציד חרוטיים בהם נלכדים חרקים שונים, בעיקר נמלים, ומכאן שם הסוג. הזחל מתגלם בתוך החול, הבוגרים פעילים בלילה

אורכו 23-25 ס"מ. מקנן באזורים פתוחים וחקלאיים, במטעים, בגנים, בשדרות עצים וכד', וגם ביישובי אדם. התפשט כלפי צפון-מערב באירופה במאה העשרים. מזונו חרקים וגם פירות. קוטר הכניסה לקן כ- 5 ס"מ. בישראל: יציב